טרנוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למשורר |
יהושע ברלינר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 45:
[[קובץ:בית הכנסת בטרנוב, הבימה ששרדה (2).jpg|ממוזער|250px|שמאל|בימת הקודש - השריד היחידי מבית הכנסת המרכזי בטרנוב]]
ב-3 בספטמבר הופצצה העיר על ידי הגרמנים. רבים מתושביה היהודים ניסו לברוח למזרח ומנגד פליטים רבים מרחבי פולין הגיעו אליה. ב-8 בספטמבר 1939 נכבשה העיר על ידי הגרמנים אשר מיד ניכסו לעצמם את הרכוש היהודי (החלו להחרים חברות ועסקים שהיו בבעלות יהודית) הגרמנים גם עשו חיפושים בבתים של יהודים,שם החרימו בגדים,מצעים וכו' . והחלו לחטוף יהודים לעבודות כפייה. לעבודות
1.כל היהודים החל מגיל 12 חייבים לענוד סרט לבן על השרוול השמאלי ברוחב 12 ס"מ. עליו מוטבע כוכב בצבע ירוק .סרטי השרוול חייבים להיות נקיים ומגוהצים והרשוייות יפקחו שצו זה ישמר.מי שלא יעשה כנדרש ייקנס . יהודי שימצא ללא סרט השרוול ייאסר ויוצא להורג. ...
2.על היהודים לגלח את הזקן.
3.היהודים חייבים לשמור על הניקיון.
ב 04/11/39 מחוייבים כל היהודים להירשם ביודנרט .
ב12 בנובמבר הופיעו ההודעות הראשונות על חובת סימון החנויות היהודיות במגן דוד לבן בגודל של 15 ס"מ . חובת הסימון חלה גם על כל השלטים ואפילו הפרסומות חייבות להוסיף מגן דוד לבן כל אי ציות דינו מוות
החל מ-18 בדצמבר 1939 נדרשו היהודים לענוד את טלאי הזיהוי על יד ימין . ולהעביר את כל תכשיטייהם לידי הגרמנים .ב 02/1940 הופיעה מודעה על עבודות כפיה . ושוב ב 17/04/40 איסור על יציאת יהודים מבתיהם בגלל חג גרמני.באותו יום מודעה שניה על גילוח זקנים. ביום 30/04/40 אסור ליהודים לצאת מבתיהם,או להביט דרך החלונות ,עקב התאריך 01/05. ב09/05/40 מודעה נוספת על עבודות כפייה . ZWANGSARBEITFLICHT
ב-14 ביוני 1940 נשלחו מבית ה[[מקווה]] שבעיר, שברחוב בוזניק, 708 פולנים ו- 20 יהודים אסירים – ל[[אושוויץ]]. ב13/07/40 הודעה: אסור ליהודים לצאת מבתיהם היום למחרת עקב ביקור אנשי צבא בכירים . ב 25/08/40 מודעות בהם נדרשים כל היהודים מגיל 12 להירשם במשרד העבודה .כל אחד יקבל כרטיס רישום ועליו תמונתו.על כל יהודי להופיע בכל חודש לבדיקה . גברים צעירים נאסרו במקום ונשלחו למחנות עבודה. אז גם החלו חטיפות גברים , במשך שעות היום ברחובות וגם בלילות - מהבתים.את החטופים העבירו למחנה PUSTKOW, ליד DEBICE. כל עובד חייב היה להירשם במשרד העבודה. פחד מוות נפל על כל אחד שחייב היה להתייצב במשד הזה ,או אפילו לעבור לידו ברחוב. ב15/09/40 נאסר על היהודים ללבוש פרוות והם חויבו למסור אותן לגרמנים. למטרה זו החרימו את אולם הקולנוע APOLLO ,שם עמדו היהודיםבמשך שעות בתור,כדי למסור את הבגד שאמור היה לחמם אותם בימי החורף. לאחר סיום תאריך המסירה ,נעשו חיפושים בבתים. היו מקרים שבבית בו מצאו פרווה, ירו בבעלי הבית במקום. בכלל במשך כל שנת 1940 היו הוצאות להורג בירייה . את הקורבנות היהודים והפולנים הוציאו מחוץ לעיר ל:LIPIE,GORA MARCINA,ZBYLITOWSKA GORA. היהודים היו חייבים לחפור בורות עבור המתים ולקבור אותם.היו תופסים אותם ברחובות העיר ומובילים אותם למקום ההוצאה להורג באוטובוסים.היהודים האלה היו עדים להמתות והיו חוזרים הבייתה מוכים ופצועים ע"י בריוני ה S.S . שנת 1941 היתה שנה של צווים חדשים של הגרמנים. 06/02/41 האשימו יהודים בפציעת איש גסטפו בתוך בית יהודי. כל תושבי הבית נאסרו ורובם הוצאו להורג באותה תקופה חיפשו בריוני הגסטפו יהודים שחזרו מהשטחים הפולנים, שהיו בשליטת הרוסים וירו בכל אחד שתפסו. ב 18/02/41 נאסר על היהודים להלך על מדרכות העיר המסומנות . ב 03/06/41 נאסר על היהודים להלך על פני דרכי שדה,כדי לשמור על היבולים. ב07/02/42 נאסרה על היהודים תנועה חופשית ברחובות מסוימים של העיר. ב04/42 ,ביום בו הכריזה ארה"ב על מצב מלחמתי עם גרמניה ,הייתה אקציה של הוצאות להורג בכל העיר .בכלל בכל יום היו אקציות קטנות. ביום 10/06/42 היו מודעות חדשות על קירות העיר: --תהיה הוצאה חלקית של היהודים למקום אחר ....את רשימת המפונים הכין משרד העבודה. ברשימה היו אנשים שלא עבדו , אנשים בלתי מסוגלים לעבודה,ביניהם נשים וילדים. למגורשים מותר היה לקחת דברים נחוצים במשקל 25 ק"ג ...כבר בשעות בוקר מוקדמות היה כל השוק מלא עד אפס מקום . ציוו עליהם לכרוע ברך ולהוריד ראש . ברחובות צדדיים ירו בזקנים ובחולים. את הילדים הקטנים רצחו בהטחת ראש בקיר או באבני מדרכה. חלק מהאנשים הוכנסו לאוטובוסי משא,הסיעו אותם לבית הקברות והרגו אותם שם,או ב ZBYLITWSKA GORA בפוגרום הזה נטלו חלק BAUDIENST. השיא היה בשעות הצוהריים רוצחי גסטפו שיכורים שוטרי S/S היו פורצים מבית לבית, הוציאו משם את התושבים וירו בהם בחצר וכך נרצחו באותו היום 12000 יהודים.מהמגורשים לקחו את כל רכושם ,והובילו אותם לתחנת הרכבת ,דחפו אותם לתוך הקרונות וסיעו למחנות ההשמדה.האקציה ,הפעילות הזאת ארכה שבוע ימים,עם הפסקות קצרות .
[[קובץ:יערות בוצ'ינה, מקום הירצחם של יהודי טרנוב. קבר הילדים היתומים (10).jpg|ממוזער|ימין|קבר אחים של הילדים היתומים ביערות בוצ'ינה. 2016]]
בין 11-19 ביוני 1942 בוצעה ה[[אקציה]] הראשונה בהוראת מפקד משטרת הממשל הכללי [[פרידריך וילהלם קריגר]] ובסיוע גורמים מקומיים שונים. 11,500 יהודים, שלא היה להם אישור עבודה (SD), נשלחו למחנה ההשמדה [[בלז'ץ]]. פאול רייס וחברי יודנראט נוספים שהצהירו כי יהיו הראשונים להישלח - נורו. בין ההרוגים היה הרב [[ישראל יוסף אונגר]] שכיהן כ[[אדמו"ר]] בעיר. באותה עת נורו ונרצחו בדם קר ברחובות העיר ובגדר בית הקברות היהודי, כ- 3,000 יהודים, ו- 7,000 נוספים מצאו את מותם בגיא ההריגה שביערות בוצ'ינה ליד זביליטובסקה גורה {{פל|Egzekucje w lesie Buczyna pod Zbylitowską Górą}}. ביניהם היו 800 ילדים שנלקחו מבית היתומים שבעיר. הילדים הוכנסו לשקים והגרמנים חבטו בהם בקתות הרובים עד שהשקים חדלו מלפרכס, אז השליכו אותם הגרמנים אל הבור ביער{{מקור}}. ב-29 ביוני 1942 נתבקשו היהודים הנותרים להיכנס לגטו שהיה מכותר בחומת עץ בגובה של 2 מטר וגדרות תיל ונאסרה עליהם היציאה ממנו. בתוך הגטו היו חייבים לגור מספר משפחות בדירה אחת . ונאמר ליהודים שכל היוצא מהגטו יומת. מיד גם התחילה להתארגן בגטו משטרה יהודית. שוב חייבים היו להירשם במשרד העבודה. היהודים היו צריכים להוכיח שהם אנשי עבודה -אנשים "פרודוקטיבים" הכל נעשה תחת ידם של הגרמנים.מקומות עבודה היו שונים.היו סנדלריות, נגריות, מסגריות, מתפרות. היו גם עבודות שנקראו עבודות שחורות כגון OSTBAN 'TIEFBAU 'HOCH'MONTAN מקומות עבודה אלה היו תחת השגחה תמידית ועבור הטעות הקטנה ביותר, הוענשו קשות כל אנשי המקום. היחס לעובדים היה קשה מיום ליום. יום אחד ירו ב 12 יהודים בגלל אחד שלא הופיע לעבודה , וכך תחת פחד מוות , התנהלו החיים בגטו.
ב-24-25 ביולי 1942 התרחשה "אקצית הילדים". בהוראת קריגר היהודים נדרשו לעזוב את בתיהם ולהגיע לככר השוק יחפים. ילדים נלקחו מהוריהם ונורו. כמה נשלחו לעבודת כפייה והחולים והזקנים נשלחו לבלז'ץ.
ב-10 בספטמבר 1942 נערכה סלקציה בככר מגדבורג, הככר המרכזית של הגטו, כל 10,000 התושבים נדרשו על ידי מפקד ה[[גסטאפו]] פאלטן להגיע לככר החירות WOLNOSCI כאן התחילה סלקציה ,כלומר הבחירה . הזקנים והילדים הופרדו מכל האחרים . (מהם כמה נורו, בעיקר על ידי הקצינים אופרמן וליבור,) וב- 12 לחודש כ-8,000 איש נוספים שולחו לבלז'ץ. בזמן הפעולה הזאת קרה מקרה טראגי , המעיד על אופיים הסדיסטי של הגרמנים . אב אחד, שהחזיק בידיו את ילדו ,לא הסכים למסור את הילד לידי הגרמנים ,התעקש ולא נתן . הם עינו אותו ,לעיני כולם ובסוף ירו בו ובילדו. גירוש היהודים להשמדה ארך 3 ימים . היו ילדים שניסו לברוח .הרוצחים ירו בהם והרגו .לא עזרו הבכי והתחנונים של האמהות . אלה שלא רצו להיפרד מהילדים נורו במקום .לאחר האקציה הזו (נקראה האקציה השניה) הוקטן שטח הגטו . עדיין לא יבשו הדמעות וב 15 בנובמבר בא הגירוש השלישי (האקציה השלישית) בכל יום אחרי שקבוצות הפועלים יצאו למקומות העבודה ,כותר הגטו. הרוצחים אספו את כל הנותרים ,הלא עובדים. הם גורשו והומתו 2500 נפש השוטרים היו נכנסים גם למקומות העבודה ואספו את העובדים במקום גם הם צורפו לגירוש נשלחו עוד כ-
בתחילת ינואר 1943 קצין ה[[אס אס]] בלאכה הפך למפקד הגטו של היהודים שנותרו בשני החלקים. באמצע אוגוסט 1943 נערך בקרקוב מפגש שבו הוחלט על הריסת הגטו של טרנוב ואחרים. כ-300 יהודים היו אמורים לסייע וכ- 2,000 יהודים מבית החרושת לבגדים מדריטש נשלחו למחנה הכפייה [[פלאשוב]]. ב-02/09/43 התקיים הגירוש הרביעי . המטרה הייתה ל"שחרר" את המקום מכל היהודים-JUDENFREI את מהלך הגירוש ניהל מפקד מחנה "פלשוב" הרוצח -אמון גת- הגטו כותר כבר בשעות המוקדמות של הבוקר. היהודים נצטוו להגיע לככר החירות בקבוצות מאורגנות לפי שייכות למקום העבודה .לכל קבוצה היה לוח מסומן. אמון גת היה שואל את העומד לפניו ומשאיר במקום את מי שצריך להישאר בגטו . את הקבוצות הסיעו לאושוויץ .הנותרים נלקחו רק למחרת ישר למחנה פלשוב . בתחנת הרכבת שם לב הרוצח אמון גת ,שבתוך הקרונות ישנם ילדים. הוא ציווה להוציא אותם מהקרונות ביחד עם הוריהם . הם הוחזרו לגטו ושם הוא ירה בכולם באקדחו. וכך נרצחו עוד 56 קורבנות. בזמן הגירוש היו גם קורבנות נוספים .נורו אנשים שלא התאימו לנסיעה ,נורו חולים שנותרו בבית החולים. במקום הושארו 200גברים ו 100 נשים ,שתפקידם היה לנקות את הגטו. ניתנו להם שני בתים בכיכר החירות. באותו זמן הודיע מפקד הגטו S.S BLACHE שכל היהודים שמצאו מחבוא ,יכולים לבוא ולקבל עבודה. רובם היו נשים וילדים. הם לא הספיקו להינות מהתקווה לאחר זמן קצר הגיעו משאיות ו700 אנשים נלקחו משם . 120 מהם הכניסו למחנה ואת היתר הביאו ליער ירו בהם ושרפו את גופותיהם. הקבוצה שנשארה בגטו עבדה כל הזמן בהשגחת BEWACHTUNG ,(גרמנים משגיחים)שדאגו שכל רכוש היהודים יעבור לידיהם .הכל הועבר למחסנים .היהודים שעדיין התחבאו בתוך הבונקרים נאלצו לצאת מהם מחוסר מזון. אחרים נתפסו בעקבות הלשנה. הרוצחים הכניסו את כולם למרתף בכיכר החירות ,כאשר מספרם הגיע ל 100 היו מביאים אותם למצבור האשפה ברחוב STARODABAROWSKA ושם ירו בהם. לפני הוצאתם להורג ,הם הוכרחו להתפשט .את המתים שרפו בערמות . ההוצאה להורג הראשונה התקיימה ביום הכיפורים 1943 את הרצח בצעו רוצחי הגסטפו . וכך נרצחו בערך 500יהודים . אלה שנותרו עבדו בחריצות באיסוף הרכוש שנותר בבתים ,מצעים,ביגוד,נעלים. הכל נארז והובא לתחנת הרכבת .בכל יום נשלחו 10קרונות מלאים ברכוש יהודי. ב 03/11/43 ,אחרי שמחצית הדברים הוצא מהגטו , באו אנשי S/S ממחנה SZEBNI ולקחו עמם 150 איש. באותו זמן היו באים בכל יום, נגשים לקבוצת יהודים במגרש הספירות ( APEL ) חוקרים אותם ולוקחים מספר יהודים איתם ויורים בהם.היו גם הוצאות להורג בתליה ללא שום אזהרה ,או דיבור.את זה עשו בחצרות בתים או במרפסות. אחר גם שרפו את הגופות. ב09/11/43 נשארו רק 115 יהודים ואותם העבירו ל פלשוב
רבים מהבורחים מהגטו הצטרפו ל[[פרטיזנים]] ביערות וחלקם נהרגו על ידי יחידות הגסטאפו. אחרים היו מעורבים בארגון נתיבי בריחה ל[[הונגריה]] שנחלו הצלחה חלקית בלבד.
| |||