פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עוד משמעות למושג 'צלם אלהים' - מהראי"ה קוק
::3. שהמקרא צריך להיות כתוב באופן הבא: "אלהים ברא אותו בצלם".
* ה[[משך חכמה]] טען שדווקא יכולת [[בחירה חופשית|הבחירה החופשית]] שיש לאדם, בניגוד לכל נוצר אחר, ואפילו לפעול כנגד נטיותיו היא הצלם, כשם שהאלוהים חופשי באופן מוחלט לעשות כרצונו, כך האדם אינו נשלט בידי הטבע, אלא יכול לבחור בין טוב לרע.
* ה[[אברהם יצחק הכהן קוק|ראי"ה קוק]] גם הוא, בדומה למשך חכמה, מבאר כי "עיקר הצלם הוא החופש הגמור שאנו מוצאים באדם, שעל כן הוא בעל בחירה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90|הכותב=הרב אברהם יצחק הכהן קוק|כותרת=לנבוכי הדור פרק א|אתר=|תאריך=}}</ref>.
* ה[[מלבי"ם]] בפרשנותו על הפסוק ב[[תהילים]]: {{הדגשה|אַךְ '''בְּצֶלֶם''' יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.|{{תנ"ך|תהילים|לט|ז}}}}, סובר בפירוש שקרוב למשך חכמה, כי היחס שבין גוף האדם לנפשו הוא כמו היחס שבין עולם הטבע לאלוהות, וכמו שהאלוהות מתלבשת בעולם הטבע בעל החוקים הקבועים להנהיג אותו באופן בחירי ועל טבעי, כך לאדם יש יכולת להחלץ מהטבע של גופו וחוקיו ו"לברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים", מתוך טבע תשוקת הנפש להתעלות לשורשה העליון.
* [[חיים אבן עטר|אור החיים]] בעקבות הכפילות בפסוק, מפרש כי יש לאדם שני צלמים, אחד גלוי שמצוי בכל אדם (בצלמו), והשני נסתר שמצוי רק בעם ישראל (בצלם אלוהים).
96

עריכות