הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למתאם הפעולות בשטחים
Northern-boy (שיחה | תרומות)
המשפט שנמחק צריך להיות בערך על הפרקליטות או על המנהל האזרחי.
שורה 8:
עם חתימת [[הסכמי אוסלו]] ב-1993 ([[ה'תשנ"ג]]) הוקמה בהדרגה [[הרשות הפלסטינית|רשות פלסטינית]] אוטונומית בחלק מהשטח. רשות זאת קיבלה את סמכויות [[המנהל האזרחי]], וחלק מסמכויות הממשל הצבאי. עם זאת, במיעוט השטח, באזורים שהוגדרו בהסכמי אוסלו כאזורים בשליטה ביטחונית ישראלית, השליטה ביישובים ערביים נותרו תחת [[המנהל האזרחי]]. ביישובים היהודיים באזורים אלו, ההתנהלות האזרחית נעשית בדומה למדינת ישראל באמצעות ועדי ישוב, מועצות מקומיות ועיריות, ואילו המשטרה מתנהלת באופן שמעמדו המשפטי אינו ברור.
 
בסוף אותה שנה [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]] עבור ממשלת ישראל, בראשות השופט בדימוס [[אדמונד לוי]] קבעה שאפשר להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון, ואין לראות בכך הפרה של אמנת ז'נבה. מסקנות הוועדה נותרו במחלוקת פוליטית, וממשלת ישראל בראשות [[בנימין נתניהו]] נמנעה מקבלת החלטה בעניין למרות הביקורת הציבורית על כך.
בשנת 2012 נחשף שאנשי הפרקליטות במנהל האזרחי פעלו במגמה לפרק את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ולפוגג את חוקיותה בבתי המשפט הישראליים.{{הערה|1=[http://www.news1.co.il/Archive/002-D-63286-00.html המנהל האזרחי - מנגנון ההפעלה] מאמרו של [[יהודה יפרח]] (באתר ''המחלקה הראשונה'') - פורסם גם ב[[מקור ראשון]]}}
 
בסוף אותה שנה [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]] עבור ממשלת ישראל, בראשות השופט בדימוס [[אדמונד לוי]] קבעה שאפשר להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון, ואין לראות בכך הפרה של אמנת ז'נבה. מסקנות הוועדה נותרו במחלוקת פוליטית, וממשלת ישראל בראשות [[בנימין נתניהו]] נמנעה מקבלת החלטה בעניין למרות הביקורת הציבורית על כך.
 
בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] והעברת השליטה באופן רשמי לרשות הפלסטינית, בוטל הממשל הצבאי ב[[רצועת עזה]] בתחילת ספטמבר [[2005]] ([[תשעה באב]] [[ה'תשס"ה]]).