הבדלים בין גרסאות בדף "גיירג' ציפרה"

נוספו 177 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Cziffra10001.jpg|ממוזער|שמאל|ג'ורג' ציפרה]]
'''ג'ורג'''' או '''גיירג'גיירגיי ציפרה''' (ב[[הונגרית]]: '''Cziffra György,''' ב[[צרפתית]]: '''Georges Cziffra'''; {{כ}}5 בנובמבר [[1921]] - 15 בינואר [[1994]]) היה [[פסנתרן|פנסתרן]] [[וירטואוז]] [[צועני]] [[הונגריה|הונגרי]], [[מלחין]] ו[[מעבד]], שנודע כאחד מגדולי הווירטואוזים בדורו וכמבצע ייחודי של יצירות [[פרנץ ליסט]] ו[[פרדריק שופן]]. החל משנת 1956 חי ב[[צרפת]], ובשנת [[1968]] קיבל את האזרחות הצרפתית.
 
== ביוגרפיה ==
ציפרה נולד ב[[בודפשט]] בשנת [[1921]] כילד השלישי של משפחת מוזיקאים ממוצא [[צוענים|צועני]]. [[אב]]יו, שנקרא כמוהו גיירג'גיירגיי ציפרה, ניגן ב[[צימבלום]] ב[[שנות ה-10 של המאה ה-20|שנות ה-1910]] בבתי קפה, מסעדות ו[[קברט]]ים ב[[פריז]]. בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בגללבשל היותם אזרחים של מעצמה עוינת, נכלא האב על ידי השלטונות הצרפתיים ואשתו ושתי בנותיהם גורשו להונגריה. בימי המלחמה הן גרו בדוחק בדירת חדר. האב התשחררהשתחרר וחזר הבייתההביתה בתום המלחמה.
ציפרה גדל בשכונת הפועלים [[אנגיאלפלד]] וגם הוא התעניין מ[[גיל]] צעיר ב[[מוזיקה]]. מגיל 4 למד לנגן ב[[פסנתר]], קודם עם אביו, אחר כך מתוך [[חיקוי]] [[כלי נגינה|נגינתה]] של אחותו הגדולה, יולאן. כבר בהיותו בן חמש ניגן פעמים חוזרותאחדות [[אלתור (מוזיקה)|אלתורים]] ב[[קרקס]] נודד שביקר בעיר, עוד בטרם [[ידיעה|ידע]] [[תווים]]. [[אגדה אורבנית|אגדות אורבניות]] [[סיפור|סיפרו]] על כך שלראשונה למד [[תווים]] סמוך לשנתו ה-20, לאחר שכבר ידע לנדן יצירות ווירטואוזיות מן ה[[זיכרון]], אך בפועל הוא החל בכך בגיל 9 - אכן גיל מאוחר יחסית לפסנתרנים מקצועיים - כאשר נרשם ל{{ה|אקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט}} ב[[בודפשט]]. מוריו היו אישטוואן טומאן ו[[ארנה דוהנאני]]. בגיל 13 השלים תוך זמן קצר מאוד את ה[[אופרטה]] של מלחין אחר. החל מגיל 16 ערך סיורי קונצרטים ברחבי אירופה - במיוחד ב[[הונגריה]], [[הולנד]] וב[[סקנדינביה|ארצות הסקנדינביות]].
 
בגיל 20, כשנתיים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], גויס ל[[צבא]] ההונגרי ונשלח אל [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|החזית הרוסית]] - זמן קצר לאחר ש[[נישואים|נשא]] את [[אישה|אשתו]] סולייקה. ציפרא נפל ב[[שבוי|שבי]] [[פרטיזנים]] [[רוסיה|רוסיים]]. לאחר ה[[מלחמה]] חזר ל[[בודפשט]] ושם [[משק בית|התפרנס]] מנגינה בברים וב[[מועדון לילה|מועדונים]].
ב-[[1950]] ניסה ציפרה לברוח מ[[הונגריה]] ה[[קומוניזם|קומוניסטית]], אך נתפס ונשלח ל[[מאסר]] עם [[עבודת כפייה|עבודות פרך]]. הוא נשא בעונש זה עד לשנת [[1953]], ואז שוחרר וחזר לנגינה. פרק ה[[יד]] שלו נפגע מ[[עינויים]] ב[[כלא]], ובשנים הבאות הוא נהג לכרוך בשעת נגינה סרט על אזור זה. ב-[[1955]] זכה בפרס הראשון בתחרות הנגינה על שם [[פרנץ ליסט]] בבודפשט. כשנה לאחר מכן, ב-[[1956]], הגיע ל[[רסיטל]] ב[[וינה|ווינה]] - שהיה להצלחה גדולה - וניצל את ההזדמנות כדי [[עריקה|לערוק]] עם [[אישה|אשתו]]. [[מופע|הופעותיו]] הבאות ב[[לונדון]], [[פריז]], [[ניו יורק]] ומרכזי [[תרבות]] חשובים אחרים זכו להצלחות נאות. בין השאר ביקר גם ב[[ישראל]] ונתן [[רסיטל]] בלתי נשכח ב[[תל אביב]].{{הערה|{{דבר|מנשה רבינא|הפסנתרן גיאורגי ציפרה|1959/11/27|00806}}{{ש}}{{חרות|אבנר בן-מיכאל|שלוש תזמורות ופסנתרן אחד|1959/12/04|00507}}}}
 
במהלך השנים הבאות הוא עבר [[בית מגורים|להתגורר]] ב[[צרפת]], וב-[[1968]] קיבל [[אזרחות]] צרפתית. בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] פרסם את [[ספר]]ו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] '[[תותח]]ים ו[[פרח]]ים', המגולל מסכת [[חיים]] [[כאב|כאובה]] ו[[אומץ|אמיצה]]. ב-[[1981]] נפטר [[בן|בנו]], ג'ורג' ציפראציפרה הבן, שהיה גם הוא מוזיקאי מוכשר והחל ב[[קריירה]] מצליחה של [[מנצח]]. ה[[אסון]] השפיע עמוקות על ציפראציפרה ה[[אב]], והוא חדל להופיע עם [[תזמורת|תזמורות]]. היו שטענו כי גם [[איכות]] נגינתו ירדה.
 
הוא [[מוות|נפטר]] בגיל [[72]] מ[[סיבוך]] של [[סרטן הריאות]], ש[[סיבתיות|נגרם]] בין השאר מ[[עישון]] ו[[אלכוהוליזם|משתייה מופרזת]].
ציפרה פיתח טכניקות ייחודיות של נגינה בפסנתר, במיוחד לנגינה ווירטואוזית. הוא ידוע במיוחד בביצועיו ליצירות שופן וליסט. ביצועו ל[[רפסודיה|רפסודיות]] ההונגריות של ליסט נחשב לביצוע מופת. מלבד זאת ידועים גם ביצועיו ליצירות של [[רוברט שומאן|שומאן]] ול"מעוף הדבורה" של [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב|רימסקי קורסקוב]].
 
ציפרה [[הלחנה|הלחין]] יצירות משל עצמו וכן עיבד יצירות. ידועים עיבודיו ל[[מחולות הונגריים|מחולות ההונגריים]] של [[יוהנס ברהמס|ברהמס]], שנכתבו במקורם לארבע ידיים (או לתזמורת) וציפראוציפרה עיבדן לפסתרןלפסנתרן יחיד.
 
ביצועיו של ציפרה אינם נוטים ל[[רגשנות]], אך בולטים באופיים ה[[חופש]]י, כמעט הקפריזי, במיוחד בכל הנוגע לשינויי [[קצב (מוזיקה)|קצב]] ודינמיקה מהירים ומפתיעים. בחלק מביצועיו - למשל ל[[אטיוד]]ים של שופן - הוא נותן ביצוע 'פראי', בהשוואה לפסנתרנים אחרים, שיש בו כדי ליצור ריגוש מיוחד אצל המאזין. סגנון נגינתו נשאר ייחודי, וכיום אין אף פסנתרן בולט הממשיך אותו.
משתמש אלמוני