קדיש סילמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 43:
גם אסתר רעייתו עסקה בענייני ציבור והייתה פעילה בוועדת התרבות של בית-הכרם ובבית העם בירושלים, היא הייתה מחלוצות המאבק ל[[זכויות האישה]] ולהקניית הלשון העברית.
 
בהתייחסו לחינוך יוצאי עדות המזרח, אמר כי{{הערה|[https://hazatetet.wordpress.com/2017/07/04/%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%A8%D7%97/ העצלות והרשלנות הם חותמם של בני המזרח], באתר הצטטת}}.: {{ציטוט|תוכן=אלה הם בני השכבות היותר נמוכות בתרבות שיש לנו ביהדות. ילדי השכבות האלה מתקבלים אל בית הספר העברי כשהם פרועים וחנוכים רק על מכות מבית אבא ואמא… לא רק שאין לילדים האלו חינוך והכשרה לבית הספר, אלא גם חושיהם כאטומים הם ואינם ערים לנעשה ולנשמע… העצלות והרשלנות – חותמם של בני המזרח הן, ורק מעטים יוצאים מן הכלל הזה…|מקור=<nowiki>ישראל רובין וד"ר יוסף מאיר (עורכים), "על בני העדות המזרחיות וחינוכם בתוכנו", פרק מתוך הספר "האם והילד", 1936}}</nowiki>|אנגלית=}}
 
קדיש סילמן נפטר בירושלים בט' כסלו תרצ"ח (1937) ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]] ("דבר" 14.11.1937).