הקרע המערבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: תמונה, עיצוב
מ תקלדה
שורה 4:
הקרע בכנסייה המערבית נבע משובו המוקדם מדי של הכס האפיפיורי מ[[אביניון]] ל[[רומא]] בימי [[האפיפיור גרגוריוס האחד עשר|גרגוריוס האחד עשר]] בשנת [[1378]], חזרה ששמה קץ ל[[אפיפיורות אביניון]]. אחרי מותו של גרגוריוס האחד עשר באותה שנה, התחוללו מהומות ברומא שכוונתן הייתה להבטיח בחירתו של אפיפיור [[איטליה|איטלקי]]. הקרדינלים שחששו מזעם ההמון בחרו לאפיפיור ב[[אורבנוס השישי]]. אורבנוס היה מנהלן מכובד באפיפיורות אביניון, אך ברגע שנבחר הפך חשדני, עריץ ונוטה להתקפי זעם אלימים. הקרדינלים שבחרו בו ניחמו במהרה על החלטתם וב-[[20 בספטמבר]] באותה שנה יצאו מרומא ל[[פונדי]], עיירה קטנה מדרום לרומא, ובחרו אפיפיור מתחרה, את [[האנטי אפיפיור קלמנס השביעי|קלמנס השביעי]].
 
קיומם של האפיפיורים המתחרים החדירו מהומה בכנסייה. בעבר, היו כבר [[אנטי אפיפיור|אפיפיורים מתחרים]], וטוענים לכס שמונו על–ידי סיעות יריבות שונות, אך כאן המנהיגים המוכרים והלגיטימיים של הכנסייה יצרו שני אפיפיורים יריבים. המנהיגים השונים באירופה היו חייבים להזדהות ולהכיר באחד מהם ולדחות את השני. [[צרפת]], [[אראגון]], [[דוכסות בורגונדיה]], [[רוזנות סבויה]], [[נאפולי]] ו[[סקוטלנד]] בחרו להזדהות עם קלמנס מאביניון. [[אנגליה]], צפון איטליה, [[סקנדינביה]] ומרכז אירופה שתחת שלטון [[האימפריה הרומית הקדושה]] תמכו באורבנוס. אפילו קדושי הכנסייה לעתיד נאלצו לבחור באפיפיור מועדף.: [[קתרינה מסיינה]] תמכה באורבנוס ואילו [[ויסנט פרר]] תמך בקלמנס.
 
[[מועצת פיזה]] שנערכה בשנת [[1409]] ניסתה לפתור את העימות, אך הובילה רק לבחירת אפיפיור שלישי, [[האנטי-אפיפיור אלכסנדר החמישי|אלכסנדר החמישי]] שמת זמן קצר אחרי כן ואחריו את [[האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה|יוחנן העשרים ושלושה]].