אליס פול – הבדלי גרסאות

'''אליס פול''' (אנגלית: Alice Paul; {{כ}}[[11 בינואר]] [[1885]] - [[9 ביולי]] [[1977]]) הייתה פעילה חברתית [[אמריקאי]]ת ל[[זכויות האישה]], [[פמיניסטית]] ו[[סופרג'יסטית]]. פול הייתה ממנהיגות הקמפיין בתחילת [[המאה ה-20]] למען [[התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית]], תיקון שאושר לבסוף ב-1919 והעניק [[זכות בחירה לנשים]]. פול, לצד [[לוסי ברנס]] ואחרות, ארגנה אירועים והמשמר הדומם "Silent Sentinels" - הפגנת נשים קבועה מחוץ ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] שהתקיימה מ-1917 למשך כשנתיים, עד אישור התיקון לחוקה.{{הערה|שם=Placards|1={{קישור כללי|כתובת=http://www.americanheritage.com/content/placards-white-house|כותרת=Placards At The White House {{!}} AMERICAN HERITAGE|אתר=www.americanheritage.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-07-06}}}}.

לאחר מותה זכתה להוקרה כאשר שמה צויין ב[[היכל התהילה הלאומי לנשים]] (1979).{{הערה|[http://www.greatwomen.org/inductee/alice-paul/ אליס פול], באתר היכל התהילה הלאומי לנשים}}. הוצאו [[בול]]ים לכבודה בארצות הברית וב[[בריטניה]], וב-2012 יצאה סדרה של מטבעות זהב של 10 דולר בהם הוטבעה תמונתה.

אליס פול נולדה ב-11 בינואר 1885, ב-Moorestown ב[[ניו ג'רזי|בניו ג'רזי]], ארצות הברית.{{הערה|שם=Britannica|1={{Cite news|url=https://www.britannica.com/biography/Alice-Paul|title=Alice Paul {{!}} Biography & Facts|newspaper=Encyclopedia Britannica|language=en|access-date=2017-07-06}}}}. היא הייתה הבכורה מארבעת ילדיהם של ויליאם מיקל פול הראשון ו-Tacie פול (לבית פארי). ויליאם פול היה איש עסקים מצליח והמשפחה חייה ברווחה יחסית. משפחת פול הייתה [[קווייקרים|קווייקרית]] ואליס פול גדלה בסביבה שהאמינה שנשים וגברים שווים לפני האלוהים. פול למדה על המאבק למען זכות הבחירה לנשים מאמה ואף הצטרפה אליה לעתים למפגשים של האגודה האמריקנית לזכות הבחירה לנשים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111142:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.alicepaul.org/who-was-alice-paul/|כותרת=http://www.alicepaul.org/who-was-alice-paul/|אתר=www.alicepaul.org|תאריך_וידוא=2017-07-06}}}}.

פול למדה בבית ספר של הקהילה הקווייקרית וב-1901 החלה ללמוד ביולוגיה ב[[מכללת סווארת'מור|במכללת סווארת'מור]]. במהלך הלימודים היא הייתה פעילה במועצת המנהלים של ארגוני הסטודנטים. פעילות זו הייתה אחת מההתנסויות הפוליטיות הראשונות שלה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111142:0}}. לאחר הלימודים, על מנת להימנע מ[[הוראה|מהוראה]], פול התמודדה וזכתה במלגת לימודים ושהייה בבית הספר לפילנתרופיה בניו יורק, שלימים היה בית הספר הראשון שהכשיר [[עבודה סוציאלית|עובדים סוציאליים]]. במהלך לימודיה היא נחשפה לשתי דרכים לסיוע לעניים עירוניים: ארגוני צדקה ופעילות ב-settlement movement שפעלה לקרב בין עניים לעשירים באמצעות קהילות עצמאיות. ההתנסות שלה כסטודנטית לעבודה סוציאלית חשפה אותה לקהילות שבאו מרקעים שונים מאוד משלה והחלה להתגבש אצלה עמדה לגבי המגבלות של טיפול פרטני (פעילות ארגוני הצדקה), החשיבות לפעילות ברמה קהילתית (settlement movement){{הערה|שם=הערה מספר 20170712043533:0|{{צ-ספר|מחבר=Amy E. Butler|שם=Two Paths to Equality: Alice Paul and Ethel M. Smith in the Era Debate, 1921-1929|מו"ל=State University of New York Press|שנת הוצאה=2002|עמ=34-36|קישור=https://books.google.co.il/books?id=VGR437Fu8kUC&pg=PA34&lpg=PA34&dq=settlement+movement+alice+paul+new+york&source=bl&ots=d1mjhSNnlB&sig=MCJwrSfMJTltNZ7GsAkIfMmbC7w&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjHg7vZyvnUAhXBWRQKHRGPDdEQ6AEIRjAF#v=onepage&q=settlement%20movement%20alice%20paul%20new%20york&f=false}}}} ובהמשך אף מעבר לכך. ב-1907 היא קיבלה תואר שני בסוציולוגיה מ[[אוניברסיטת פנסילבניה|מאוניברסיטת פנסילבניה]] וכתבה את התזה שלה על שוויון נשים בפנסילבניה{{הערה|שם=W&SW|1={{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Hawranick, Joan M. Doris, Robert Daugherty|שם=Alice Paul - Activist, Advocate, and One of Ours|כתב עת=Affilia: Journal of Women and Social Work|כרך=Vol 23, Issue 2|שנת הוצאה=2008}}}}. לאחר שסיימה את לימודיה באוניברסיטת פנסילבניה, יצאה פול לאנגליה. היא המשיכה בלימודים ליד [[ברמינגהאם]], בקולג' קוויקרי שנתן הכשרה דומה לזו שקבלה בניו יורק ובנוסף גם לקחה קורסים נוספים באוניברסיטה של ברמינגהאם. באנגליה היא המשיכה לעבוד כעובדת סוציאלית במהלך הלימודים. ב-1908 היא עבדה במשך שבוע כפועלת במפעל צמיגים והרוויחה 5$ לשבוע. ההתנסות הזו העמיקה את הבנתה בחייהם של האנשים בהם טיפלה כעובדת סוציאלית{{הערה|שם=הערה מספר 20170712043533:0}}.

פול שמעה לראשונה על [[סופרג'יזם]] בברמינגהאם, בשעה שהמון לעג ל[[כריסטבל פנקהרסט]], סופרג'יסטית בריטית, בעת שדיברה בעד זכות הצבעה לנשים. פאנקהרסט הייתה פעילה רדיקלית בתנועה הסופרג'יסטית ויחד עם אמה, פעלו לפי מוטו "מעשים לא מילים". הדבר בא לידי ביטוי ביידוי אבנים, ניפוץ חלונות של מבני ציבור, הפרעה לאסיפות ציבוריות והשתלטות על מבני ציבור{{הערה|שם=הערה מספר 20170707111142:0}}. פול הצטרפה ל[[איגוד הנשים החברתי-פוליטי|לאיגוד הנשים החברתי-פוליטי]] שכריסטבל [[אמלין פנקהרסט|ואמלין פנקהרסט]] הקימו והייתה לפעילה משמעותית בו. פעילות שתיארה, מאוחר יותר, כמעין המרת דת{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Hawranick, Joan M. Doris, Robert Daugherty|שם=Alice Paul - Activist, Advocate, and One of Ours|כתב עת=Affilia: Journal of Women and Social Work|כרך=Vol 23, Issue 2|שנת הוצאה=2008}}W&SW}}. המפגש עם הסופרג'יזם הרדיקלי בשילוב עם המפגש עם פרופסור [[ביאטריס וב]], שכנעו את פול כי עבודה סוציאלית וארגוני צדקה אינם יכולים להביא לשינויים חברתיים נחוצים בחברה. השינוי יגיע רק באמצעות מעמד משפטי שווה לנשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170719045143:0|{{צ-ספר|מחבר=Katherine H Adams‏Adams,Michael L Keene‏Keene|שם=Alice Paul and the American Suffrage Campaign|מו"ל=University of Illinois Press|שנת הוצאה=2007}}}}.

פעילותה באיגוד העניק לפול הזדמנות להיות מעורבת בפעילות חברתית. ב-1908 היא נעשתה עוזרת של אמלין פאנקהרסט ולקחה חלק בצעדות מחאה, עצרות והפגנות, אשר הובילו למעצרן החוזר ונשנה של פול ואחרות. בבית המעצר הן [[התנגדות לא אלימה|התנגדו בצורה לא אלימה]] למעצר באמצעות [[שביתת רעב|שביתות רעב]]. בתגובה, ומתוך חשש שהנשים ימתו בבית המעצר, מזכיר המדינה, [[וינסטון צ'רצ'יל]], הורה להאכיל בכפייה את הנשים שסירבו לאכול והן, כמובן, הקיאו את המזון{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Hawranick, Joan M. Doris, Robert Daugherty|שם=Alice Paul - Activist, Advocate, and One of Ours|כתב עת=Affilia: Journal of Women and Social Work|כרך=Vol 23, Issue 2|שנת הוצאה=2008}}W&SW}}.

פול הפכה להיות פעילה מרכזית באיגוד הנשים החברתי-פוליטי, ובעת ביקור של חבר הקבינט ושר החוץ בריטי [[אדוארד גריי]] בעיר ברוויק אפון טוויד, (Berwick-upon-Tweed) ארגנה פול יחד עם [[לוסי ברנס]] אירוע מחאה. ימים לפני ביקור השר, היא ופעילות נוספות הסתובבו ברחובות העיר והסבירו לעוברים ושבים על המאבק הסופרג'יסטי. בזמן הרצאתו של השר, פול התפרצה לדבריו ותבעה את זכויותיהן של נשים. היא נעצרה על ידי המשטרה והובלה למעצר, כשברחוב בדרך לתחנת המשטרה עמד קהל שצפה בהתרחשות. המעצר והעניין הציבורי הובילו לסיקור תקשורתי משמעותי של האירוע והמאבק, כפי שפול תכננה{{הערה|שם=הערה מספר 20170719045143:0}}. באוגוסט 1909, לפני נאום של חבר בית הנבחרים, הלורד קרו (Lord Crewe) ב[[גלאזגו|בגלאזגו]], עלתה פול על גג הבניין בכוונה לדבר בפני האנשים שהגיעו לשמוע את הלורד ועוברי אורח. המשטרה הורידה אותה מהגג. מאוחר יותר פול וחברותייה ניסו לפרוץ לבניין בסיוע תומכים, אולם המשטרה עצרה אותן. מפגינים מחוץ לתחנת המשטרה קראו לשיחרורן. פול, פאנקהרסט ואחרות המשיכו בפעילות מחאה שהפריעו לסדר הציבורי ויצרו תהודה תקשורתית. באחד המעצרים פול דרשה שיכירו בה [[אסיר פוליטי|כאסירה פוליטית]], אולם הדבר לא קרה. היא נדרשה ללבוש את מדי האסירים ומשסרבה והסוהרות לא הצליחו להפשיט אותה, סוהרים גברים הפשיטו אותה. לאחר מספר שביתות רעב, פול נחלשה, חלתה ושוחררה. בינואר 1910 היא חזרה לארצות הברית{{הערה|שם=הערה מספר 20170719045143:0}}.

פול חזרה לארצות הברית על מנת להחלים, בעקבות המעצרים בבית הכלא וההפגנות אשר פגעו בבריאותה. פול החלה ללמוד באוניברסיטת פילדלפיה לקראת דוקטורט. היא כתבה את ה[[תזה|דיסרטציה]] שלה על הזכויות החוקיות של נשים בארצות הברית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Hawranick, Joan M. Doris, Robert Daugherty|שם=Alice Paul - Activist, Advocate, and One of Ours|כתב עת=Affilia: Journal of Women and Social Work|כרך=Vol 23, Issue 2|שנת הוצאה=2008}}W&SW}}. ברנס נשארה באנגליה והמשיכה להיות פעילה באיגוד הנשים החברתי-פוליטי. ב-1910 בכנס של האגודה הלאומית לזכות הבחירה לנשים (NAWSA) פול דיברה על המאבק הסופרג'יסטי באנגליה. היא חיכתה לברנס, שחזרה ב-1912, על מנת לתכנן הוספת תיקון ל[[חוקת ארצות הברית|לחוקת ארצות הברית]] שלתפיסתן יוביל לכך שנשים יקבלו זכות הצבעה במהירות הרבה ביותר{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0|{{צ-מאמר|מחבר=Dodd, Lynda G|שם=Parades, pickets, and prison: Alice Paul and the virtues of unruly constitutional citizenship|כתב עת=Journal of Law & Politics|כרך=24 (4)|עמ=339–443|קישור=http://digitalcommons.law.umaryland.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1096&context=schmooze_papers}}}}. הרעיון לפעול ברמה הפדרלית ולא ברמה המדינתית היה מנוגד לתפיסת הפעילות של NAWSA. כאשר ברנס ופול הציגו את הרעיון בפני מנהיגות האגודה, הן ביטלו אותו על הסף, מלבד [[ג'יין אדמס]] שעודדה אותן להתחיל לפעול{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Hawranick, Joan M. Doris, Robert Daugherty|שם=Alice Paul - Activist, Advocate, and One of Ours|כתב עת=Affilia: Journal of Women and Social Work|כרך=Vol 23, Issue 2|שנת הוצאה=2008}}W&SW}}. בזכות ההתערבות של אדמס, פול העלתה את ההצעה לפעילות ברמה הלאומית בכנס של NAWSA ב-1912. למרות ההתנגדות של חלק מהפעילות באגודה, אושר לפול וברנס להוביל מצעד מחאה יום לפני השבעתו של הנשיא [[וודרו וילסון]] לתפקיד. עם זאת, הובהר להן שיצטרכו לגייס את המשאבים לאירוע בעצמן ולא יוכלו להסתמך על משאבי ה-NAWSA{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}.

פול וברנס קבעו את התאריך ל[[המצעד למען זכות בחירה לנשים ב-1913|מצעד למען זכות הבחירה לנשים]] ל-3 במרץ 1913 כדי להעלות את הנושא לתודעה הציבורית וכן לגרום לפוליטיקאים בוושינגטון, ובייחוד לווילסון, לא להתעלם מהנושא ובעתיד אף להשפיע על הקונגרס לקדם את התיקון לחוקה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. פול הפעילה צוות מתנדבות שיצר קשר עם קבוצות סופרג'סטיות ברחבי ארצות הברית על מנת לגייס תמיכה במצעד. בתוך מספר שבועות הן הצליחו לגייס כ-8,000 צועדות מכל רחבי המדינה. האתגר הגדול יותר איתו התמודדה פול היה סיוע ממסדי למצעד המחאה. פול תכננה שהמצעד יתקיים ב[[שדרת פנסילבניה|בשדרת פנסילבניה]], השדרה המרכזית בוושינגטון הבירה. בתחילה הרשויות לא אישרו את מסלול הצעדה ולאחר האישור, דחקו בפול לשנות את תאריך המצעד או את המסלול. פול חששה מאוד לביטחון הצועדות ושהמשטרה לא תגן עליהן מפני ההמון שהגיע להשבעה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://memory.loc.gov/ammem/awhhtml/aw01e/aw01e.html|הכותב=Sheridan Harvey|כותרת=MARCHING FOR THE VOTE: REMEMBERING THE WOMAN SUFFRAGE PARADE OF 1913|אתר=|תאריך=}}}}. יום לפני המצעד היא פנתה לאליזבת סלדן רוג'רס, פעילת חינוך וסופרג'יסטית שהייתה גיסתו של [[ויליאם הווארד טאפט]] בבקשה שתשוחח איתו על חששותייה לביטחון הצועדות. טאפט, שהיה אז מזכיר המלחמה, הסביר שלא יוכל להתערב בהחלטת המשטרה המקומית, אולם הוא הורה לגדוד הפרשים ה-15 של מרלינד להיות בכוננות מחוץ לבירה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. ביום הצעדה הקונגרס העביר החלטה מיוחדת והורה למפקד משטרת הבירה, למנוע כל תנועה יומיומית לאורך מסלול המצעד ולמנוע כל הפרעה לצועדות. אולם, הוא סירב לקחת אחריות על הצועדות. פול עשתה כל שביכולתה לדאוג לאבטחת האירוע{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:1|{{צ-ספר|מחבר=Christine Lunardini‏Lunardini|שם=Alice Paul: Equality for Women|מו"ל=Westview Press|שנת הוצאה=2012|עמ=|קישור=https://books.google.co.il/books?id=exU4DgAAQBAJ&pg=PT48&lpg=PT48&dq=Lunardini,+Christine+Congress+passed+a+special+resolution&source=bl&ots=OElV4fRhu6&sig=OT_cWmuDhzNATZBK7D5C4ahPduM&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjh_rzS0aLVAhVLPRQKHY8yAiQQ6AEILTAB#v=onepage&q=Lunardini%2C%20Christine%20Congress%20passed%20a%20special%20resolution&f=false}}}}.

המצעד יצא לדרכו באיחור קל כאשר עורכת הדין [[אינז מילולהנד]] (Inez Milholland), לבושה בלבן ורכובה על סוס לבן הובילה את המצעד. כ-5,000 נשים צעדו במצעד, מחולקות לקבוצות לפי מקצועות, מדינות בארצות הברית, נציגות ממדינות אחרות ועוד. למעלה מחצי מיליון בני-אדם, בעיקר גברים, שהגיעו להשבעה של וילסון הגיעו לצפות במצעד, ובהיעדר הגנה משטרתית מספקת, נוצרה מוהמה כשצופים החלו להיכנס למסלול הצעידה ולא איפשרו לנשים להתקדם. המשטרה לא עשתה דבר כדי להגן על הנשים מפני פורעים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:1}} והפרשים נכנסו לבירה לחצוץ בין הצועדות להמון ולהשכין סדר{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}.

המצעד והפרעות הסדר שליוו אותו זכו לכיסוי תקשורתי נרחב וכן הוקמה ועדת חקירה של האירועים על ידי הסנט. פול קיוותה למנף את נושא זכות הבחירה לנשים באמצעות השתתפות בדיוני הוועדה, אך הוועדה התמקדה בהתנהלות המשטרה באירוע. כך או כך, האירוע זכה לחשיפה ציבורית גדולה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. עוד באותו החודש נפגשה פול עם הנהגת NAWSA על מנת לקדם ארגון שיעסוק בשתדלנות ברמה הפדרלית למען זכות הצבעה לנשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:2|{{Cite news|url=http://spartacus-educational.com/USAWcuws.htm|title=Congressional Union for Women Suffrage|newspaper=Spartacus Educational|access-date=2017-07-28}}}}.

בעקבות המצעד הקימו פול וברנס את [[הקונגרס האמריקאי למען זכות ההצבעה לנשים]] (Congressional Union for Woman Suffrage). הקמת הקונגרס הייתה בשיתוף ובתיאום עם NAWSA. פול וברנס תכננו להשתמש בדרכי פעולה רדיקליות שהכירו מאיגוד הנשים החברתי-פוליטי באנגליה על מנת להעלות לתודעת מקבלי ההחלטות את הדרישה לזכות הבחירה לנשים. הנהגת האגודה הלאומית לזכות הבחירה לנשים החלה להרגיש מאויימת מדרכי הפעולה המילטנטיות שהקונגרס החל להוביל. לאחר שורה של וויכוחים, האשמות הדדיות ודיונים שהובילו למבוי סתום, פול עזבה את ה-NAWSA והאחרון הפסיק לתמוך בקונגרס{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Rebecca Mead|שם=How the Vote was Won: Woman Suffrage in the Western United States, 1868-1914|מו"ל=New York University Press|שנת הוצאה=2004|עמ=164-165|קישור=https://books.google.co.il/books?id=nAkUCgAAQBAJ&pg=PA165&lpg=PA165&dq=Mead,+Rebecca+How+the+Vote+Was+Won:+Woman+Suffrage+in+the+Western+United+States+1913+NAWSA%27s+leadership+felt+threatened&source=bl&ots=zRu57wzGiE&sig=4sdxREEAFt4mdqNrlWvUa0eQnj8&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi8-bCCjavVAhUMkRQKHSYVAZ0Q6AEIKzAB#v=onepage&q=Mead%2C%20Rebecca%20How%20the%20Vote%20Was%20Won%3A%20Woman%20Suffrage%20in%20the%20Western%20United%20States%201913%20NAWSA's%20leadership%20felt%20threatened&f=false}}}}. ב-1915 הקונגרס גייס מעל 50,000$, פתח סניפים במדינות שונות וכ-4,500 חברות היו רשומות בארגון. באפריל 2016, בעת כינוס של המועצה המייעצת הציעה פול להקים מפלגת נשים אשר תשנה את יחסי הכוחות בבחירות לנשיאות הברית באותה השנה. ביוני 1916 בשיקגו נערך כנס גדול של הקונגרס בו הצביעו בעד הקמת [[מפלגת הנשים הלאומית (ארצות הברית)|'''מפלגת הנשים הלאומית''']]. אחרי הכינוס, המפלגה החלה לשדל את המועמד הרפוביקלני לנשיאות, [[צ'ארלס אוונס יוז]], לתמוך בזכות ההצבעה לנשים בבחירות הפדרליות. מכתבים, מברקים ופניות אישיות הועברו ליוז בנושא ובאחד באוגוסט, הוא הודיע כי יתמוך בהצעה. בפגישה בין [[האריוט סטנטון בלאץ']] והנשיא וילסון, הסביר האחרון שאינו תומך בזכות הבחירה לנשים משום שכך מספר השחורים בעלי זכות ההצבעה יוכפל.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sylvia Hawranick, Joan M. Doris, Robert Daugherty|שם=Alice Paul - Activist, Advocate, and One of Ours|כתב עת=Affilia: Journal of Women and Social Work|כרך=Vol 23, Issue 2|שנת הוצאה=2008}}W&SW}}. וילסון ניצח בבחירות באותה השנה.

[[המשמר הדומם]] (Silent Sentinels) הייתה פעילות המחאה הראשונה של מפלגת הנשים הלאומית. קבוצות נשים עמדו מינואר 1917 ועד יוני 1919 מול [[הבית הלבן]] בדרישה לזכות בחירה לנשים. משמרות המחאה הסתיימו כאשר [[התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית]] התקבל על ידי הקונגרס ובית הנבחרים. במשך שנתיים וחצי כאלף נשים שונות שבתו ביום ובלילה (למעט ימי שבת) מול בית הנשיא. על השלטים שהחזיקו היו ססמאות שכוונו לנשיא וילנסון: "''אדוני הנשיא, מה אתה עושה לקידום זכות הצבעה לנשים?''" ו"''דמוקרטיה צריכה להתחיל בבית''". אחרי שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה, באפריל 1917, האקלים הפוליטי השתנה וביקורת על הממשל נעשתה פחות קבילה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20060619192543/http://www.lkwdpl.org/wihohio/paul-ali.htm|כותרת=Alice Paul biography|תאריך=2006-06-19|תאריך_וידוא=2017-08-03}}}}. שלא כמו סופרג'יסטיות אחרות שהפסיקו את פעילותן למען זכות הבחירה לנשים והפנו את מאמציהן לפעילות לטובת המלחמה, מפלגת הנשים לא תמכה בצורה פומבית במלחמה ולא הפסיקה את פעילותה למען זכות ההצבעה לנשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:3|The Library of Congress {{!}} American Memory: [https://www.loc.gov/collections/static/women-of-protest/images/history.pdf Historical Overview of the National Woman’s Party]}}. פול השתמשה ברטוריקה של וילסון על המלחמה להאיר את הצביעות של ההנהגה האמריקאית שטענו שהם נלחמים להגן על הדמוקרטיה באירופה אך לא נותנים זכות הצבעה לנשים בארצות הברית{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. בסוף יוני 1917, לאחר שמשמרת המחאה החזיקה שלטים שביקרו את התנהלות ארצות הברית במלחמה, החלו הנשים להעצר מסיבות מנהליות כמו הפרעה לתנועה. מפלגת הנשים הלאומית טענה כי לחברות המשמר הדומם יש את [[זכות ההפגנה והמחאה|הזכות להפגין]], [[חופש הביטוי]] והמחאה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:3}}.

בתחילה המפגינות נעצרו בגין הפרעה לתנועה ושחררו מיד. אולם לאחר שהמחאה המשיכה, ב-26 ביוני 1917, הן נעצרו והוחזקו במעצר עד להבאתן, ביום למחרת, לפני שופט שקנס כל אחת מהן 25 דולר. שסירבו לשלם נכלאו שלושה ימים. התנהלות זו חזרה על עצמה במשך כמה שבועות{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}. מאסרן של שתי פעילות במפלגת הנשים הלאומית לחודשיים עובר הדים ציבורים ולחץ הופעל על וילסון לסייע בהעברת התיקון ה-19 בשני הבתים. ב-20 באוקטובר 1917, פול נעצרה ונשפטה לשבעה חודשים. עשרה ימים לאחר מכן, היא פתחה בשביתת רעב במטרה לקבל לעצמה ולפעילות האחרות מעמד של אסירות פוליטיות. לאחר שבוע של שביתת רעב החלו להאכיל את פול בכפייה. המידע על ההתנהלות בבית הסוהר, יצירה מחאה גדולה ווילסון הודיע על פתיחת חקירה{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:0}}.

בחירים בממשל התקשו יותר ויותר להתנגד [[התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית|לתיקון ה-19 לחוקה]] שיעניק זכות בחירה לנשים. נשים תרמו למאמץ המלחמתי והחליפו גברים בתפקידים רבים בעורף. טיעונים לנחיתות נשית גופנית ופיזית לא היו יכולים להשתמע בתקופת המלחמה. בנוסף לכך, הטקטיקות המיליטנטיות של מפלגת הנשים הלאומית שתומכיה התרבו עם פרסום מאסרן של פול ואחרות והתמיכה הנמוכה שהייתה לווילסון הובילו לכך שב- 8 בינואר 1918 הנשיא אישר את נוסח תיקון והעביר אותו, ביום למחקרת לבית הנבחרים{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054357:3}}. רק ביוני 1919 אושר התיקון בבית הנבחרים. עד לאישור התיקון המשיכו פעילות מטעם מפלגת הנשים הלאומית לאייש את המשמר הדומם ופול ואחרות ארגנו פעולות מחאה נוספות כגון שרשרת אנושית בין הבית הלבן לסנאט. הן הפעילו לחץ על וילסון לשכנע את חברי בית הנבחרים המתנדנדים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sandra Adickes|שם=Sisters, not demons: the influence of british suffragists on the American suffrage movement|כתב עת=Women's History Review|כרך=11 (4)|שנת הוצאה=2002|קישור=http://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/09612020200200336}}}}. באוגוסט 1920 התיקון אושר על ידי כל המדינות שאחרונה שבהם הייתה [[טנסי]].

במקביל לניסיון להעביר את התיקון לשוויון זכויות, פול השלימה שלושה תארים במשפטים. תואר ראשון בוושינגטון קולג' (1922) ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטה האמריקאית (1927 ו 1928){{הערה|{{Cite news|urlשם=https://www.britannica.com/biography/Alice-Paul|title=Alice Paul {{!}} Biography & Facts|newspaper=Encyclopedia Britannica|language=en|access-date=2017-07-06}}}}.

כשההצעה לתיקון לא התקדמה פול הפנתה את מרצה לפעילות בינלאומית ופנתה אל [[חבר הלאומים]] על מנת לקדם את זכות ההצבעה לנשים וזכתה שם לתמיכה מסוימת. היא שימשה יועצת לוועדה שחקרה את צורכי הנשים{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053025:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.anb.org/articles/15/15-00537.html|כותרת=American National Biography Online: Paul, Alice|אתר=www.anb.org|תאריך_וידוא=2017-08-28}}}}. בין השנים 1927-1937 עמדה בראש קרן המחקר לאישה{{הערה|{{Cite news|urlשם=https://www.britannica.com/biography/Alice-Paul|title=Alice Paul {{!}} Biography & Facts|newspaper=Encyclopedia Britannica|language=en|access-date=2017-07-06}}}}. פול טענה בתוקף שרבות מצרות העולם נובעות מחוסר הכוח הפוליטי של הנשים, והיא חזרה על השקפה זו כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]: "זה לא היה צריך לקרות, וכנראה לא היה קורה אילו ניתנה לנשים זכות דיבור [[ועידת השלום בפריז (1919)|בכנס השלום בפריז]], בסוף מלחמת העולם הראשונה"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.americanheritage.com/content/placards-white-house|כותרתשם=Placards At The White House {{!}} AMERICAN HERITAGE|אתר=www.americanheritage.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-07-06}}}}.ב- 1938 היא הקימה את מפלגת הנשים העולמית והסבירה "''שכל הסכם בינלאומי צריך להתייחס גם נשים''". מאמצי המפלגה הובילו לכך שעקרון שוויון זכויות לנשים נכלל בהקדמה [[מגילת האומות המאוחדות|לאמנת האו"ם]]{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053025:0}}. מעבר לפעילות הפוליטית בז'נבה, המפלגה ופול בעצמה, סיעו לפמיניסטיות אירופאיות ולפליטים עד סיום המלחמה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Deborah Stienstra|שם=Women’s Movements and International Organizations|מו"ל=Palgrave Macmillan|שנת הוצאה=1994|עמ=76|קישור=https://books.google.co.il/books?id=hwS_DAAAQBAJ&pg=PA76&lpg=PA76&dq=%22World+Women%E2%80%99s+Party%22&source=bl&ots=rPb9iL2-wZ&sig=_CJsOH0ItzALe9mnc30TtirbL3c&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwi15oz61vbVAhXCRhQKHYOAANAQ6AEITTAJ#v=onepage&q=%22World%20Women%E2%80%99s%20Party%22&f=false}}}}.

ב- 1941, פול חזרה לארצות הברית וחזרה להיות יושבת ראש מפלגת הנשים הלאומית. אולם, כוחה במפלגה קטן ויריבויות פנימיות החלישו את מעמדה{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053025:0}}.

הדיון שנערך בקונגרס בחוק זכויות האזרח היה עוד הזדמנות לפול ולמפלגת הנשים הלאומית לקדם את שויון הזכויות לנשים. הווארד וו סמית' מוורגיניה פעל בבית נבחרים להוסיף התייחסות מגדרית לסעיף השביעי בחוק שאסר על אפליה בעבודה. מבקריו של סמית' טענו שהוא סייע לפול על מנת להפיל את החוק כולו, שהתנגד אליו{{הערה|{{Cite news|url=https://www.archives.gov/education/lessons/civil-rights-act|title=The Civil Rights Act of 1964 and the Equal Employment Opportunity Commission|date=2016-08-15|newspaper=National Archives|language=en|access-date=2017-08-31}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053025:0}}. מנהיגי התנועה לזכויות האזרח חששו שהניסיון להוסיף את הנושא המגדרי לחוק יטה הכף לדיון בזכויות נשים על חשבון זכויות שחורים בארצות הברית. חשש שזה התבסס על ההתנגדות של חלק מתנועת הנשים [[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|לתיקון לחוקה ה-15]] שמונים שנה קודם לכן והעובדה שהפעילות במפלגת הנשים היו נשים לבנות אמידות ומבוגרות (פול הייתה אז בשנות השביעים לחייה){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.newyorker.com/magazine/2014/07/21/sex-amendment|כותרת=The Sex Amendment|אתר=The New Yorker|תאריך_וידוא=2017-09-01}}}}.

שנתיים לאחר שנחקק חוק זכויות האזרח, לא חל שינוי במצבן של שנים בשוק התעסוקה בארצות הברית והנציבות לשוויון זכויות בתעסוקה לא הצליחה לאכוף את החוק. בעקבות זאת הוקם [[ארגון נשים לאומי (NOW)]]. מייסדות NOW הזמינו את אליס פול להצטרף אליהן. אולם, למרות ש- NOW הצליח להעביר בקונגרס את התיקון לשוויון זכויות, לתפיסתה של פול הבחירה של מנהיגות הארגון לעסוק בנושאים הנוספים כגון הזכות להפלה וזכויות נשים לסביות, מעבר למאבק על זכות ההצבעה לנשים הייתה טעות. בנוסף לתחושתה "פמיניסטיות צעירות" לא הכירו את ההיסטוריה של התנועה ואת חלקה של פול בהיסטוריה{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053025:0}}.

אליס פול הייתה מוערכת מאוד בתנועה הפמיניסיטית אולם היא עוררה חוסר נוחות וביקורת. היא הייתה אליטיסטית, [[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטית]] ומתבודדת. היא פעלה לעתים באימפולסיביות שנתפסה כחוסר רגישות ולעתים רחוקות הביעה הערכה לעבודתן של קולגות. אף על פי שפול היה ביחסי ידידות עם [[מרי צ'ורש טרל]] ועם נשים אפרו-אמריקניות אחרות והעריכה את תמיכתן בתיקון לשוויון זכויות, היא לא היססה להדיר אותן מאירועים פוליטיים בהם חשבה שנוכחותן תפריע לקדם את האינטרסים הכללים של נשים. לתפיסתה התנגדות להצבעה של נשים שחורות היא סוגיה גזעית ולא פמיניסטית ולכן לא נגעה לפעילות של מפלגת הנשים הלאומית. היו לה גם התבטאויות [[אנטישמיות]], אף שהיתהשהייתה בקשרי ידידות ועבודה עם כמה נשים יהודיות. פול האמינה כי מיקוד במטרה אחת, שוויון משפטי, יכול לאחד את כל הנשים ולא הצליחה לראות את המורכבויות הנוגעות לחיי נשים הקשורות, לגזע, מעמד או זהויות אחרות{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053025:0}}.

ב- 1979 נכנסה פול ל[[היכל התהילה הלאומי לנשים|להיכל התהילה הלאומי לנשים]]{{הערה|{{Cite news|url=https://www.womenofthehall.org/inductee/alice-paul/|title=Paul, Alice - National Women’s Hall of Fame|newspaper=National Women’s Hall of Fame|language=en-US|access-date=2017-09-02}}}}. ב-1987 קבוצת נשים מניו ג'רזי גייסה כסף על מנת לקנות את העזבון פול ב[[מכירה פומבית|במכירה פומבית]]. כיום כתביה נמצאים בספריית שלזינגר בבוסטון [[סמית'סוניאן|ומוסד סמית'סוניאן]] בוושינגטון. אותה קבוצה, שהתאגדה למכון אליס פול רכשה גם את הבית בו נולדה פול בפולסדייל, במאונט לורל, ניו ג'רזי וכיום הוא אתר מורשת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.alicepaul.org/about-us/|כותרת=http://www.alicepaul.org/about-us/|אתר=www.alicepaul.org|תאריך_וידוא=2017-09-02}}}}.