טיסה 1812 של סיביריה איירליינס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
לאחר האסון הועלתה ביקורת לפיה התקשורת הישראלית סיקרה אותו שלא כראוי ושלא בהתאם לחומרתו. כשעה לאחר הדיווחים הראשונים על התרסקות המטוס, דווח על [[פיגוע ירי]] ב[[עפולה]] וערוצי ה[[טלוויזיה]] עברו לעסוק בענייני המקום. הטענה הייתה שהתייחסות ממעיטה זו נבעה מהיותם של הקורבנות ברובם המכריע עולים שזה מקרוב באו מרוסיה, ולא ישראלים ותיקים. במיוחד צרם המשך קיומו של "מצעד האהבה" ב[[תל אביב]] לאחר היוודע האסון{{הערה|{{ynet|אבישי בן חיים|"מצעד האהבה ביום התרסקות המטוס - חגיגה על הדם"|1178988|7 באוקטובר 2001}}}}. מכיוון אחר עוררה סערה החלטתו של הרב הצבאי הראשי, הרב [[ישראל וייס]], שלא לאפשר למשלחת חיפושים לצאת ב[[שבת]], מאחר שאין פעילותה, זיהוי וטיפול בגופות, בגדר [[פיקוח נפש]].
[[תאוריית קשר|תאוריות הקשר]] המלוות לעתים קרובות אסונות מסדר גודל זה התמקדו הפעם במדענים מומחים ללוחמה ביולוגית ששהו במטוס, על פי הטענה{{הערה|{{
==יום האבל וטקס הזיכרון==
שבוע לאחר האסון, עם הבאת הגופות ותום חג [[סוכות]], שאין בו מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבל]], הוכרז [[יום אבל לאומי]] ודגלי הלאום הורדו לחצי התורן. בבתי הספר התקיימו שיעורים מיוחדים בנושא{{הערה|{{ynet|[[אבישי בן חיים]] ו[[לינוי בר גפן]]|היום: אבל לאומי להרוגי אסון המטוס|1188568|11 באוקטובר 2001}}}}. [[הכנסת]] קיימה ישיבת אבל מיוחדת{{הערה|{{
בטקס זיכרון במלאת שלושים יום לאסון השתתפו ראשי המדינה{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|קצב למשפחות ההרוגים באסון המטוס: "כולנו בני העם היהודי"|1279668|5 בנובמבר 2001}}}}. בטקס במלאת שנה לאסון הונחה [[אבן פינה]] לאנדרטה לזכר הנספים ב[[יער בן שמן]]. שר החוץ [[שמעון פרס]] הכריז כי "האסון הזה הוא של כולנו"{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|עצרת: שנה לקורבנות האסון בים השחור|2156153|3 באוקטובר 2002}}}}.
| |||