יהדות רבנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AddMore-III (שיחה | תרומות) מעט מאוד, דורש שכתוב מעמיק תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך |
|||
שורה 1:
{{לשכתוב|מתייחס לסכסוך עם הקראים ולא להתגבשות התנועה הרבנית, בערך 100-500}}
'''רבניים''' (או '''רבנים''' ובהקשרים מחקריים גם '''יהדות רבנית''') הוא כינוי ל[[יהודים]] הנוהגים על פי ה[[הלכה]] הנלמדת מה[[תורה שבעל פה]] (ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]).
במחקר המונח משמש לתיאור ממשיכיהם של ה[[פרושים]], מאז הפיכתם לקבוצה הדומיננטית ביהודה והגליל במאות הרביעית והחמישית לספירה, במקביל ולאחר [[הפילוג היהודי-נוצרי|הפילוג עם הנצרות]].{{הערה|Martin Goodman, '''The Oxford Handbook of Jewish Studies''', [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2002 עמ' 36-37;{{כ}} James D. G. Dunn, '''Jews and Christians: The Parting of the Ways, A.D. 70 to 135''', Mohr Siebeck, 1992, עמ' 3.}} ההנהגה הרבנית התגבשה בארץ ישראל ובבל אם כי ככל הידוע, השפעתה על [[יהדות הלניסטית|התפוצה היהודית הגדולה דוברת-היוונית במערב]] הייתה מוגבלת ביותר. הידיעות על עליית הרבנים מועטות ונשאבות בעיקר מהמקורות שכתבו בעצמם, אך נראה כי למרות ההשפעה הפרושית המכרעת עליהם, אין לראות בהם המשך סתם לכיתה הפרושית בימי בית שני אלא תופעה בפני עצמה; וכי במאה השנייה ואפילו השלישית היוו עדיין כח קטן וחלש יחסית, ורק בהדרגה השיגו מעמד בכורה בעולם היהודי שכל מבנהו וזהותו ספגו מהלומה עקב חורבן המקדש. תהליך התפשטותם בכל התפוצה היה איטי וממושך: אפילו במאה התשיעית, ישנם דיווחים על יהודים שלא קיימו הנהגות רבניות (ואין מדובר על קראים) באירופה הנוצרית.
הקראים, שדחו את ה[[תורה שבעל פה]], ולא קיבלו את פסיקות ה[[גאונים]], היוו קבוצה קטנה יותר בקרב היהודים ביחס לרבניים. מרבית היהודים היו רבניים, והם נחלקו באותה תקופה בין שני מרכזים - המרכז ה[[בבל]]י, על שתי [[ישיבה|ישיבותיו]], והמרכז ה[[ארץ ישראל|ארצישראלי]], שהיוו שתי חטיבות הלכתיות ומנהלתיות. היהדות הרבנית המשיכה את זרם ה[[פרושים]] של [[תקופת בית שני]], ומתאפיינת בהתבססות ההלכה על ה[[תורה שבכתב]] והתורה שבעל פה, הכוללת את ה[[משנה]], ה[[תוספתא]], [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], [[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרשי אגדה|מדרשי האגדה]].
שורה 8 ⟵ 11:
{{ציטוט|תוכן=ואני מבקש ממך עתה שתבאר לי קצת ביאור במה שאצלך בקראים, כי אני רואה אותם משתדלים בעבודה יותר מהרבנים, ואני שומע טענותם יותר מכריעות ויותר מפיקות לפשט התורה.
אמר החבר: הלא הקדמתי לך בדברי, כי ההתחכמות והסברה בתורה איננו מביא אל רצון האלוקים... |מקור=רבי יהודה הלוי, '''[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kuzari/kuzari3.htm הכוזרי]''', בתרגומו של [[יהודה אבן תיבון]], באתר "דעת"}}
==לקריאה נוספת==
*Hayim Lapin, '''Rabbis as Romans: The Rabbinic Movement in Palestine''', 100-400 CE, [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2012.
* [[דורון מנדלס]], [[אריה אדרעי]], [http://isites.harvard.edu/fs/docs/icb.topic540549.files/Mendels%20A%20Split%20Diaspora.pdf A Split Jewish Diaspora: Its Dramatic Consequences],{{כ}}, Journal for the Study of Pseudoepigrapha, כרך 16, גיליון 2, 2007.;{{כ}} מנדלס, אדרעי, [http://www.tau.ac.il/law/members/arye_edrei/Edrei_and_Mendels.pdf A Split Jewish Diaspora: Its Dramatic Consequences II], שם, כרך 17, גיליון 3, 2008.
==קישורים חיצוניים==
| |||