איוואן פרנקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ הוספת קישור לרומן היסטורי
שורה 8:
בשנת [[1875]] החל ללמוד ב[[אוניברסיטת לבוב]], בפקולטה לשפה ולספרות של אוקראינה. הוא הצטרף לחוג סטודנטים בשם מוסקבופילים - הקבוצה דגלה בהכרה טובה יותר של התרבות הרוסית וגדולי סופריה. בעיתון של הקבוצה "דרוה" חבר פרנקו והתחיל את פרסומיו הראשונים ב[[אוקראינית|אוקראינה]]. פעילותם של הצעירים בחוג זה הייתה למורת רוחם של זקני החוג שכתבו בשפה ה[[רוסית]] והטיפו נגד [[סוציאליזם]]. עד מהרה הזקנים הלשינו על הצעירים לשלטון ה[[אוסטרי]] וכל חברי הקבוצה, כולל פרנקו נעצרו ב-[[1877]]. פרנקו בילה בבית הסוהר כ-9 חודשים עם עלובי החיים, אך רוחו לא נשברה. לאחר ששוחרר המשיך לכתוב באוקראינית ובנושאי אי-צדק חברתי.
 
כשיצא לחופשי הוחרם על ידי מוסקבופילים ועל ידי לאומנים אוקראינים, כתוצאה מכך, סיים את לימודיו באוניברסיטה רק 15 שנה מאוחר יותר. נאסר פעם נוספת ב-[[1880]] וב-[[1889]] והוחזק שנית באותם תנאים. מאסריו היוו מקור לסיפוריו על עלובי החיים, שחוסר מקורות פרנסה הביאם לידי גנבות ורציחות בבית הסוהר (שמות הספרים הללו ושנת הוצאתם לאור: "דווין", "מולוט" (מקבֶת), "גרומדסקי דרוג" (חבר אזרחי) ב-[[1878]], "סביט" (העולם) ב-1880, "נרוד" (עם) ב-1890). בשנות ה-80 כתב גם סיפורים על חיי ה[[יהודים]], המחפשים אמת. סיפורים אלה זכו לפרסום רב ותורגמו למספר שפות. ב-[[1881]] חזר לנהויביצ'י והחל לכתוב [[רומן היסטורי]] בשם "זכר ברקוט" על תקופת [[פלישות הטטרים]]. הרומן זכה לפרס של מגזין בשם "זריה", ועזר לפרסומו ההולך וגדל של מחברו בקרב העם האוקראיני. לאחר מכן תרגם את פאוסט של [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] ואת "דויטשלנד" של [[היינריך היינה]]. כמו כן כתב מאמרים ספרותיים על [[טאראס שבצ'נקו]]. ב-[[1886]] נשא את אולגה חורונז'ינסקיה, לה הקדיש את אוסף שיריו "ז ורשין אי ניז'ין" (מהפסגות והעמקים). אשתו סבלה מפיגור.
 
בשנת [[1889]] כתב בעיתון "פרבדה", שהוצא לאור על ידי לאומנים אוקראינים, והקים את המפלגה ה[[סלאבים מזרחיים|רותנית]]-אוקראינית הקיצונית. פרנקו נבחר גם להיות מועמד המפלגה ל[[הפרלמנט האוסטרי|פרלמנט האוסטרי]], אך הפסיד בבחירות. בעקבות פעילות זו נאסר שוב. ב-[[1891]] למד באוניברסיטת [[צ'רנוביץ]] והכין תזה על [[איוואן וישנסקי]], אותה סיים ב[[אוניברסיטת וינה]] תחת הדרכתו של [[וטרוסלב יגיץ']], מומחה לתרבות [[סלאבים|סלאבית]]. ב-[[1894]] התמנה למרצה לספרות אוקראינית ב[[אוניברסיטת לבוב]], אך ניהול המחלקה נמנע ממנו בשל התנגדות חברי סגל אחרים. ב-[[1898]] פרסם מאמרים נגד תורתם של [[קרל מרקס]] ו[[פרידריך אנגלס]], בהם טען שהם מנסים לפתח דת חדשה המבוססת על שנאה של מעמדות חברתיים.