קזינו גלי אביב – הבדלי גרסאות

הבונה המקורי [[פשיטת רגל|פשט רגל]], והמבנה עבר לידי עיריית תל אביב שהחכירה אותו ל[[מרדכי וייסר]] ומשה אברבנל, הבעלים של [[קולנוע עדן]]. נשף הפתיחה התקיים במאי 1923{{הערה|{{דואר היום|משה קולינסקי|העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/14|00402}}{{ש}}{{דואר היום||העברית בקזינו גלי אביב|1923/05/22|00403}}}}. הם הפקידו את ניהול המקום בידיו של [[ירושלים סגל]]. על הקזינו הונפו [[דגל בריטניה]] ו[[דגל ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||ה.מ. הנציב העליון ביפו|1923/10/25|00303}}}}. למרות שהמקום נקרא [[קזינו]], לא נערכו בו [[הימורים]], והוא שימש למעשה כ[[מסעדה]] מפוארת, בר ורחבת ריקודים. המסעדה ובית הקפה נועדו למעמד העליון והמחירים היו בהתאם. ביקרו בו נכבדי האנגלים, בהם [[לורד אלנבי]]{{הערה|{{דואר היום||לורד אלנבי ורעיתו ביפו ות"א|1925/04/29|00309}}}} ו[[אדוארד קית'-רוץ']]{{הערה|{{דואר היום||האדון קיטרוטש בתל אביב|1925/07/20|00305}}}}. הבעלים לא ראו רווח מהמקום, והוא עבר לידי [[קואופרטיב]] של מלצרים שניהלו את המקום בשנים 1926 עד 1927{{הערה|{{דבר|עירית תל אביב|נמסרת לחכירה הקזינו גלי אביב|1925/12/23|00402|||Ad}}}}. החוכר האחרון היה נחום גרינבלט שלמרות מאמציו הלך המקום והתדרדר{{הערה|{{דואר היום||פתיחת הקזינו|1930/05/01|00410}}}}.