פרדריק סטוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 2:
'''פרדריק סטוק''' ('''Frederick Stock'''{{כ}}; [[11 בנובמבר]] [[1872]], Jülich [[גרמניה]] - [[20 באוקטובר]] [[1942]]) היה [[מנצח]] ו[[מלחין]] [[אמריקה|אמריקאי]] ממוצא [[גרמני]].
כילד החל סטוק בהכשרתו ה[[מוזיקה|מוזיקלית]] אצל אביו, מנצח [[תזמורת צבאית]]. בגיל 14 התקבל פרדריק סטוק לקונסרבטוריון של [[קלן]] ללימודי [[כינור]] ו[[הלחנה|קומפוזיציה]]. [[אנגלברט הומפרדינק]] היה בין מוריו שם ו[[וילם מנגלברג]] היה בין חבריו לכיתה. לאחר סיום הקונסרבטוריון בשנת [[1890]] התקבל סטוק לתזמורת העירונית של קלן כ[[כנר]]. בשנת [[1895]] הוא נפגש עם [[תיאודור תומאס]], מנהלה של [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]], אז בראשית דרכה, ומי שישפיע רבות על עתידו של סטוק. תומאס, שביקר אז בגרמניה לחפש מועמדים מתאימים לגיוס לתזמורתו, הזמין את סטוק למבחן קבלה ונתן לו משרת [[ויולה|ויולן]] בתזמורת [[שיקגו]]. אלא שתומס לא איחר לעמוד על כך, שהויולן החדש שלו הוא גם מנצח מחונן מאוד ובשנת 1900 קידם אותו לדרגת עוזר מנצח. לאחר מותו הפתאומי של תיאודור תומאס בשנת [[1905]], קיבל עליו פרדריק סטוק את משרת המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של שיקגו. בשלב הראשון מילא את התפקיד על בסיס זמני בלבד, אך בשנת [[1911]], ורק לאחר שהוועד המנהל של התזמורת נכשל בנסיונותיו למשוך למשרה מנצחים כמו [[גוסטב מהלר|גוסטב מאהלר]], [[הנס ריכטר]], [[פליקס ויינגרטנר]], [[קרל מוק]] ו[[פליקס מוטל]], בין השאר, התמנה לבסוף למנהל מוזיקלי קבוע.
בניהולו של סטוק הייתה תזמורת שיקגו לאחת התזמורות הראשונות במעלה ב[[ארצות הברית]]. היא פיתחה צליל ייחודי ב[[כלי נשיפה ממתכת]], שאפשר להבחין בו כבר בהקלטות הראשונות של התזמורת. סטוק, תומך נלהב במוזיקה חדישה, עודד את ביצוע יצירותיהם של [[מלחין|מלחינים]], שנחשבו למודרניים בימים ההם, ביניהם מהלר, [[ריכרד שטראוס]], [[איגור סטרווינסקי|סטרווינסקי]] (שהסימפוניה בדו שלו נכתבה לפי הזמנת התזמורת ליובל החמישים שלה), [[סרגיי פרוקופייב|פרוקופייב]] (שה[[קונצ'רטו]] השלישי שלו ל[[פסנתר]] נוגן בהשמעת בכורה עולמית ב[[שיקגו]], עם המלחין ליד הפסנתר), [[גוסטב הולסט|הולסט]], [[זולטאן קודאי|קודאי]] (שהקונצ'רטו שלו לתזמורת נכתב להזמנת סטוק), מייאסקובסקי, [[יוזף סוק|סוק]], [[ויליאם וולטון|וולטון]], [[גורג'ה אנסקו|אנסקו]] ועוד רבים אחרים. בשנת [[1916]] הקליטה התזמורת, ב[[ניצוח]] סטוק, את קובץ התקליטים הראשון שלה לחברת קולומביה. היו אלה ההקלטות הראשונות מאז ומעולם שהקליטה תזמורת אמריקאית בניצוחו של מנהלה המוזיקלי. בהמשך עברה התזמורת אל חברת [[תקליטי RCA|RCA ויקטור]], חזרה אל קולומביה ובסופו של דבר עשתה את הקלטותיה האחרונות בניצוחו של סטוק, בעונת 1941-2, עם RCA ויקטור. הקלטת האולפן האחרונה של סטוק, הסימפוניה השלישית בסי מינור של [[ארנסט שוסון]], יצאה למכירה לאחר מותו, בשנת [[1943]].
| |||