השושלת הסלג'וקית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לא מדויק |
|||
שורה 53:
===שכירי חרב===
שלושת בניו של סלג'וק, שנולדו לפני התאסלמותו, נקראו מיכאיל, אישראיל ומוסא, מה שייתכן ומצביע על איזושהי השפעה יהודית או נוצרית [[נסטוריאניזם|נסטוריאנית]]. לאחר מותו של סלג'וק, שנקבר ב[[ג'אנד]] (לימים מרכז הכוח של האימפריה הסלג'וקית), התחלקה משפחתו לשני ענפים עיקריים. מאחר שמיכאיל מת בגיל צעיר ומכיוון שמוסא היה בעל כוח מועט המנהיגים המקובלים של המשפחה הסלג'וקית היו
{{ש}}אישראיל נשלח על ידי אביו לסייע ל[[סאמאנים]], שנמצאו באותה תקופה תחת האיום המתגבר של הקראח'אנים, והתיישב באזור [[טראנסאוקסאניה]] ליד [[בוכרה]]. אחייניו, צ'אע'רי בכ וטוע'ריל בכ, שגורשו מג'אנד על ידי ה[[יאבגו]] עלי, השליט של קונפדרציית ה[[אוע'וז]], נפרדו מאישראיל והצטרפו לאחד מהשליטים הקראח'אנים, שישב צפונה ממנו. ב-1025, התאריך הראשון הידוע בבטחה בהיסטוריה הסלג'וקית, הצטרפו שני ענפי המשפחה לשירותו של [[עלי-תג'ין]], הקראח'אן של בוכרה. עלי-תג'ין הובס בידי [[מחמוד מע'זנה]] וכתוצאה מתבוסה זו עבר אישראיל לשרת את השליט הע'זנווי. מחמוד מע'זנה העביר את אישראיל ל[[ח'וראסאן]], רחוק מהשפעתו של עלי-תג'ין, שם יכול היה לסמוך על שירותיו. צ'אע'רי בכ וטוע'ריל בכ תפסו מקלט ב[[ח'ווארזם]], שנשלטה בידי ואסאל אוטונומי של מחמוד.{{ש}}
האוע'וזים שישבו בח'וראסאן התעקשו לשמור על אורח החיים המסורתי של [[טורקמנים|השבטים הנומאדים הטורקיים]] והמשיכו לפשוט על אזורי היישוב החקלאיים. למרות שמחמוד מע'זנה החזיק את אישראיל כבן ערובה, לא סרו השבטים האוע'וזים למרותו וב-1029 נאלץ מחמוד לגרשם מח'וראסאן. האוע'וזים נמלטו דרך [[איראן]] ל[[אזרבייג'ן]] שם העסיקו אותם נסיכים מקומיים כנגד יריביהם ואף כנגד הספר הארמני-ביזנטי. מריבות בין בניו של מחמוד איפשרו לאוע'וזים לשוב לח'וראסאן ולהמשיך משם בפשיטות שוד לכל כיוון. [[מסעוד מע'זנה|מסעוד]], בנו של מחמוד, שיצא וידו על העליונה מהעימות עם יריביו מבית, הקדיש את מרצו למלחמות נגד [[הודו]] ונגד ה[[בויהים]] ולא פעל לרסן את האוע'וזים, שבהיעדר הנהגה חזקה תפקדו בעיקר כשודדים.
|