חלופות לאשפוז פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
== דוגמאות לחלופות אשפוז בעולם ==
'''מרכזי הפוגה (Respite Centers)''', נקראים לפעמים '''Peer Respite Centers''' :
 
=== '''מרכזי הפוגה (Respite Centers)''', נקראים לפעמים '''Peer Respite Centers''' : ===
מרכזי הפוגה הן מסגרות המאפשרות אירוח של אנשים הנמצאים במשבר נפשי , ואינם מעוניינים במענה של [[אשפוז פסיכיאטרי]]. במרכזים אלה יכולים האנשים במשבר להתארח ולקחת הפוגה משטף החיים בדרך כלל למשך מספר ימים (עד שבועיים). ישנה שונות בין מרכזי הפוגה במקומות שונים מבחינת ההיצע ומבחינת האופי והאווירה במקום. ככלל מרכזים אלה אינם מקום טיפולי, אלא מקום המציע אפשרויות תמיכה שונות ובעיקר מנוחה. האדם עצמו הוא זה שקובע מה דרוש לו כדי לחזור לתפקד כרגיל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ostrow, L., & Croft, B|שם=Results from the 2016 Peer Respite Essential Features Survey.|כתב עת=Live & Learn, Inc. and Human Services Research Institute|שנת הוצאה=2016|קישור=http://www.peerrespite.net/s/PREF-Report-050516_FINAL.pdf}}</ref><ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Ostrow, L., & Croft, B.|שם=Basic Characteristics of Peer Respites|כתב עת=Live & Learn, Inc. and Human Services Research Institute|שנת הוצאה=2014|קישור=https://www.power2u.org/downloads/Peer-Respite-Characteristics.pdf}}</ref>.
 
שורה 21:
'''מפעילי המסגרת''': מרכזי הפוגה מנוהלים ומופעלים בלעדית ידי אנשים עם מגבלה נפשית שעברו הכשרה מקצועית מתאימה (אנשים כאלה מכונים 'עמיתים' ובאנגלית Peers). עמיתים אלה מקבלים הכשרה שכוללת שיכלול ועידון של יכולת ה[[קשב]] ו[[הכלה (פסיכולוגיה)|ההכלה]]. כמו כן מוכשרים העמיתים בנושאים כלליים כמו מתן [[עזרה ראשונה]] בסיסית במקרה הצורך<ref name=":1" />.
 
'''מסגרת אידאולוגיתרעיונית''' : מרכזי ההפוגה מבוססים במידה רבה על מסגרת מושגית ואידאולוגית ששמה Intentional Peer Support שפיתחה שרי מיד<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mead, S|שם=Sustaining Peer Support in Crisis Alternatives.|כתב עת=NJ|שנת הוצאה=2011|קישור=http://www.intentionalpeersupport.org/wp-content/uploads/2014/04/Sustaining-Intentional-Peer-Support-in-Crisis-Alternatives.pdf}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mead, S., & Hilton, D.|שם=Crisis and connection.|כתב עת=Psychiatric Rehabilitation Journal|כרך=27(1),|עמ=87|שנת הוצאה=2003}}</ref>.
 
'''מימון''': בארצות הברית בחלק גדול מהמקרים המדינה היא המממנת את השירות מתוך רציונל של חיסכון בעלויות אשפוז<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Parry, N.|שם=Community Crisis Respite Centers Provide Cost-Saving Alternatives to the ED for Patients in Crisis.|כתב עת=MD Conference Express|כרך=(14), 44|עמ=12-13|שנת הוצאה=2015}}</ref>.
שורה 33:
ג. נראה שלפחות בחלק מהמקרים המענה הניתן במרכזי ההפוגה מסייע בשיפור במצבם של האנשים המגיעים למקום ומקבלים ממנו תמיכה, בעיקר במדדים של העצמה אישית, חווית ריפוי ושביעות רצון<ref name=":2" />, .עם זאת אין עדיין מחקרים רבים מספיק כדי לקבוע את יעילות המענה הניתן במרכזים אלה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Laysha Ostrow, Bevin Croft|שם=Peer Respites: A Research and Practice Agenda|כתב עת=Psychiatric Services|כרך=66|עמ=638–640|שנת הוצאה=2015-03-01|doi=10.1176/appi.ps.201400422|קישור=http://ps.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ps.201400422}}</ref>.
 
=== '''סוטריה (Soteria)'''<ref>מקור המידע בהרצאה מקוונת בשם Soteria Vermont Presentation באתר יוטיוב. קישור להרצאה מופיע בתת פרק 'סרטים' לעיל.</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Loren R. Mosher, Voyce Hendrix, Deborah C. Fort|שם=Soteria: Through Madness to Deliverance|מו"ל=Xlibris Corporation|שנת הוצאה=2004|קישור=https://books.google.co.il/books/about/Soteria.html?id=_CEbdnbgVi4C&redir_esc=y|שפה=en}}</ref> ===
משמעות המילולית של השם סוטריה היא 'גאולה' (מהשפה ה[[יוונית]]). מודל זה התפתח בארצות הברית ביוזמתו של הפסיכיאטר האמריקני המנוח לורן מושר,בסאן חוסה קליפורניה, ואומץ בשנת 1971 על ידי האיגוד האמריקני לבריאות הנפש (המכונה כיום בקיצור NIH). יש למודל סוטריה מאפיינים המזכירים מאד את אלו של מרכזי ההפוגה שתוארו לעיל אך הוא שונה במספר מובנים כפי שיוסבר להלן. המודל התפתחנולד מתוך חיפוש אחרי שיטות טיפול נפשי אנושיות יותר מהשיטות הרפואיות שהיו נהוגות באותה תקופה בבתי חולים פסיכיאטריים, וכללו [[לובוטומיה]], טיפול בעזרת [[אינסולין]] ועוד. גם סוטריה, כמו מרכזי ההפוגה, נוצר כחלק מתהליך ה[[אל-מיסוד|אל מיסוד]], בו נסגרו [[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]], ומטופליהם עברו לגור מחוץכמה לכתלינקודות ביתמוצא החולים.
 
א. [[אכזבה]] מאיכות המענה שמספק המודל הרפואי למטופלים רבים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael Warren Cornwall|שם=If madness isn’t what psychiatry says it is, then what is it? That’s been my koan for almost fifty years!|כתב עת=Psychosis|כרך=7|עמ=279–285|שנת הוצאה=2015-07-03|doi=10.1080/17522439.2014.955522|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/17522439.2014.955522}}</ref>: ממצאי מחקרים מצביעים על כך ששיעור ההחלמה (נסיגה של הסימפטומים) אצל אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, גבוהה משמעותית במדינות מתפתחות בהשוואה למדינות מפותחות. עוד עולה מהשוואה זו שקיים יחס הפוך בין השימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה ובין נסיגה של הסימפטומים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=T. V. Padma|שם=Developing countries: The outcomes paradox|כתב עת=Nature|כרך=508|עמ=S14–S15|שנת הוצאה=2014-04-03|doi=10.1038/508S14a|קישור=http://www.nature.com/nature/journal/v508/n7494_supp/full/508S14a.html?foxtrotcallback=true}}</ref>.
 
ב. סיכונים בריאותיים ממשיים הכרוכים בשימוש ממושך ב[[תרופות אנטי-פסיכוטיות|תרופות נוגדות פסיכוזה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gerda de Kuijper, Hans Mulder, Heleen Evenhuis, Frans Scholte|שם=Determinants of physical health parameters in individuals with intellectual disability who use long-term antipsychotics|כתב עת=Research in Developmental Disabilities|כרך=34|עמ=2799–2809|שנת הוצאה=2013-09-01|doi=10.1016/j.ridd.2013.05.016|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S089142221300200X}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Christoph U. Correll|שם=Cardiometabolic Risk of Second-Generation Antipsychotic Medications During First-Time Use in Children and Adolescents|כתב עת=JAMA|כרך=302|שנת הוצאה=2009-10-28|doi=10.1001/jama.2009.1549|קישור=http://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/184782}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Christopher K. Varley|שם=Implications of Marked Weight Gain Associated With Atypical Antipsychotic Medications in Children and Adolescents|כתב עת=JAMA|כרך=302|שנת הוצאה=2009-10-28|doi=10.1001/jama.2009.1558|קישור=http://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/184764}}</ref>
 
ג. חיפוש אחרי שיטות טיפול נפשי אנושיות יותר מהשיטות הרפואיות שהיו נהוגות באותה תקופה בבתי חולים פסיכיאטריים, וכללו [[לובוטומיה]], טיפול בעזרת [[אינסולין]] ועוד.
 
סוטריה, כמו מרכזי ההפוגה, נוצר כחלק מתהליך ה[[אל-מיסוד|אל מיסוד]], בו נסגרו [[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]], ומטופליהם עברו לגור מחוץ לכתלי בית החולים.
 
'''מסגרת פיזית:''' מודל זה מתבסס על מרכז פיזי (בית) המהווה מרכז טיפולי בקהילה לאנשים במצבי משבר נפשי. הבית מהווה מקום מגורים למספר אנשים.
שורה 64 ⟵ 72:
ד. יחסי מין בין הצוות למטופלים אסורים. עם זאת אין איסור על יחסי מין בין חברי הצוות עצמם ובין הדיירים עצמם.
 
'''במה זה שונה מאשפוז בבית חולים:''' ראשית, בבית חולים כמו בסוגים אחרים של מוסדות טוטאליים ([[בית סוהר|כלא]] וכדומה), [[חירות האדם|חירותו]] של האדם מוגבלת, הרבה דברים מוכתבים לו, (מתי לאכול מתי לישון וכדומה). סוטריה מעצם מהותה אינו מודל שכופה התנהגות על מקבלי השירות, ואינו מכתיב להם בשאלות כמו מתי יאכלו, מה ילבשו ומתי ילכו לישון. שנית, הטיפול בבית החולים הפסיכיאטרי מבוסס במידה רבה על שימוש בתרופות במטרה להגיע לאיזון תרופתי ונסיגה בסימפטומים של ההפרעה הנפשית. בסוטריה לעומת זאת השימוש בתרופות הוא מוגבל וקצר מועד. הדגש העיקרי בסוטריה הוא על קשר בינאישי כאמצעי לסייע לאדם לקבל בחזרה שליטה בחייו. שלישית: בית חולים פסיכיאטרי הוא מוסד סגור ומבודד מהקהילה. כניסה ויציאה של מבקרים ושל מטופלים מתבצעת באישור בלבד. לעומתו בסוטריה מתקיימת בבית פתוח בקהילה, שאינו סגור בתוך מתחם המגביל כניסה ויציאה. רביעית: בית חולים באופן כללי אינו מקום שנותן הרגשה ביתית למטופלים, וכמעט שאינו מאפשר פרטיות. בבית סוטריה יש תחושת ביתיות רבה יותר ופרטיות רבה יותר מאשר בבית חולים. חמישית, הצוות בבית חולים הוא צוות רפואי (בעיקר רופאים ואחיות). הצוות בסוטריה לעומת זאת הוא צוות סמך מקצועי, של אנשים שהם עצמם בעלי נסיון בחיים עם מגבלה נפשית. לבסוף, מאפיין שקשור ליחסים בין הצוות לדיירים: בבית חולים פסיכיאטרי כמעט לא יעלה על הדעת חיבוק בין איש צוות למטופל. בסוטריה תקשורת שכוללת מגע היא דבר מקובל.
 
'''אזורי פעילות:''' המודל הופץ תחילה ברחבי ארצות הברית ובהמשך למדינות רבות ב[[אירופה]] ([[גרמניה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[בלגיה]] [[הונגריה]] ומדינות נוספות). ב-2016 החל לפעול גם ב[[ישראל]].
שורה 70 ⟵ 78:
'''מפעילי המסגרת:''' המסגרת מנוהלת על ידי אנשי מקצועות טיפוליים (בהם [[פסיכיאטר]] המועסק במשרה חלקית במקום), אך מי שמבצעים את מרבית העבודה עם הדיירים הם עמיתים בעלי הכשרה ייחודית. אנשי הצוות בבית סוטריה נבחרים בשל בגרות נפשית, [[חוסן נפשי|חוסן]], חמימות ויכולת [[אמפתיה|אמפתית]]. צוות סוטריה מתאפיין באינטואיטיביות, גמישות וסובלנות למצבים אנושיים שונים, בהשוואה לצוות של בית חולים. מדובר בצוות המתאפיין בראש פתוח, ללא [[תואר אקדמי|תארים אקדמיים]] במקצועות טיפוליים כמו [[פסיכולוגיה]] [[עבודה סוציאלית]] או [[טיפול באמצעות אמנויות|טיפול באמצעות אומנויות]].
 
'''אופן הפעולה''': משמרת של הצוות במקום היא משמרת ארוכה: 24 עד 48 שעות, וזאת כדי לאפשר בניה של קשר עם הדיירים. בכל זמן נתון יש שני אנשי צוות לפחות, בדרך כלל יותר, ובמקרים רבים הם יהיו גבר ואשה. הצוות בסוטריה מיישם עקרונות של אמפתיה: להיות עם האדם בחוויה שלו, לתת תוקף לרגשות ולהיות נוכח רגשית עם האדם גם בחוויות הקשות ביותר שלו. המטרה היא להגיע יחד עם הדייר להבנה מה בטוח וטוב בשבילו ומה לא. עקרון חשוב נוסף הוא שכל משבר פסיכוטי הוא אירוע בדיד ולכן בכל משבר כזה מתחילים מנקודת ההתחלה, כאילו זו הפעם הראשונה. השפה של הצוות עם הדיירים אינה שפה רפואית, היא שפה טבעית.
 
'''הבסיס האידולוגיהרעיוני''': הבסיס האידאולוגיהפילוסופי של סוטריה הוא הומאני במהותו. אם כי זו לא בדיוק "פסיכותרפיה הומאנית" כפי שעשו [[קארל רוג'רס|קרל רוג'רס]] ואחרים, אלא יותר צירוף של כלים שמקורם בגישות תאורטיות שונות ובהוגים שונים (בהם [[דונלד ויניקוט|ויניקוט]], [[הארי סטאק סאליבן]], [[היינץ קוהוט]], [[רונאלד לאינג|ר.ד. לאינג]] ואחרים, יחד עם כלים שמקורם ב[[שיטת התיקוף]] למשל ). המצב הפסיכוטי נתפס היא תגובה אנושית לא רצונית ושכיחה למצבי דחק רגשי קיצוני או ממושך ו/או מצבי טראומה נפשית, ולא כביטוי לפגם באדם כפי שקורה במודל הרפואי.
 
'''מימון''': בחלק מהמקרים בארצות הברית המדינה היא שמממנת את עלות השהות במקום מתוקף חוק המדינה. ישנן מדינות שבהן השירות הוא פרטי (כלומר הדייר עצמו הוא המשלם עבור השירות).
שורה 78 ⟵ 86:
'''ממצאי מחקרים:''' הממצא העיקרי ביחס לסוטריה הוא שמדובר בשיטה שמקטינה במידה משמעותית את התלות בתרופות. השיפור במצבם של אנשים שקיבלו שירות זה היה ניכר, בייחוד בקרב אותם אנשים שהיתה להם פרוגנוזה גרועה יחסית לאחרים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Philippe Conus, Sue M Cotton, Shona M Francey, Brian O'Donoghue|שם=Predictors of favourable outcome in young people with a first episode psychosis without antipsychotic medication|כתב עת=Schizophrenia Research|כרך=185|עמ=130–136|שנת הוצאה=2017-07-01|doi=10.1016/j.schres.2016.12.029|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0920996416306053}}</ref> ממצאים אלה מחזקים את התפיסה לפיה פסיכוזה אינה גזר דין קבוע מראש לחיים עם הפרעה כרונית שתפגע באופן אנוש בתפקוד ובאיכות החיים. במקרים רבים מאד יש החלמה מלאה מהמצב הפסיכוטי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Young, S., Snyder, M., & Schactman, L.|שם=Early recovery from Psychotic Spectrum Disorder within a therapeutic community: Significance and effects.|כתב עת=Psychosis|כרך=7(1),|עמ=37-47|שנת הוצאה=2015|doi=http://dx.doi.org/10.1080/17522439.2014.926387}}</ref>
 
=== '''דיאלוג פתוח (Open Dialogue)'''<ref>המידע בחלק זה מבוסס על סרטו התיעודי של דניאל מקלר '''"דיאלוג פתוח" , גישה פינית אלטרנטיבית לריפוי פסיכוזה''' באתר יוטיוב (ראו קישור ישיר בתת פרק סרטים לעיל)</ref> ===
=== '''דיאלוג פתוח (Open Dialogue)''' ===
מודל זה התפתח מאז אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] של [[המאה ה-20|המאה העשרים]], בצפון [[לפלנד]], [[פינלנד]]. מודל זה, שנועד לתת מענה בעיקר למצבים פסיכוטיים ראשוניים, נעשה שימוש באסטרטגיות של טיפול משפחתי ומערכתי שתכליתו ליצור קואליציה תומכת שתסייע לאדם לחזור לתפקד, כשהוא מסתייע בתמיכה הקיימת בסביבת מגוריו הקרובה (משפחה וכדומה). בגישה זו נעשה שימוש מדוד, מבוקר וקצר טווח בתרופות, כדי להפחית את התסמינים הפסיכוטיים. ה[[פסיכוזה]] מוגדרת במונחים של משבר זמני, לא של [[הפרעה נפשית]]. עבודת דיאלוג פתוח מתקיימת בביתו של האדם במשבר ולעיתים במרכז טיפולי אזורי. השם דיאלוג פתוח מבטא את דרך הפעולה האופיינית למיזם זה, המבוססת על שיתוף האדם במשבר בקבלת החלטות.
 
'''למי זה מיועד''':השירות מיועד לאנשים החיים במערב לפלנד, שעברו אפיזודה פסיכוטית ראשונה. הסיבה לכך היא שאנשים שעברו פסיכוזה ראשונה טרם קיבלו אבחנה פסיכיאטרית ולא הושפעו מחסרונותיה של המערכת הפסיכיאטרית הרפואית. ולא הושפעו מהשקפותיה של מערכת זו
'''אזורי פעילות:''': המסגרת המקורית פועלת במערב לפלנד, פינלנד.
 
'''עקרונות מרכזיים''': דיאלוג פתוח היא צורת עבודה קבוצתית הרואה במשבר הפסיכוטי אירוע שמתקיים בתוך סביבה (משפחתית או אחרת) לכן גם ההתערבות צריכה להנתן בתוך הסביבה בה חי האדם במשבר, תוך מתן משקל מספיק לכל קול במערכת המשפחתית. בגישת הדיאלוג הפתוח המתבססת על כלים של [[טיפול משפחתי]], אין סימון של האדם במשבר כ IP (מטופל מזוהה). המערכת היא שנמצאת במוקד הטיפול ולא האדם הספציפי.
'''מפעילי המסגרת''': אנשי מקצועות בריאות שונים ([[פסיכותרפיסטית|פסיכותרפיסטים]], [[אח (מקצוע)|אחיות]], [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]] ועוד), בעלי הכשרה בתחום [[טיפול משפחתי|הטיפול המשפחתי]]. '''מימון:''' המדינה
 
'''אופן הפעולה''' : צוות דיאלוג פתוח מגיע בדרך כלל לבית המשפחה או האדם במשבר, אך ניתן לקיים מפגשים גם בקליניקה של הארגון. מה שמתרחש בפגישות אלה מזכיר מאד מערכת דמוקרטית, במובן זה שלכל המשתתפים, כולל האדם שנמצא במשבר הפסיכוטי, יש קול והקול שלהם נשמע ונלקח בחשבון. אנשי הצוות מגיעים למפגש ראשון עם המטופל כשראשם וליבם פתוחים כדי לקלוט מידע מהמערכת הנמצאת במשבר. (זה שונה מאד ממה שקורה במודל הרפואי בו המטפל נתפס כמומחה המהווה מקור בלעדי לתשובות). התוצאה היא דינמיקה של הפריה הדדית. הפניות לקבלת עזרה מתקבלות בטלפון ונענות מיד בשליחת צוות שמתחיל לעבוד תוך זמן קצר מאד ולוקח אחריות על מה שמבקשים ממנו.
'''ממצאי מחקרים''': מעל 80% החלמה מלאה מפסיכוזה ראשונה.
 
'''במה זה שונה מאשפוז בבית חולים'''? ראשית: הכלי המרכזי בטיפול הרפואי הניתן בבית חולים הוא התרופות הפסיכיאטריות הניתנות במינון גבוה, שהופך בהמשך למינון אחזקה. בדיאלוג פתוח השימוש בתרופות הוא במינון הנמוך ביותר האפשרי כדי לקבל תועלת תרופתית, ולמשך הזמן המינימלי ההכרחי, במטרה לאפשר יציאה מהמצב הפסיכוטי האקוטי. שנית: במסגרת הטיפול הפסיכיאטרי המסורתי הניתן בבית חולים פסיכיאטרי המטופל יקבל בדרך כלל אבחנה של הפרעה נפשית כלשהי. לעומת זאת בדיאלוג פתוח אדם לא יקבל אבחנה של הפרעה נפשית. בבית החולים הפסיכיאטרי תופסים את הפסיכוזה כביטוי של מחלה מוחית, ומטרת הטיפול היא להפחית את הסימפטומים. בדיאלוג פתוח מאמינים שהפסיכוזה היא תגובה אנושית לא רצונית ושכיחה למצבי דחק רגשי קיצוני או ממושך ו/או מצבי טראומה נפשית. האופי ה'דמוקרטי' של עבודת הצוות בדיאלוג פתוח הוא הבדל בולט נוסף מעבודת בית החולים. בעבודת בית החולים יש יחסים פטרוניים והיררכים בין מטפלים למטופלים ובני משפחתם. בעבודת דיאלוג פתוח כל צעד טיפולי יהיה תוצאה של הסכמה הדדית. זאת בהתבסס על ההכרה בכך שהאדם במשבר והמשפחה הם בעלי ידע בעל חשיבות מכרעת בפתרון המצב המשברי.
 
'''אזורי פעילות:''': המסגרת המקורית של דיאלוג פתוח פועלת במערב [[לפלנד]], פינלנד, בעיקר בסביבת הערים טרוניו וקומי. זהו אזור שמבחינה [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגית]] נחשב לאזור ייחודי מבחינת לחצי החיים שבו (מיעוט הזדמנויות כלכליות), ומבחינת תנאי המחיה (שעות אור, [[שלג]] וכדומה).
 
'''מפעילי המסגרת''': אנשי מקצועות בריאות שונים ([[פסיכותרפיסטית|פסיכותרפיסטים]], [[אח (מקצוע)|אחיות]], [[עובד סוציאלי|עובדים סוציאלים]] [[אח (מקצוע)|אחות]] פסיכיאטריה ועוד), כולם בעלי הכשרה בתחום [[טיפול משפחתי|הטיפול המשפחתי]]. '''מימון:''' המדינה
 
'''מימון:''' בפנלנד המימון הוא על ידי המדינה.
 
'''ממצאי מחקרים''': מעל 80% החלמה מלאה מפסיכוזה ראשונה (נחשב לתוצאה הטובה בעולם).
 
=== '''קרן משפחות מטפלות (Family Care Foundition)''' ===
שורה 126 ⟵ 144:
 
=== סוטריה ===
Loren R. Mosher, Voyce Hendrix, Deborah C. Fort, '''[https://books.google.co.il/books/about/Soteria.html?id=_CEbdnbgVi4C&redir_esc=y Soteria: Through Madness to Deliriance]''', Xlibris Corporation, 2004
 
Lichtenberg, P,(2011) '''[https://www.researchgate.net/profile/Pesach_Lichtenberg2/publication/51057617_The_Residential_Care_Alternative_for_the_Acutely_Psychotic_Patient/links/584c6fe708aeb989251f773d/The-Residential-Care-Alternative-for-the-Acutely-Psychotic-Patient.pdf The residential care alternative for the acutely psychotic patient.]''', ''Psychiatric quarterly'', ''82''(4), 329-341