פלישת בעלות הברית לאיטליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1דיוויזיית, \1דיוויזיה
אין תקציר עריכה
שורה 24:
| צד שני-אבידות=לא ידוע
| הערות=
| מפה={{מממו|איטליה|סטייה אנכית=4|רוחב תצוגה=300}}[[קובץ:Allied invasion to italy heb.jpg|ממוזער|שמאלמרכז|300px|]]{{ש}}מפת הפלישה לאיטליה.]]
| מפה=
|שם=פלישת בעלות הברית לאיטליה (מבצע אוואלאנש, מבצע בייטאון, מבצע סלפסטיק)}}
'''פלישת בעלות הברית לאיטליה''' בוצעה במסגרת סדרת מבצעים אמפיביים ואוויריים שניהלו [[בעלות הברית]], בתחילת ספטמבר [[1943]] לאחר חתימת [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה]]. הפלישה באה בעקבות כיבוש האי [[סיציליה]] ב[[מבצע האסקי|מבצע "האסקי"]] כחודשיים לפני הפלישה לאיטליה. הכוח העיקרי נחת ב[[סאלרנו]] במבצע "אוואלאנש", בעוד ששני [[פעולת הסחה|כוחות הסחה]] נחתו ב[[קלבריה]] (מבצע "בייטאון") וב[[טאראנטו]] (מבצע "סלפסטיק").
שורה 41:
 
==התוכנית==
 
[[קובץ:Allied invasion to italy heb.jpg|ממוזער|שמאל|300px|מפת הפלישה לאיטליה.]]
 
במסגרת הפלישה תוכננו שלוש נחיתות מן הים. הראשונה מבצע "בייטאון" שהחלה מיד עם חתימתו של הגנרל [[ג'וזפה קסטלאנו]] על הסכם שביתת הנשק בעיירה קאסיבילה בסיציליה ב-[[3 בספטמבר]] [[1943]], הייתה זו תוכנית הסחה, בה חצו כוחות של בעלות הברית את מצרי מסינה מסיציליה, ונחתו ליד [[קלבריה]] ב"בהונו של המגף האיטלקי". בשל המרחק הקצר שהיה עליהם לעבור לא היה צריך להוביל את אסדות הנחיתה אל החופים באמצעות ספינות, אלא ניתן היה לחצות את המצרים באמצעות כלי הנחיתה עצמם, דבר שהקל מאוד על הלוגיסטיקה של המבצע. הדיוויזיה הבריטית ה-5 נחתה בצפון "הבוהן" בעוד שדיביזיית הרגלים הראשונה של [[קנדה]] נחתה בכף סרטיוונטו בדרום "הבוהן". הגנרל הבריטי [[ברנרד מונטגומרי]] הביע התנגדות למבצע המתוכנן, בטענו כי הגרמנים לא ייחסו כל חשיבות לנחיתה בקלבריה, ולא יקצו כוחות להדיפתה, וכך תיכשל הפעולה, שעיקרה [[פעולת הסחה]], ותגרום להקצאת כוח אדם ומשאבים לכיבוש אזור ללא חשיבות אסטרטגית, הנמצא במרחק של כ-500 קילומטרים דרומית למבצע העיקרי ב[[סאלרנו]]. מונטגומרי אכן צדק. לאחר הנחיתה צעדה [[הארמייה השמינית (בריטניה)|הארמייה הבריטית השמינית]] 500 קילומטרים צפונה, לכיוון סאלרנו, ללא כל התנגדות של האויב, פרט להתגברות על מכשולים הנובעים מפני השטח.