ט. כרמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1994 באמצעות HotCat |
|||
שורה 48:
את שירו הראשון, שיר אהבה בשפה העברית, כתב כרמי בהיותו בן 16. עוד בניו יורק עזר בעדו הפרופסור [[שמעון הלקין]], ועם עלייתו ארצה ציידו הלקין במכתבי המלצה ל[[אליהו דוד שפיר]] ול[[אשר ברש]]. שירו הראשון שהודפס בארץ, לימים חלק מהמחזור "אין פרחים שחורים", התפרסם בכתב העת [[גליונות]] בעריכת [[יצחק למדן]]. בעקבות פרסום השיר זכה כרמי גם בהכרתו של [[אברהם שלונסקי]] שפירסמו בכתב-העת [[עיתים]].
ספר שיריו הראשון, "מום וחלום", ראה אור בשנת 1950. בשנים 1950–1951 חיבר את ספרו השני, מחזור השירים "אין פרחים שחורים", בעקבות עבודתו ההומניטרית בצרפת. בשנת 1955 הקדיש לבנו גד (הילד-גיבור בסיפור נקרא גדי) את [[ספר ילדים|ספר הילדים]] "'''[[שמוליקיפוד]]'''" לציורים מאת אשתו הראשונה, [[שושנה היימן]], תחת השם '''כוש''' ([[ראשי תיבות]] של "כרמי ושושנה").{{הערה|{{
כפי שהעיד כרמי על עצמו, בשירתו ניכרת היטב השפעתה של השירה האנגלית, ובפרט שירתו של [[טי אס אליוט]].{{הערה|שם=רמבה|אייזיק רמבה, '''"ט. כרמי - משורר ישראלי שלידתו וגידולו באמריקה"''' (עיתון מעריב, 16 במאי 1969).}} בשנים בהן השירה העברית בישראל השתייכה ברובה לאסכולה הרוסית, ובמיעוטה לאסכולה הגרמנית, סגנונו של ט. כרמי הבדילו משאר משוררי דורו. שירתו של ט. כרמי מאופיינת בסגנון לירי אך לא סנטימנטלי עם שימוש רב באירוניה. המחזור "אין פרחים שחורים" בנוי באופן לא שגרתי כאוסף מונולוגים כך שרק מן המכלול ניתן להקיש על יחסן של הדמויות אחת לשנייה ולשוני בתפישתן את סיטואצית החורבן המשותפת כתוצאה מהמלחמה. בספרו "שלג בירושלים" משנת 1956 ניתן למצוא שירי מחאה חברתית.
| |||