צ'לו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 2:
|רקע=כלי מיתר
|שם=צ'לו
|תמונה=[[קובץ:Cello front side.png|165px|צ'לו]]
|כיתוב=
|סיווג=[[כלי קורדופוני|קורדופוניים]]
שורה 13:
==היסטוריה של הצ'לו==
הצ'לו פותח בצפון [[איטליה]] במהלך [[המאה ה-17|המאה ה־17]] מ[[כינור בס|כינור הבס]] שרווח החל מהמחצית השנייה של [[המאה ה-15|המאה ה־15]] והיה בין היתר גדול מהצ'לו. ב־[[1660]] פותחו "מיתרי גיד מלופפי מתכת" (מיתרי כלי הקשת היו עשויים ממעי בהמות המונח המקובל "מיתרי גיד"), פיתוח זה איפשר שימוש נוח ומדויק בצלילים הנמוכים בכלים בעלי גוף תהודה קטן יותר לעומת מיתרי הגיד הקודמים. שלב משמעותי בהתפתחות היה במחצית השנייה של המאה בכלים בעלי הגוף המוקטן שבנה [[אנטוניו סטרדיווארי]]. כאמור ישנן דוגמאות לכלים הדומים מאוד לצ'לו המודרני, עד כדי הגדרתם כצ'לו לכל דבר, כבר מייצורו של [[סטרדיוואריוס]], אך רק במחצית השנייה של [[המאה ה-18|המאה ה־18]], עם התמסדות התזמורות הראשונות התקבעה צורתו של הצ'לו וגודלו. צ'לואות מתקופת הבארוק שונים אלה מאלה בגדלם, ונבדלים מהכלי המודרני במספר מאפיינים טכניים (זווית צוואר הכלי, גובה הגשר, גלם המיתרים) המתרגמים בעיקר למתח המיתרים, המאפשר בכלי המודרני צליל עוצמתי יותר, ועיצוב (למשל הוספת רגלית למשען הצ'לו במקום החזקתו על [[שוק (איבר)|שוק]]י הנגן) המאפשר נגינה נוחה פחות במהלכים מוזיקליים מסוימים.
בתחילה ניגנו בכינור הבס המוקטן (או הצ'לו המוקדם) בדומה לאחיזת ה[[כינור]] וה[[ויולה]], ולמעשה היה זה אחד
==מבנה הצ'לו==
|