|
[[קובץ:Bar Ilan logo.png|250px|שמאל]]
[[קובץ:Bar-Ilan Faculty of Medicine in the Galilee 01.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הכניסה לפקולטה, נובמבר 2014]]
[[קובץ:Bar-Ilan Faculty of Medicine in Safed.JPG|ממוזער|250px|שער הכניסה לפקולטה לרפואה בצפת]]
'''הפקולטה לרפואה בגליל''' היא [[פקולטה]] במסגרת [[אוניברסיטת בר-אילן]], הפועלת ב[[צפת]]. הפקולטה החלה לפעול בשנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]/[[2012]]), ובכך הצטרפה אל [[לימודי רפואה בישראל|ארבע הפקולטות לרפואה]] שקדמו לה בישראל. [[דקאן]] הפקולטה הנוכחי (פברואר 2017) הוא פרופ' [[רן טור-כספא]].
באוקטובר 2002 קבעה ועדת פזי שהחל משנת 2010 יש להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה כדי למנוע ירידה בשיעור הרופאים בישראל. ביוני 2007 קבעה ועדת הלוי שיש לפתוח בית ספר נוסף לרפואה.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ|1000504531|14 באוקטובר 2009}}}}
[[בית חולים אוניברסיטאי|בתי החולים האוניברסיטאיים]] המסונפים לפקולטה הם [[המרכז הרפואי לגליל]] (בנהריה), [[בית החולים רבקה זיו]] בצפת, [[בית החולים פוריה|בית החולים פדה]], פוריה, [[בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי]] ב[[נצרת]], [[בית החולים המשפחה הקדושה]] ב[[נצרת]] ו[[המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזרע]] ב[[עכו]]. ▼בעקבות המלצות אלה אושרה ב[[המועצה להשכלה גבוהה|מועצה להשכלה גבוהה]], ביולי 2007, ההחלטה על הקמת הפקולטה לרפואה בצפת. החלופה של הקמת הפקולטה בצפת הועדפה על פני הרחבתם של בתי הספר הקיימים לרפואה,{{הערה|{{TheMarker|[[פרץ לביא]]|מי צריך עוד פקולטה לרפואה בגליל?|1.455544|5 בספטמבר 2007}}}} בתמיכתו של [[המשרד לפיתוח הנגב והגליל]]. ב-2010 נבחרה אוניברסיטת בר-אילן להקמת הפקולטה והפעלתה,{{הערה|{{כלכליסט||בר אילן נבחרה להקים את בית הספר לרפואה בצפת|3376693|27 בדצמבר 2009}}}} והפקולטה החלה לפעול בשנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]/[[2012]]).
בשנת הלימודים הראשונה , החלו ללמוד בפקולטה 124 סטודנטים. 54 מהם שבו מלימודי רפואה בחו"ל , בתוכנית תלת -שנתית ו – -70 האחרים הם בעלי תואר ראשון (רובם במדעיב[[מדעי הטבע ]]) , בתוכנית ארבע – -שנתית במסלול הסבה לרפואה. ▼== היסטוריה ==
בשנת 2002, ד"ר גוברין ג׳קי, רופא, מנתח פלסטי מ[[המרכז הרפואי לגליל|ביה"ח נהריה- המרכז הרפואי לגליל]] העלה לראשונה בפני הנהלת ביה"ח, את הרעיון להקמת פקולטה לרפואה בגליל, כתרומה ייחודית, בעלת משמעות לאומית וציונית לפיתוח [[הגליל]].
הפקולטה פתחה את שעריה עבור תוכנית מוסמך אוניברסיטה (תואר שני עם תיזה) ותוכנית דוקטורט (תואר שלישי) במדעי הרפואה בהנחיית מספר חברי סגל קדם קליני של הפקולטה. כיום בפקולטה יש כמה עשרות סטודנטים לתואר שני, לדוקטורט ובתר-דוקטורט. ▼החזון להקמת פקולטה חדשה לרפואה בגליל, התגבש בעקבות מספר נימוקים עיקריים:
▲[[בית חולים אוניברסיטאי|בתי החולים האוניברסיטאיים]] המסונפים לפקולטה הם [[המרכז הרפואי לגליל]] (בנהריה), [[בית החולים רבקה זיו]] בצפת, [[בית החולים פוריה|בית החולים פדה]], פוריה, [[בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי]] ב[[נצרת]], [[בית החולים המשפחה הקדושה]] ב[[נצרת]] ו[[המרכז הרפואי לבריאות הנפש - מזרע]] ב[[עכו]].
פקולטה בגליל תעודד פיתוח תשתיות חינוכיות ומדעיות, תגרום להקמת מוסדות לימוד והשכלה גבוהה באזור ותתרום תרומה חברתית וכלכלית משמעותית לגליל.
== אגודת הסטודנטים לרפואה בגליל == ▼בנוסף, תביא לתוספת רופאים צעירים למערכת הבריאות ותתרום להעלאת רמת הרפואה ולהעלאת רמתם של בתי החולים בגליל. כל זאת ועוד, פקולטה חדשה בגליל תעודד הגירה חיובית לצפון הארץ ואף תעודד סטודנטים הלומדים בחו"ל לחזור וללמוד בארץ וכך לעשות [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]].
על כל אלה, הקמת הפקולטה לרפואה בגליל, תוכל לתת מענה למסקנות ועדת פזי מ – 2002, על פיהן, יש להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה כדי למנוע ירידה בשיעור הרופאים בישראל.
הגשמת הרעיון, התבססה על שילובם של כוחות חזקים ומשמעותיים שהתקיימו זה מכבר באזור. בגליל נמצאו כבר אז בתי חולים ורופאים, ואל הגליל ישמחו להגיע מאות רבות של סטודנטים הלומדים בחו״ל. חיבור של משאבים קיימים ושילובם זה בזה היה הבסיס להגשמת החזון.
להשגת המטרה, נעשתה פעילות רבה בשני מישורים עיקריים: מחד, הפצת הרעיון והשגת תמיכת הממסד הרפואי, מאידך, השגת תמיכה ושיתוף הפעולה של הממסד הפוליטי. כך למעשה נבנה החיבור בין ראשי היישוב ומנהיגיה לבין ראשי בתי החולים והמוסדות האקדמיים שבאזור.
עד מהרה הצטרפו לפעילות להגשמת הרעיון, רבים אשר תרמו רבות מניסיונם ומיכולתם להצלחתו.
ראשונים להצטרף לד"ר גוברין, היו [[שאול שאשא|פרופ' שאול שאשא]], מנהל ביה"ח נהריה דאז ומר [[עדי אלדר]], ראש עיריית [[כרמיאל]], יושב ראש השלטון המקומי באותם ימים, אשר פעלו רבות וללא ליאות להגשמת החזון.
בינואר 2003, בישיבת הנהלת "[[תנועת הגליל]]" (תנועה אפוליטית לקידום הגליל), הוחלט לפעול להקמת בי"ס לרפואה בגליל.
בשיחות ודיונים שנמשכו ימים רבים, הצטרפו תחילה, ראשי המערכת הרפואית והמוסדות האקדמיים בצפון, מנהלי בתי החולים, ד"ר יעקב פרבשטיין מ[[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה]], ד"ר אוסקר אמבון, מ[[בית החולים רבקה זיו]] שב[[צפת]], דר' שמריהו רוזנר נשיא [[המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה|אורט בראודה]] וצוותו, פרופ' יוחנן ארזי, פרופ' רוזה אזהרי, ד"ר דיצה לוין וכן פרופ' זקי ברק, נשיא [[המכללה האקדמית תל-חי|מכללת תל חי]] וצוותו, פרופ' ערן דולב ודר' אלון מרגלית.
שתי המכללות עמלו להכין תשתית לימודית לשנים הפרה קליניות, שהתבססה על מערך קיים של מעבדות, חדרי לימוד וכוח אדם אקדמי הקיים בנמצא במכללות בגליל וירתם לטובת המוסד האוניברסיטאי, שייקח על עצמו בסופו של דבר את הקמתה והפעלתה של הפקולטה לרפואה בגליל.
במסגרת הכנות אלו, שתי המכללות, [[המכללה האקדמית תל-חי|תל – חי]] ו[[המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה|אורט בראודה]] הגישו בקשה לפתיחת פקולטה למדעי הרפואה לתואר ראשון לתכנית לימודים מסודרת אשר תכין את בוגריהן בהמשך ללימודי רפואה במסגרת אוניברסיטאית כאשר זו תקום.
דיונים רבים נערכו עם נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' [[אהרון בן-זאב|אהרון בן זאב]], עם רקטור האוניברסיטה הפרופ' [[יוסי בן-ארצי|יוסי בן ארצי]] ועם סגן נשיא האוניברסיטה פרופ' דוד פרג'י, בהכנת תכנית שלדית של לימודי הרפואה במתכונת הרצויה. [[אוניברסיטת חיפה]] הייתה אחת המועמדות העיקריות להקמת הפקולטה בגליל.
במקביל לפעילות זו נערכו פגישות רבות, התייעצויות ודיונים כאמור עם ראשי הממסד הפוליטי, נבחרי הציבור, ראשי ערים וישובים בגליל, חברי כנסת ושרים בתפקידים שונים באותה תקופה, במטרה לשכנעם להירתם ולתמוך במטרה.
בין אישים אלה, מר עדי אלדר, ראש עיריית [[כרמיאל]] ויו"ר השלטון המקומי, שפעל רבות ותרם מאוד מניסיונו, ראשי הערים, [[ז'קי סבג]], [[שלמה בוחבוט]], [[אלי ברדה]], יו"ר הסוכנות היהודית [[זאב בילסקי|זאב ביילסקי]], השרים [[לימור לבנת|לימור ליבנת]], [[דני נוה|דני נווה]], [[יעקב אדרי]], [[מאיר שטרית]], [[בנימין בן אליעזר]], [[יהודית נאות]], [[שלום שמחון]], [[חיים רמון]], [[אהוד אולמרט]] ו[[נסים דהן|ניסים דהן]].
לבסוף ובעיקר, נשיא המדינה לשעבר, מר [[שמעון פרס]], בהיותו ה[[המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל|שר לפיתוח הנגב והגליל]], אימץ באופן מיוחד את הרעיון ונרתם ופעל רבות להגשמתו, בהביאו לקבלת החלטת ממשלה משנת 2005, בה הצהירה הממשלה, כי היא רואה חשיבות לאומית בהקמת אוניברסיטה בגליל לפיתוח האזור.
היה זה צעד מעשי ראשון להגשמת החזוןלהקמת הפקולטה לרפואה בגליל, אך באותה עת, דווקא [[המועצה להשכלה גבוהה|המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג)]] ודיקני ארבעת הפקולטות לרפואה בארץ עמדו מנגד והתנגדו להקמת הפקולטה החמישית.
ב – 2007, התפרסם דו"ח ועדת הלוי, אשר מסקנתיה היו, כי בשל מחסור צפוי ברופאים, החל משנת 2015, יש לפתוח בי"ס נוסף לרפואה.{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ|1000504531|14 באוקטובר 2009}}}} בעקבות דו"ח ועדת הלוי, המל"ג החליט לפעול להקמת פקולטה נוספת לרפואה. החלופה של הקמת פקולטה חדשה, הועדפה על פני הרחבתם של בתי הספר הקיימים לרפואה.{{הערה|{{TheMarker|[[פרץ לביא]]|מי צריך עוד פקולטה לרפואה בגליל?|1.455544|5 בספטמבר 2007}}}}
ב – 2008, ועדה בראשות בית הלחמי פירסמה מכרז להקמת ביה"ס לרפואה בגליל. למרות שמלכתחילה העיר [[כרמיאל]] אמורה הייתה להקים בתחומה את הפקולטה, לבסוף הוחלט על העיר [[צפת]], במטרה לעודד את התפתחותה ולתרום לה מבחינה חברתית וכלכלית.
ב – 2010, נבחרה [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר אילן]] להקמת והפעלת הפקולטה.{{הערה|{{כלכליסט||בר אילן נבחרה להקים את בית הספר לרפואה בצפת|3376693|27 בדצמבר 2009}}}} הפקולטה החלה לפעול, בשנת הלימודים תשע"ב (2011/2012).
▲בשנת הלימודים הראשונה, החלו ללמוד בפקולטה 124 סטודנטים. 54 מהם שבו מלימודי רפואה בחו"ל, בתוכנית תלת שנתית ו – 70 האחרים הם בעלי תואר ראשון (רובם במדעי הטבע) , בתוכנית ארבע – שנתית במסלול הסבה לרפואה.
▲הפקולטה פתחה את שעריה עבור תוכנית מוסמך אוניברסיטה (תואר שני עם תיזה) ותוכנית דוקטורט (תואר שלישי) במדעי הרפואה בהנחיית מספר חברי סגל קדם קליני של הפקולטה. כיום בפקולטה יש כמה עשרות סטודנטים לתואר שני, לדוקטורט ובתר-דוקטורט.
כבר היום ניתן להבחין בבירור ע"פ הניסיון שנצבר, כי קידומו והתפתחותו של הגליל, קשורים ברמתם ואיכותם של מוסדות חינוך והשכלה גבוהה הפועלים בו. להקמת הפקולטה לרפואה בגליל, משמעות לאומית וציונית מעבר לשיקול הקשור בתוספת רופאים צעירים, החיוניים היום כל כך למערכת הבריאות, עקב ירידה כה משמעותית במספרם של הרופאים, ביחס לאוכלוסיה המתבגרת הנזקקת להם.
הקמת פקולטה לרפואה ומרכז למחקר ומדע בגליל, הם נדבך חשוב בבניה ובחיזוק מעמדו, עוצמתו וקידומו של הגליל. במשך השנים צפוי כי הם יהוו מקור למשיכה של מאות סטודנטים ואנשי מדע, בעלי השכלה ויכולת שיתערו בקהילה המקומית, יעסקו בלימוד, מחקר והוראה. בנוסף הם יתרמו לקידום האוכלוסייה המקומית וההתפתחות הכלכלית של כל צפון הארץ. הדבר ימנע, הגירה שלילית של בני נוער, היוצאים ללימודים ונאלצים לעזוב את הארץ, מבלי שישובו חזרה אל ישוביהם והיא כמובן תתרום להעלאת רמת ואיכות הרפואה, הרופאים ובתי החולים בצפון, לרווחת ולתועלת כל תושבי הגליל.
▲== אגודת הסטודנטים לרפואה בגליל ==
"'''אגודת הסטודנטים לרפואה בגליל'''" היא [[עמותה]] המאגדת את ה[[סטודנט]]ים הלומדים בפקולטה.{{הערה|1=[http://www.asrag.org/index.php אתר אגודת הסטודנטים לרפואה בגליל]}} האגודה משרתת 550 סטודנטים הלומדים בפקולטה לרפואה. בין מטרות האגודה לפעול למען שיפור מעמד החולה והרופא בחברה בדגש על הפריפריה ולחזק את הקשר בין הסטודנטים לקהילה באזור. אחד המיזמים הייחודיים של האגודה הוא "בית חולים לדובים" - פעילות חינוכית-קהילתית שנועדה להפיג פחדים וחרדות בקרב ילדי [[גן ילדים|גנים]] מ[[טיפול רפואי|טיפולים רפואיים]] ו[[בית חולים|בתי חולים]]. לפעילות מגיעים הילדים עם הוריהם, בליווי [[דובי]] או [[בובה]] והסטודנטים לרפואה משמשים "רופאים" המטפלים באותם [[צעצוע]]ים.{{הערה|{{nrg||הילד פוחד מרופאים? קחו אותו ל'ביה"ח לדובים'|578/395|11 במאי 2014||55|2}}}}
| 