השושלת הסלג'וקית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא מדויק
שורה 53:
 
===שכירי חרב===
שלושת בניו של סלג'וק, שנולדו לפני התאסלמותו, נקראו מיכאיל, אישראיל ומוסא, מה שייתכן ומצביע על איזושהי השפעה יהודית או נוצרית [[נסטוריאניזם|נסטוריאנית]]. לאחר מותו של סלג'וק, שנקבר ב[[ג'אנד]] (לימים מרכז הכוח של האימפריה הסלג'וקית), התחלקה משפחתו לשני ענפים עיקריים. מאחר שמיכאיל מת בגיל צעיר ומכיוון שמוסא היה בעל כוח מועט המנהיגים המקובלים של המשפחה הסלג'וקית היו ישראילאישראיל (שנודע גם בשם הטורקי ארסלאן, שמשמעו אריה), ושני בניו של מיכאיל, [[צ'אע'רי בכ]] ו[[טוע'ריל בכ]].
{{ש}}אישראיל נשלח על ידי אביו לסייע ל[[סאמאנים]], שנמצאו באותה תקופה תחת האיום המתגבר של הקראח'אנים, והתיישב באזור [[טראנסאוקסאניה]] ליד [[בוכרה]]. אחייניו, צ'אע'רי בכ וטוע'ריל בכ, שגורשו מג'אנד על ידי ה[[יאבגו]] עלי, השליט של קונפדרציית ה[[אוע'וז]], נפרדו מאישראיל והצטרפו לאחד מהשליטים הקראח'אנים, שישב צפונה ממנו. ב-1025, התאריך הראשון הידוע בבטחה בהיסטוריה הסלג'וקית, הצטרפו שני ענפי המשפחה לשירותו של [[עלי-תג'ין]], הקראח'אן של בוכרה. עלי-תג'ין הובס בידי [[מחמוד מע'זנה]] וכתוצאה מתבוסה זו עבר אישראיל לשרת את השליט הע'זנווי. מחמוד מע'זנה העביר את אישראיל ל[[ח'וראסאן]], רחוק מהשפעתו של עלי-תג'ין, שם יכול היה לסמוך על שירותיו. צ'אע'רי בכ וטוע'ריל בכ תפסו מקלט ב[[ח'ווארזם]], שנשלטה בידי ואסאל אוטונומי של מחמוד.{{ש}}
האוע'וזים שישבו בח'וראסאן התעקשו לשמור על אורח החיים המסורתי של [[טורקמנים|השבטים הנומאדים הטורקיים]] והמשיכו לפשוט על אזורי היישוב החקלאיים. למרות שמחמוד מע'זנה החזיק את אישראיל כבן ערובה, לא סרו השבטים האוע'וזים למרותו וב-1029 נאלץ מחמוד לגרשם מח'וראסאן. האוע'וזים נמלטו דרך [[איראן]] ל[[אזרבייג'ן]] שם העסיקו אותם נסיכים מקומיים כנגד יריביהם ואף כנגד הספר הארמני-ביזנטי. מריבות בין בניו של מחמוד איפשרו לאוע'וזים לשוב לח'וראסאן ולהמשיך משם בפשיטות שוד לכל כיוון. [[מסעוד מע'זנה|מסעוד]], בנו של מחמוד, שיצא וידו על העליונה מהעימות עם יריביו מבית, הקדיש את מרצו למלחמות נגד [[הודו]] ונגד ה[[בויהים]] ולא פעל לרסן את האוע'וזים, שבהיעדר הנהגה חזקה תפקדו בעיקר כשודדים.