רחוב שינקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
מ הוספת קישור להאוזן השלישית |
||
שורה 20:
הרחוב היה רחובה הראשי של שכונת [[מרכז בעלי מלאכה (שכונה)|מרכז בעלי מלאכה]], שהוקמה על ידי מנחם שינקין ב-[[1913]]. הרחוב נקרא על שמו של שינקין בשנת [[1925]]. בתחילת שנות ה-30 נפתחו ברחוב חנויות רבות וגם בית דפוס של [[הוצאת אמנות]], בניגוד לתוכנית המתאר שייחדה את הרחוב למגורים. העירייה נקטה צעדים נגד החנויות ברחוב{{הערה|{{דואר היום||על פתיחת חנויות בלי רשיון|1934/10/11|00621}}{{ש}}{{דבר||לענין החנויות ברחוב שינקין|1934/11/11|00401}}{{ש}}{{דואר היום||ישיבת מועצת העירייה|1934/11/08|00602}}}}. בשנת 1935 נענתה העירייה ללחץ הסוחרים ובעלי הבתים והתירה פתיחת חנויות ברחוב. כן פעלה להרחבת הרחוב על ידי דרישה להכנסת הבתים החדשים הנבנים מטר נוסף פנימה{{הערה|{{דואר היום||רחוב שיינקין - אזור חנויות|1935/07/30|00503}}}}.
עם השנים שינה רחוב שינקין את אופיו, מרחוב של בעלי מלאכה למעונם של צעירים ו[[אמן (אמנות)|יוצרים]], שביקשו בו, תחילה, מקום מגורים זול, ושינו בהדרגה את אופיו. כמה בתי־עסק בולטים שנפתחו בו, ובהם גלריה "תת-רמה" וחנות התקליטים (ואחר־כך דיסקים וסרטי וידאו) "[[האוזן השלישית]]", הפכו את שינקין אתר מועדף על בתי־עסק ייחודיים, והרחוב הפך בהדרגה סמל ה[[תרבות]] התל אביבית הצעירה, הפתוחה והחופשית. עם השנים נדחקו בעלי המלאכה מן האזור וגם מספרן של החנויות הייחודיות התמעט, ובמקומן נפתחו בו חנויות רשת וחנויות מוצרי יוקרה, אך הרחוב עדיין משמש מוקד עניין לצעירים, בעיקר בשעות אחר־הצהריים ובמיוחד בימי שישי בשעות הבוקר והצהריים, כשאז נערכים בו לעתים [[מופע רחוב|מופעי רחוב]] והוא גדוש ערב־רב של ליצנים, נגנים, חסידי ברסלב ואחרים.
באזור רחוב שינקין מתגורר מספר רב של תושבים דתיים ו[[חרדים]], חלק גדול מהם [[חסידות גור|חסידי גור]], שנשלחו על ידי ה[[אדמו"ר]] של החסידות לשליחות במקום, וכן חסידי [[בעלזא]] שבית הכנסת שלהם שוכן ברחוב אחד-העם בין הרחובות שינקין ובלפור. האוכלוסייה הדתית והחרדית חיה לצד האוכלוסייה החילונית במקום ללא עימותים כלשהם. ב[[בית כנסת גאולת ישראל]] שמאחורי גינת שינקין שוכן בית [[חב"ד]] המרכזי של תל אביב, ומתקיימת בו פעילות בנושאי קהילה ומסורת במשך כל השנה ובעיקר בחגים.
| |||