דיכאון סב לידתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: הוספתי מקור
clean up באמצעות AWB
שורה 1:
'''דיכאון לאחר לידה''' (באנגלית: ''Postpartum depression או PPD''), הוא צורה של [[דיכאון]] שעלול לפגוע ב[[אישה|נשים]], ובאותה מידה גם ב[[גבר]]ים, לאחר [[לידה]].
 
בשל הבדלים [[מתודולוגיה|מתודולוגיים]] בין [[מחקר]]ים שונים קיים קושי להגדיר את אחוז הלוקים בדיכאון לאחר לידה, אך לפי המחקרים ההערכה היא כי אחוז הנשים הלוקות בו נע בין 5% ל-25%, ואחוז הגברים (בעיקר אבות טריים), נע בין 1.2% ל-25.5%.{{הערה|Paulson JF. http://www.psychiatrictimes.com/display-old/article/10168/1519072 [Focusing on depression in expectant and new fathers: prenatal and postpartum depression not limited to mothers.] Psychiatry Times. 2010;27(2).}} דיכאון לאחר לידה מופיע בעיקר בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, ועלול להימשך חודשים ספורים ואף שנה.{{הערה|1=[http://www.cmha.ca/bins/content_page.asp?cid=3-86-87-88 Canadian Mental Health Association > Post Partum Depression] Retrieved on June 13, 2010}} לרוב הדיכאון מתחיל כארבעה שבועות לאחר הלידה ונמשך עד כשישה חודשים לאחר הלידה.{{הערה|Laura J. Miller (2002). [http://jama.ama-assn.org/content/287/6/762.short "Postpartum Depression"] Journal of American Medical Association (JAMA) 287 (6): 762-765. Retrieved 2011-12-15}} זוהו מספר גורמי סיכון שעלולים לתרום להתפתחות הדיכאון, אך הגורמים לו אינם מובנים לגמרי. חולים רבים מתאוששים מהדיכאון בעזרת ייעוץ או קבוצות תמיכה.{{הערה|Kinnaman, Gary & Jacobs, Richard. Seeing in the Dark. Michigan: Baker Publing Group, 2006}}{{הערה|Agency for Health Care Research and Quality: Perinatal Depression: Prevalence, Screening Accuracy, and Screening Outcomes [1].}}
 
==תסמינים==
דיכאון אחרי לידה אינו מופיע כאבחנה עצמאית ב{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association.|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association.|מהדורה=5|שנת הוצאה=2013|עמ=162, 169|פרק=Depressive Disorders}}}}DSM 5 וגם לא ב ICD 10.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומשרד הבריאות (עורכים)|שם=ICD 10 הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי|מו"ל=דיונון|שנת הוצאה=2004}}}}. כדי לאבחן דיכאון אחרי לידה לפי DSM 5 ישתמש הפסיכיאטר באבחנה של דיכאון (דיכאון מז'ורי, או דיכאון מתמשך) תוך קביעת מאפיין ייחודי של הופעה בזמן לידה (Peripartum Onset Specifier). תסמיני דיכאון אחרי לידה עלולים לכלול:
 
* [[עצב (רגש)|עצב]]
שורה 12:
* תחושת [[חוסר אונים]]
* [[הפרעת שינה|הפרעות שינה]] שבאות לידי ביטוי גם כשהתינוק ישן
* [[הפרעת אכילה |הפרעות אכילה]], בעיקר חוסר תיאבון וירידה במשקל
* חוסר יכולת להתנחם
* [[תשישות]]
שורה 67:
גורמים כמו תשישות ושינויים באורח החיים בעקבות הטיפול בתינוק, נתפסים פעמים רבות כגורמים לדיכאון אחרי לידה, אולם גם כאן אין ראיות רבות התומכות בהשערה. נשים שילדו מספר פעמים ולא חוו דיכאון יכולות להיות מדוכאות בלידה הבאה{{הערה|- Forman D. Nielson, P. Videbech, M. Hedegaard, J. Dalby Slavig, & N.J. Secher (2000). ""Postnatal depression: identification of women at risk".". British Journal of Obstetrics and Gynaecology (BJOG) 107 (10): 1210–1217}}. כמו כן, החיים של מרבית הנשים משתנים באופן דרמטי אחרי הלידה הראשונה, אך רובן אינן סובלות מדיכאון אחרי לידה.
 
ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שהסיבות וגורמי הסיכון להתפתחות ההפרעה הם גורמי סיכון מורכבים מאד: חלקם קצרי טווח וחלקם ארוכי טווח ורבים מהם הם שילובים של גורמי סיכון. כמו כן קיימת סברה שישנו יותר מצירוף אחד של נסיבות המוביל לדיכאון אחרי לידה{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053050:0}}.
 
===תאוריה מתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית===
שורה 73:
 
==מניעת דיכאון אחרי לידה==
איתור מוקדם והתערבות משפרים את ה[[פרוגנוזה]] של רוב הנשים. חלק גדול מהמניעה היא על ידי יידוע אודות גורמי הסיכון, וגורמים מהמערכת הרפואית יכולים לשחק תפקיד מרכזי באיתור וטיפול בדיכאון אחרי לידה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054507:1|{{צ-מאמר|מחבר=Elizabeth Werner, Maia Miller, Lauren M. Osborne, Sierra Kuzava|שם=Preventing postpartum depression: review and recommendations|כתב עת=Archives of Women's Mental Health|כרך=18|עמ=41–60|שנת הוצאה=2015-02-01|doi=10.1007/s00737-014-0475-y|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00737-014-0475-y}}}}הרופא צריך לבחון אם הנשים שבטיפולו נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה. כמו כן, [[התעמלות]] ו[[תזונה]] נכונה יכולה לסייע במניעת דיכאון אחרי לידה ודיכאון בכלל. ב[[ארצות הברית]], איגוד הרופאים המיילדים והגינקולוגים ממליץ כי במפגש המעקב הראשון בהריון יערך ראיון לבחון אם יש דיכאון, האם יש גורמי לחץ משמעותיים, מהן מערכות התמיכה של האישה ואם ההריון מתוכנן{{הערה|- Providers miss opportunities to prevent depression in and discuss birth control with women with unplanned pregnancies". Research Activities (Agency for Healthcare Research and Quality) (372): 15. August 2011. http://www.ahrq.gov/research/aug11/0811RA18.htm.}}. עם זאת, המלצות אלו אינן מיושמות כיום באופן עקבי מספיק.
 
בישראל פועלת החל משנת [[2002]] תוכנית [[אם לאם בקהילה]] המספקת לאמהות לאחר לידה תמיכה על ידי אמהות מנוסות, בין השאר לצורך התמודדות עם קשיים ויצירת רשת תמיכה קהילתית.
שורה 82:
הטיפול בדיכאון אחרי לידה מתחיל בהערכה רפואית, על מנת לשלול בעיות רפואיות ופסיכולוגיות אחרות ([[תת-פעילות של בלוטת התריס|תת פעילות של בלוטת התריס]] למשל). טיפולים אפשריים הם [[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Robert T. Ammerman, James L. Peugh, Angelique R. Teeters, Frank W. Putnam|שם=Child Maltreatment History and Response to CBT Treatment in Depressed Mothers Participating in Home Visiting|כתב עת=Journal of Interpersonal Violence|כרך=31|עמ=774–791|שנת הוצאה=2016-03-01|doi=10.1177/0886260514556769|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0886260514556769}}}}, [[טיפול תרופתי]] במידת הצורך{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Liisa Hantsoo, Deborah Ward-O’Brien, Kathryn A. Czarkowski, Ralitza Gueorguieva|שם=A randomized, placebo-controlled, double-blind trial of sertraline for postpartum depression|כתב עת=Psychopharmacology|כרך=231|עמ=939–948|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1007/s00213-013-3316-1|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00213-013-3316-1}}}}, ביקורי בית, הקפדה על תזונה נכונה ודפוס תקין של שינה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susanne Brummelte, Liisa A. M. Galea|שם=Postpartum depression: Etiology, treatment and consequences for maternal care|כתב עת=Hormones and Behavior|כרך=77|סדרה=Parental Care|עמ=153–166|שנת הוצאה=2016-01-01|doi=10.1016/j.yhbeh.2015.08.008|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0018506X15300428}}}}.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054507:0}}
 
במחקר שנערך ב-1997 בהשתתפות 61 נשים עם דיכאון אחרי לידה, נמצא כי השיפור בתסמינים של דיכאון אחרי לידה היה זהה ב[[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] וטיפול בתרופה האנטי דיכאונית [[פלואוקסטין]]. שיפור נמצא לאחר שבוע עד ארבעה שבועות, בלי קשר לטיפול שהאישה קיבלה{{הערה|- Appleby, Louis, Rachel Warner, Brian Faragher, and Anna Whitton. "A Controlled Study of Fluoxetine and Cognitive-Behavioural Counseling in the Treatment of Postnatal Depression". British Medical Journal: 932–937. 314.n7085.}}. ממחקר זה עולה כי אין עדיפות לטיפול תרופתי או לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושילוב של שניהם לא הועיל יותר מאחד מהם. לפיכך, המלצת החוקרים היא לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול המתאים לה. בניגוד לדכדוך אחרי לידה, העובר ברוב המקרים מעצמו, דיכאון אחרי לידה יכול להישאר יציב בחלק מהמקרים אם אין טיפול מתאים. מחקרים מאוחרים יותר הצביעו על תוצאות מעורבות: ישנם שילובי טיפול פסיכוסוציאלי שעובדים אצל חלק מהמטופלות אך לא אצל כולן.{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054507:1}}
 
== ראו גם ==
שורה 96:
קארה אייקן, '''התמודדות עם דיכאון אחרי לידה: בבית, איש אינו שומע את צעקתך,''' הוצאת אח, 2006
 
אורלי שריד, דורית סגל-אנגלצ'ין, ג'ולי צוויקל (עורכות) '''פסיפס גופנפש : בריאות נשים ב[[ישראל]]''',הוצאת הספרים של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], 2010.
 
לב-ויזל, רחל; צויקל, ג'ולי; ברק, נורית, '''שמרי נפשך, [[בריאות נפשית]] בקרב [[אישה|נשים]] בישראל'''. הוצאת הספרים של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,]], 2005 (הספר זמין להורדה חופשית מאתר [[ג'וינט|ג'וינט ברוקדייל]].) [http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:eNjCieZ3GJAJ:brookdaleheb.jdc.org.il/%3FCategoryID%3D156%26ArticleID%3D200+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il&client=firefox-b-ab קישור להורדה]
 
==קישורים חיצוניים==