המצעדים מסלמה למונטגומרי – הבדלי גרסאות

ב-1964 היו בסלמה, [[אלבמה]] ב-30 אלף איש, מתוכם 15 אלף שחורים. עם זאת, בפועל רק 335 שחורים מתושבי העיר קיבלו [[זכות בחירה|זכות הצבעה]]. ואכן, למרות חוק זכויות האזרח שביטל את המגבלות החוקיות על זכות הצבעה, הלבנים מנעו מהשחורים לממש את הזכות הזו באופן שיטתי באלבמה וב[[דרום ארצות הברית|מדינות דרומיות]] אחרות, באמצעות הטלת מיסים כבדים, מבחני קרוא וכתוב, הפחדה ושיטות אחרות. בסוף 1964 החליטו שחורים בסלמה להתארגן למאבק למען זכות הצבעה. לאחר שמאבקם לא הצליח הם ביקשו ממרטין לותר קינג לעזור להם. באותה התקופה פעל קינג מול הנשיא ג'ונסון ו[[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] כדי לחוקק חוק שיקנה זכות הצבעה לכל השחורים. עמדתו של הנושא ג'ונסון בעניין זכות הצבעה לשחורים לא הייתה ברורה. על-פי גרסה אחת, ג'ונסון אמר לקינג שהוא מוכן לקדם את חוק זכויות ההצבעה, והלחץ של ההפגנות יתרום לכך שהחוק יעבור במהירות<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=מרטין לותר קינג – ביוגרפיה|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2010}}</ref>}}. מנגד, קינג כתב באוטוביוגרפיה שלו שג'ונסון ביקש ממנו להימנע מהפגנות כיוון שרצה להעביר חוקים אחרים בקונגרס ולקבל תמיכה מהגוש הדרומי לפני שהוא מגיע לחוק על זכות ההצבעה<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=מרטין לותר קינג- האוטוביוגרפיה|מו"ל=ידיעות אחרונות-ספרי חמד|שנת הוצאה=2008}}</ref>}}.