יואל ואביה בני שמואל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משורר במשמעות של חבר מקהלה
מאין תקציר עריכה
שורה 8:
|למניין=השופט החמישה עשר}}
'''יוֹאֵל''', הבן הבכור של [[שמואל]], ו'''אָבִיָה''', הבן השני של שמואל, שפטו את ישראל בעת זקנת אביהם שמואל, בבאר שבע.
כאשר הזדקן [[שמואל]] ולא יכול היה לשאת עוד בתפקיד ה[[שופטי ישראל|שופט]], הוא מינה את שני בניו לשופטים במקומו. שמואל עשה מינוי זה בהתאם להלכה האומרת {{ציטוטון|לא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל, ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם}}{{הערה|שם=רמב"ם|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|א|ז}}}}. בנו של יואל, הימן, היה [[שירת הלווייםהלויים|משורר]] בימי [[דוד]] המלך{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ו|יח}}}}.
 
ב[[ספר שמואל]], מתואר כי עלי ביקש משמואל שיספר לו את נבואתו הראשונה, שעסקה בעונש בני עלי. עלי הוסיף על בקשתו: {{ציטוטון|כה יעשה לך אלוקים וכה יוסיף, אם תכחד ממני דבר}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ג|יז}}}}. [[רבי אבהו]]{{הערה|{{בבלי|מכות|יא|א}}, ורש"י שם.}} באר, שסוף הפסוק הוא קללה לשמואל, שאם לא יספר לעלי את הנבואה, גם בניו לא ילכו בדרך הישר. ואע"פ ששמואל סיפר לו את הנבואה, התקימה הקללה בבניו. ומכאן למד רבי אבהו: {{ציטוטון|קללת חכם, אפילו על תנאי, היא באה}}.