פרניו טוג'מן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קורות-חייו: עכשיו התיקון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 35:
===חשדות לפשעי מלחמה===
טוג'מן נחשד בקשר לפשעי-מלחמה המוניים נגד האנושות.{{הערה|1=Radio Free Europe/Radio Liberty Newsline; Tudjman Would Have Been Charged by War Crimes Tribunal, November 10, 2000, Friday; http://www.rferl.org/newsline/2000/11/101100.asp]}}
===פולמוס מדיניות ההפרטה הקרואטית===
כנשיא, החל טוג'מן תהליך של הפרטת רכוש שהולאם בידי הרשויות של המדינה הקומוניסטית לשעבר, בלי שינוי של החוק שיתאים למהלך הזה. כך החל הליך שפער שסע בין המעמדות, כאשר האמידים וחברי-הממשלה נתנו העדפה לקרוביהם, וביצרו רכוש רב בידיהם שלהם בדרך זו, בעוד אבטלה ונישול גאו בקרב פשוטי העם. אישים רבי-השפעה אצלו ידיהם על רכוש לאומי שהופרט במחירים מופקעים, ואחר מכרוהו ביוקר. באותו זמן, טוג'מן עצמו ביצר רכוש רב לילדיו: בתו של טוג'מן, נבנקה, הואשמה בשחיתות.{{הערה|1="בת הנשיא המנוח מואשמת בפשע", ראו בזה: http://vijesti.hrt.hr/arhiv/2002/10/14/ENG.html . וכן הש' http://www.nacional.hr/articles/view/31361/ .}}
===הכחשת שואה===
שורה 44:
טוג'מן הכריז, כי הוא אינו מאמין ש"5-6 מיליון" יהודים נספו במלחמת-העולם השנייה, ובכמה מקומות הזכיר את המספרים 4 מיליון{{הערה|1=Matthew White (2007). "Source List and Detailed Death Tolls for the Twentieth Century Hemoclysm" (HTML). Matthew White. Retrieved on 2007-09-26.
}} וכן 900,000 (ניו-יורק טיימס, 22 באפריל 1993).
יתרה מזאת, טוג'מן טוען כי היהודים למעשה מילאו חלק בניהול מחנות ריכוז. כך, למשל, הוא מביא לראייה את עדותו של ניצול מניצולי מחנה [[יאסנובאץ]], אנטה ציליגה{{הערה|1=ציליגה, מראשי המפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית, הואשם אף הוא באנטישמיות וחלק זה של עדותו הוטל בספק, ראו [http://www.left-dis.nl/uk/cileng.htm על חייו של ציליגה באתר הקומוניסטי left-dis.nl].}}
{{ציטוט|תוכן="היהודים מעוררים קנאה ושנאה אך למעשה הם 'האומה האומללה ביותר בעולם' וכל מי שמנסה להראות שהם עצמם מהווים את מקור הטרגיה שלהם מתוייג כאנטישמי ומשמש מושא לשנאת היהודים"|מקור=טוג'מן, עמ' 320}}
שורה 50:
{{ציטוט|תוכן="כל זה מראה את הצורך לחקור בדרך אובייקטיבית את כל "מחנות האיסוף והעבודה", ועל-הכל יאסנובאץ... האמת ההיסטורית היא שהמחנה אורגן כ"מחנה עבודה", עם יחידות שדה ומפעל לרוב. ולמחנה הובאו קבוצות רבות של יחידים ואף מאה, סך-הכל עשרות-אלפי אנשים עכורי-מזל, שהובאו למחנה, אך רבים גם שוחררו ממנו, או שולחו למחנות עבודה בגרמניה. האסירים במחנה עבדו קשה...ואף עונו ולעתים נרצחו עבור הפרת-משמעת קלה שבקלות...בזו הדרך, כ-3–4 אלפים מתו ביאסנובאץ מידי האוסטאשה... בהעריכנו את המצב במחנה ותכליתו עלינו לזכור את ההנהלה הפנימית שבבסיסה עמדו אסירים שתיפעלו את המחנה...האסירים עבדו במספר מאחזי-חוות גדולים בין יאסנובאץ ו-[[סטארה גרדישקה]], שבעליהן היו סרבים...כל המשרות הללו [ראשי-הקבוצות, קאפוס]...האסירים החופשיים אינם חיים במחנה אלא בעיירה יאסנובאץ בבתים פרטיים, והביאו את משפחותיהם עימם. לפיכך, יכלו לחיות בחופשיות עם משפחותיהם ביאסנובאץ, למעצבה, כל זאת מתייחס אך ליהודים ואין בלתם...במחנה היו 5–8 פעמים יהודים יותר מסרבים...הסרבים, בנוסף לסבלותיהם מן האוטאשה, סבלו מן היהודים: "יהודי נותר יהודי, גם ביאסנובאץ. במחנה הם שימרו את פגמיהם, שערו בהם עד היסוד: האנוכיות, התככים, היעדר-האמון, הקמצנות, והן סודיות ומיאון, הם תכונות המפתח שלהם...כמה מהפקידים במחנה היו יהודים, וכן היו חמושים ואף נטלו חלק ברציחות. יתרה מזאת, בידם החזיקו לא אחת "מטלות סלקציה", לאמור: סלקצית האסירים המיועדים לחיסול וגם להוצאה-להורג עצמה."|מקור=טוג'מן, עמ' 316-319}}
.עם זאת, הוא טוען כי במקום התנהל רצח של האוסטאשים עצמם לאחר המלחמה, בידי הפרטיזנים. עם תאוריה זו, לה אין כל סימוכין, הרחיק לכת עד כדי שכנשיא רצה להכריז על האתר כעל "אתר זיכרון כללי לקורבנות קרואטיה במלחמת-העולם השנייה". כלומר, להנציח את הקורבנות ואת הרוצחים גם יחד{{הערה|1=[http://www.jasenovac.org/whatwasjasenovac.php "מה היה יאסנובאץ?"], באתר המכון לחקר יאסנובאץ.}}
יתרה מכל זה: טוג'מן האשים את ישראל ברצח-עם של פלסטינים, וסירב לקשרים רשמיים ישירים עימה. מצד שני, מעולם לא נקט עמדה נגד תופעות של אהדת-האוסטאשה בארצו, ואף שאף להשיב לאוסטאשה משהו מכבודם, כמי שהחלו בבניין העצמאות הקרואטית. הוא מינה ב-1992 את איבו רוויניצה, המושל האוסטאשי בדימוס אשר לדוברובניק, להיות שגרירו בארגנטינה, אלא שזו סירבה להכיר בו כשגריר. הוא גם התייחס בסבר פנים טוב ל-[[דינקו שאקיץ']], שאותו הוא ביקר עוד בגלותו בארגנטינה, והביע את מורת-רוחו מן המשפט.{{הערה|1=ביקורות חריפות על טוג'מן בניו-יורק טיימס, בכתבות מה-2 במאי 1998, ומה-23 ביולי 2008. }}
==קישורים חיצוניים==
| |||