פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,137 בתים, לפני שנה
עד מיצוי הדיון
'''כּוּבַּאנֶה''' (מ[[ערבית]]: '''كبانة''' או '''كبان''') הוא [[המטבח התימני|מאכל תימני]] [[מסורת|מסורתי]].
 
הכובנה היא מאפה דמוי [[חלה]] עגולה ואוורירית מ[[בצק שמרים]], עשיר ב[[חמאה]] מותכת כ[[סאמנה]] (לעתים מוחלפת ב[[מרגרינה]] או ב[[שמן]]), הנאפה במשךלילה 8 עד 12 שעותשלם בתוך [[סיר]] באפייה איטית - ב[[טמפרטורה]] הנמוכה מ-100 [[מעלות צלזיוס]] במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (ב[[תנור אפיה|תנור]] או על [[פלטה חשמלית|פלטה]]), אזי צבעה הופך ל[[חום (צבע)|חום]] כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
 
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכנהוהוכן בצורה מיוחדת ל[[שבת]] (אצל יהודי [[צנעא]] וצפון תימן), ואילו ב[[ארץ ישראל]] נאכלהנאכל בסעודת בוקר שבת.
 
[[טעם|טעמה]] של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה|עגבניות]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]]. ישישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
 
== ברכה על כובאנה ==
כאשר אין אדם [[קביעות סעודה|קובע סעודתו]] על הכובאנה ברכתה "[[בורא מיני מזונות]]" וב[ברכה אחרונה]] "[[על המחיה]]". אם קבע עליה סעודה נחלקו פוסקי זמננו האם יש לברך עליה "בורא מיני מזונות" ו"על המחיה"{{הערה| שו"ת "עולת יצחק" לרב [[יצחק רצאבי]] שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא.}}, או שיש לברך עליה "[[המוציא]]" בברכה ראשונה ו[[ברכת המזון]] לאחריה{{הערה|כך כתב הרב [[יוסף קאפח]] בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.}} לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח וקבע סעודתו עליה יש לברך עליה "המוציא" וברכת המזון.
 
==קישורים חיצוניים==