פרויקט הלביא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 84:
לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה הממשלה בראשות [[יצחק שמיר]] (ברוב של 12 נגד 11), ב-[[30 באוגוסט]] [[1987]], בעצתם של שר הביטחון [[יצחק רבין]] ושר החוץ [[שמעון פרס]], לעצור את הפרויקט. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את יצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקאים, אשר סירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקאי, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. אחת מהתוצאות לעצירת הפרויקט הייתה תחילת הליך פיטורים של כ-6,000 עובדי תעשיות ביטחוניות בישראל.
אחד הטיעונים החזקים ביותר בעד הפסקת הפרויקט היה כי [[חיל האוויר הישראלי]], הלקוח היחיד של הפרויקט, הודיע כי יזמין מהתעשייה האווירית 75 מטוסים ולא 150 כפי שהוערך מלכתחילה. עובדה זו העלתה משמעותית את עלותו של כל מטוס והפכה את המשך הייצור לפחות כלכלי.{{מקור}} לדברי [[משה ארנס]], שתיאר את הלביא כ"מטוס הקרב הטוב ביותר בעולם באותה תקופה והיהלום שבכתר ההישגים הטכנולוגיים של ישראל", הודיע חיל האוויר שיזמין 80 מטוסי "לביא" במקום 120 שתוכננו (צעד שמייקר אף הוא את עלותו של כל מטוס, אך במידה פחותה).{{הערה|{{הארץ|משה ארנס|שלושת השקרים שהפילו את הלביא|1.4469160|26 בספטמבר 2017}}}}
==הפולמוס==
| |||