מדרשה תורנית לנשים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←שרות לאומי: תיקון |
מ הסרת קישורים עודפים, הגהה |
||
שורה 1:
[[קובץ:The students a Midreshet Shilat.JPG|שמאל|ממוזער|250px|לימוד ב[[חברותא]] ב[[מדרשת שיל"ת]]]]
'''מדרשה תורנית לנשים''' היא [[חינוך תורני|מוסד תורני]] לנשים הכולל [[לימוד תורה]] אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות. ברוב המדרשות ניתן דגש על התודעה הדתית של הלומדות, ולכן הציר המרכזי של הלימודים הוא לרוב סביב [[מחשבת ישראל]]. בנוסף נלמדים במדרשות תחומים כמו [[מקרא]], [[הלכה]], ובחלק מהמדרשות אף [[חסידות]]. ה[[גמרא]] נלמדת בחלק מהמדרשות, ברמת אינטנסיביות משתנה. בדרך כלל מדובר על לימוד של סוגיות מסוימות (בעיקר ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]]) בלבד, לעתים תוך תרגום לעברית, אך בחלק מהמדרשות ישנו לימוד מעמיק הכולל לימוד שיטתי של [[מסכת]] שלמה.
היקף הלימודים המהווה תוכנית מלאה במדרשות, הוא בדרך כלל לימוד של שנה או שנתיים מלאות, בדרך כלל לפני או אחרי [[שירות לאומי]]. הקף כזה מקביל לזה של [[מכינה קדם צבאית|מכינות קדם צבאיות]], בהן גם תוכן הלימודים (הכולל עיסוק מועט בגמרא) דומה. רק מעט מדרשות, דוגמת זו שבמגדל עוז, מקיימות הקף לימודים דומה לזה של [[ישיבת הסדר]], בדרך כלל תוך שילוב של תואר אקדמי או תעודת הוראה. תופעה מקבילה ל[[אברכים]] בישיבות הלומדים בישיבה שנים רבות, אינה קיימת כיום, ורק המלמדות במדרשות ממשיכות לעסוק בתורה כמרכז חייהם גם בגיל מאוחר.
שורה 7:
==התפתחות המדרשות==
===רקע היסטורי ואידאולוגי===
הצורך בהגברת הרקע הלימודי של נשים בנושאים תורניים עלה כבר במזרח אירופה, עוד לפני השואה. במסגרת התעוררות הרצון בקרב בנות והורים מסורתיים ואף [[חרדים]] בלימודים תורניים לנשים, חוללה [[שרה שנירר]] מהפכה כאשר הקימה את רשת החינוך [[בית יעקב]], שסיפקה לראשונה מסגרת לימוד תיכונית לבנות חרדיות. בנוסף למסגרת זו, הוקמו סמינרים למורות בהן מוענק לתלמידות החרדיות רקע תורני מינימלי המספיק להוראה בבתי הספר החרדיים.
שורה 21 ⟵ 20:
במהלך שנות השמונים הוקמו כמה מדרשות, ביניהן [[מכון יהודית ליברמן]] [[מדרשת שובה]] ב[[עפרה]], [[מדרשת עין הנצי"ב]] של [[הקיבוץ הדתי]], ו[[מת"ן - מכון תורני לנשים|מת"ן]] המיועד ללומדות מבוגרות יותר ולבעלות רקע תורני קודם. את פתיחת לימודי [[תורה שבעל פה]] לפני נשים ניתן לזקוף לזכות מכון ליברמן, שנסגר עם הקמתה של מדרשה ברוח דומה בעין הנצ"ב. [[מדרשת נשמת]] שהוקמה ב-1990, במגמה להקנות לבוגרותיו ידע ברמה של ישיבה, פתחה מסלול [[יועצת הלכה|יועצות הלכה]], המהוות למעשה [[פוסק]]ות בשאלות של [[טהרת המשפחה]]. גם התוכנית להכשרת טוענות רבניות בחסות מדרשת לינדנבאום שהוקמה ב-1991 היוותה חלק מהעלאת רף הלימודים התורניים לנשים, בראשית שנות התשעים.
החל מאמצע שנות התשעים הלימוד במדרשה תורנית הפך למרכזי בציבור הדתי, והוקמו מדרשות חדשות רבות. בין המדרשות הבולטות שהוקמו בתקופה זו - [[מדרשת הרובע]], [[מדרשת אביב]] ו[[מגדל עוז]]. במהלך השנים הלך וגדל מספר המדרשות הכוללות שבוע לימודים מלא והגיע לעשרות, כאשר ברובן קיימת לצד התוכנית מלאה, גם תוכנית חלקית, בת יום או יותר, המיועדת לנשים עובדות, אמהות, בנות שירות לאומי או סטודנטיות. גם המגוון האידאולוגי של המדרשות התרחב עם השנים, וכיום ישנן מצד אחד מדרשות הנותנות דגש על מנהיגות נשית (כמו [[מת"ן - מכון תורני לנשים|מת"ן]] ו[[מדרשת לינדנבאום]]), מדרשות המדגישות את לימוד הגמרא כטקסט היסודי ביהדות (כמו [[מדרשת נשמת]], [[מדרשת לינדנבאום]] ו[[מדרשת מגדל עוז]]), ומצד שני מדרשות שמרניות המדגישות את לימודי האמונה ותורת הרב קוק (
==שילובים שונים במדרשות==
===שרות לאומי===
מדרשות אלו מיועדות בעיקר לבוגרות [[אולפנה]]. הבנות מבצעות שרות לאומי באזור המדרשה ובשאר היום הן לומדות [[לימודי קודש]]. במסגרת זאת פועלת ברחבי הארץ [[מדרשת איילת השחר]], כמו גם מכון ראשית- מדרשת מעון ב[[מעון]], [[מדרשת טל מנשה]] בצפון השומרון, ו[[מדרשת בת-ציון]] ב[[ירושלים]] ועוד.
שורה 35 ⟵ 33:
* [[מדרשת מגדל עוז]] ב[[מגדל עוז]] שב[[גוש עציון]], הכוללת לימודי הוראה ב[[מכללת הרצוג]], במסגרת הדומה לתוכנית ההוראה בישיבות הסדר.
* [[מדרשת נשמת]] ב[[ירושלים]], הכוללת לימודי הוראה ב[[מכללת הרצוג]].
* [[מדרשת בינת]] ב[[שבות רחל]], בשילוב לימודי [[מורה|הוראה]] בחסות [[מכללה ירושלים]] ב[[בית וגן]] מכללת, אורות ישראל באלקנה,
* [[מדרשת שיל"ת]] ב[[אלוני שילה]]. לימודים לקראת תעודת הוראה במכללת אורות ב[[אלקנה]], ותוכנית יחדיו ב[[אוניברסיטת אריאל]].
* מדרשת מבראשית{{הערה|[http://www.midrashot.co.il/inst/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA מדרשת מבראשית], באתר מדרשות.}} ב[[נתיבות]] בשילוב לימודי [[מורה|הוראה]] או שילוב שירות לאומי בחסות [[המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום]]
שורה 53 ⟵ 51:
==מיפוי המדרשות==
המדרשות לבנות משתייכות רובן ככולן לאחד הזרמים ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]]. לא רק ההשקפה וההשתיכות המגזרית של המורים, המורות והתלמידות, אלא בעיקר מכיוון עידוד לימוד תורני לנשים הוא אחד
כמו הישיבות, מתחלקות המדרשות בין הזרמים השונים שבתוך הציונות הדתית. יש מהן הקרובות לחוגי ישיבת [[מרכז הרב]] או ל[[ישיבת הר המור]] ויש הקרובות יותר ל[[ישיבת הר עציון]].
בשנת [[תשע"א]] ([[2011]]) היו יותר מ-25 מדרשות ברחבי הארץ ובהן מאות תלמידות.
שורה 70 ⟵ 68:
! הערות
|-
|[[מכון אורה]] ||
|-
|[[מדרשת לינדנבאום]] ||
|-
|[[מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב |
|-
|[[מדרשת שובה]] ||
|-
|[[מכון תורני לנשים|מת"ן]] - מכון תורני לנשים ||
|-
|[[מדרשת הרובע]] ||
|-
|[[אורות עציון]] ||
|-
|[[מדרשת יעוד]] ||
|-
|[[מדרשת מגדל עוז]] ||
|-
|[[מדרשת אביב]] ||
|-
|[[מדרשת באר]] || [[ירוחם]] ||
|-
|נגה ||
|-
|[[מדרשת עכו]] ||
|-
|[[מדרשת טל מנשה]] ||
|-
|[[מדרשת שיל"ת]] ||
|-
|[[מדרשת בינת]] ||
|-
|[[מדרשת טהר]] ||
||
|-
|לפידות ||
|-
|מבראשית ||
|-
|מעמקים ||
|-
|[[מדרשת נוב]] ||
|-
|[[מדרשת נשמת]] ||
|-
|[[מדרשת ערבות]] ||
|-
|צפנת ||
|-
|ראשית ||
|-
|מדרשת שירת חברון ||
|-
|[[מדרשת איילת השחר]] ||
|-
|[[מדרשת נגוהות]] ||
|-
|[[מדרשת אור חיה]] ||
|}
|}
|