לצ'חומי – הבדלי גרסאות

'''לצ'חומי''' (ב[[גאורגית]]: '''ლეჩხუმი''') הוא חבל היסטורי קטן במערבב[[מערב]] [[גאורגיה]]. גבולותיו: [[סוואנתי]] מצפוןמ[[צפון]], [[רצ'ה]] ממזרחמ[[מזרח]], [[אימרתי]] מדרוםמ[[דרום]] ו[[סמגרלו]] ממערב. החבל משתרע על השטחים לאורך קטע זרימתם האמצעי של הנהרותה[[נהר]]ות [[ריוני]] ו[[צחניסצע'אלי]] ועל כל העמקה[[עמק]] של נהר [[לאג'אנורי]].

הלצ'חומים הם אחת הקבוצות האתניותה[[אתני]]ות שמרכיבות את העם הגאורגי ודוברים ב[[דיאלקט]] מקומי של [[גאורגית]].

בחלוקה האדמיניסטרטיבית של [[גאורגיה]] אחרי עצמאותה ב-[[1991]], לצ'חומי צורף אל חבל [[רצ'ה]] שממזרחו ואל חלקו הדרומי של שכנו הצפוני [[סוואנתי]] (סוואנתי תחתית) ליצירת המחוז [[רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית]]. בתחומו של מחוז זה, לצ'חומי משתרעמשתרעת על הראיוני (נפה) של [[נפת צאגרי]] ועל חלק מן השטחים בראיוני של [[נפת אמברולאורי]] (שרובו [[רצ'ה|רצ'אי]]). שטחים דרומיים יותר של החבל כלולים בראיוני של ב[[נפת צע'לטובו]] שבמחוזשב[[מחוז]] [[אימרתי]].

בעת העתיקה ובראשית ימי-הביניים לצ'חומי היה ידוע בשם '''תאקוורי''', ואילו במקורות ביזנטיים נקרא '''סקימניה'''. בנוסף לכך, תאקוורי היה גם שמה של הנסיכות המשותפת ל[[רצ'ה]] וללצ'חומי/תאקוורי, שהייתה חלק מממלכת [[אגריסי]] שבמערב [[גאורגיה]]. ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]], תוך ניצול היחלשותה של אגריסי במאבקיה עם [[האימפריה הביזנטית]], שני החבלים שהיוו את הנסיכות של תאקוורי פרשו יחד מן הממלכה ויסדו את דוכסות רצ'ה-לצ'חומי. בסוף[[ המאה ה-10]] לצ'חומי נותר לבדו, אחרי שב[[רצ'ה]] נוסדה [[דוכסות]] עצמאית. ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] לצ'חומי הצטרף לממלכהל[[הממלכה הגאורגית המאוחדת|ממלכה הגאורגית המאוחדת]], אך ללא כל סמכויות לאציליול[[אצולה|אציליו]]; במקום זאת, לצ'חומי הוכפף במשך קיומה של הממלכה לדוכסויות אחרות במערבה - תחילה ל[[דוכסות סוואנתי]] ולאחר מכן ל[[רצ'ה]].

עם התפרקותה של הממלכה הגאורגית המאוחדת ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], לצ'חומי סופח לממלכת ל[[ממלכת אימרתי]] שנוסדה אז במערב ב[[מערב גאורגיה]]. אצילי לצ'חומי, בהנהגתה של שושלת הדוכסים צ'יכובאני, נאבקו עם ממלכת אימרתי על סמכויותיהם בחבל הקטן; עם הזמן, הם השיגו [[אוטונומיה]] נרחבת. ב-[[1714]], [[דוכס]] לצ'חומי, בז'אן צ'יכובאני, הפך באמצעות ברית-נישואים גם לשליטה של דוכסות [[דוכסות סמגרלו]] השכנה; הוא עבר לסמגרלו ואימץ לעצמו את שם המשפחה של שושלת הדוכסים המגרלית - דאדיאני. כך הפך לצ'חומי באמצעות הדוכס שלה לשעבר לחלק מדוכסות סמגרלו.

מלך [[אימרתי]] [[סולומון ה-2השני מלך אימרתי|סולומון השני]] ([[1810]]-[[1792]]), שרצה לאחד את כל מערב [[מערב גאורגיה]] תחת שלטונו, ניסה להשיב לממלכתו גם את הדוכסות של [[סמגרלו]]. שושלת דאדיאני המגרלית, שבאותה תקופה הונהגה על ידי צאצאיו של בז'אן הלצ'חומי, הגיבה בכך שבשנת [[1803]] חתמה עם [[האימפריה הרוסית]] על הסכם, שהפך אותה לבת-חסותו של ה[[צאר]]. כאשר סולומון ה-2השני התמיד במאמציו לספח את דוסכות סמגרלו (ולצ'חומי בתוכה), הרוסים ניצלו את הקרע הפנימי בקרב הגאורגים, העניקו סיוע צבאי למגרלים ובשנת [[1810]] אף כבשו את ממלכת אימרתי. הדוכסות של סמגרלו המשיכה להתקיים תחת החסות הרוסית עד [[1857]] וסייעה לאימפריה הרוסית להשתלט על חבלים אחרים במערב גאורגיה. ב-[[1857]], כאשר הדוכסות מיצתה את תפקידה, הרוסים ביטלו אותה והפכו לשליטים הבלתי-אמצעיים של סמגרלו. כך הפך לצ'חומי, יחד עם סמגרלו, לחלק מן האימפריה הרוסית. אחרי תום השליטה הרוסית והסובייטית בגאורגיה ב-[[1991]], לצ'חומי הוא חלק מן [[הרפובליקה של [[גאורגיה]].