יולי תמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:וואלה! (ראו שיחת תבנית:וואלה!) (תג) (דיון) |
|||
שורה 36:
נבחרה ל[[הכנסת ה-16|כנסת ה-16]] בשנת [[2003]], והייתה חברה בוועדת הכספים, בוועדת חוקה, חוק ומשפט; בוועדת החינוך, התרבות והספורט; בוועדה לפניות הציבור; ובוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא גילוי השחיתות בממשל במדינת ישראל. כחברת כנסת הובילה תמיר עם [[אתי לבני]] את [[הצעת חוק|הצעת החוק]] ל"ייצוג נשי הולם בעיצוב מדיניות לאומית", וזו הייתה לתיקון מס' 4 ב[[חוק שיווי זכויות האישה]].
כחברת כנסת הגישה הצעת חוק שנועדה לבטל סעיף ב[[חוק העונשין]] שקובע שפעילות ל[[מסירת שטחים|העברת שטחים]] למדינה אחרת היא בגידה. הצעה זו לא עברה{{הערה|{{
בבחירות לקביעת יו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה, תמכה תמיר בח"כ [[עמיר פרץ]]. עם בחירתו של פרץ ליו"ר העבודה ולאחר פרישת [[דליה איציק]], הפכה תמיר לאישה הבכירה במפלגת העבודה. במערכת [[הבחירות לכנסת ה-17]] הייתה יו"ר מטה ההסברה של מפלגת העבודה, אחראית על מצע המפלגה בנושאי חינוך ומועמדת המפלגה לתפקיד שרת החינוך. מסר מרכזי של המפלגה בבחירות אלה היה פגיעתה של מדיניותו של שר האוצר [[בנימין נתניהו]] במערכות שונות במדינה{{הערה|{{נענע10||יולי תמיר: האכזריות בתכנית הכלכלית של נתניהו חודרת למערכת החינוך|187085|26 במאי 2005||news}}}}.
שורה 45:
בתחילת כהונתה הנהיגה רפורמה בגני הילדים, בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים בשם "[[אופק חדש]]", הרפורמה הרחבה ביותר שיושמה במערכת החינוך הישראלית זה עשרות שנים{{הערה|1=פרופ' [[מרים בן-פרץ]] [http://www.ofek-hadash.org.il/inner07.html שירת התקווה של "אופק חדש"]}}. במרץ 2008 נחתם הסכם בין [[הסתדרות המורים]] והממשלה על התחלת התוכנית. תמיר לא השיגה הסכמה בעניין זה עם [[ארגון המורים]]. חרף ההסכמה עם הסתדרות המורים, גם מבין חבריה היו מורים שהתנגדו לתוכנית בטענה שהיא פוגעת בתנאי עבודתם{{הערה|1=
[http://www.2all.co.il/web/Sites/morim/DEFAULT.asp אתר התעוררות] של מורים מההסתדרות}}. דו"ח של משרד החינוך קבע, לימים, כי המורים אינם מרוצים מהרפורמה כפי שיושמה וכי רק תלמידי המגזר היהודי מרגישים תוצאות חיוביות שלה{{הערה|{{
דו"ח נוסף משנת 2011 של רמא"ה, קובע כי 88% מהמורם היו רוצים בהמשך הרפורמה, בעיקר בשל השעות הפרטניות שהיא כוללת, המאפשרות מגע אישי בין המורה לתלמיד. עם זאת, התברר כי תחושת העומס של המורים המשתתפים בתוכנית גדלה והישגי התלמידים ברוב המקצועות לא השתנו{{הערה|{{הארץ|18 במרץ 2012|שלוש שנים לרפורמת אופק חדש: 88% מהמורים מרוצים מהרפורמה למרות העומס|1.1528874|}}}}. בעקבות העלייה בשכר המורים חלה עלייה בביקוש למקצוע ההוראה.
תמיר פעלה לחיזוק מערכת החינוך הממלכתית והעדפתה על פני [[חינוך פרטי|החינוך הפרטי]]{{הערה|1=יולי חרומצ'נקו, שרת החינוך פרופסור יולי תמיר : אנסה למנוע פתיחת עוד בתי ספר פרטיים, הארץ 28 ביוני 2006{{ש}}תמר טרבלסי חדד, תמיר מתכוונת לקדם חוק שימנע פתיחת בתי ספר פרטיים חדשים, ידיעות אחרונות: 28.באוגוסט 2006}}. היא הנהיגה [[יום לימודים ארוך]] רק בבתי ספר רשמיים ומשרד החינוך בראשותה העניק במקרים רבים רישיונות לבתי ספר פרטיים חדשים רק בלחץ מערכת המשפט. תמיר התנגדה לבתי ספר פרטיים חרדיים וערבים וגם לבתי ספר ייחודיים של המגזר החילוני{{הערה|1={{הארץ|אור קשתי|יולי תמיר: ביהמ"ש העליון עלול לגרום לפירוק מערכת החינוך|1.1246352|17 בפברואר 2009}}}}{{הערה|1={{הארץ|יולי חרומצ'נקו|החרדים מאיימים במשבר קואליציוני עקב אי הכללת גנים חרדיים ביום לימודים ארוך|1.1548323|28 באוגוסט 2006}}}} תמיר התנגדה ללימודי ליבה במגזר החרדי בכפייה. בעקבות פנייה לבג"ץ בניסיון לאלץ את בתי הספר החרדים ללמד מקצועות אלה עבר בכנסת חוק נהרי הפוטר מכך ישיבות בגיל על יסודי{{הערה|{{
בתחילת כהונתה כשרת החינוך הופסקה חלוקת פנקס [[חוק זכויות התלמיד|זכויות התלמיד]]. תמיר טענה כי החומר מצוי באינטרנט וחולקת פינקסים היא ביטוי לתהליך למידה ישן{{הערה|1={{הארץ|אור קשתי|שבוע לפני יום זכויות הילד הבינ"ל מהפצת "פנקס זכויות התלמיד" בוטלה|1.1558939|14 בנובמבר 2006}}}}. ההחלטה נתמכה על ידי [[הסתדרות המורים]], שהתנגדה למה שהוגדר על ידה כמסמך חד-צדדי הפוגע במעמדם של מורים אל מול התלמידים.
שורה 60:
תמיר קידמה את תוכנית ה-"אופק הפדגוגי", שעיקרו מעבר משינון לחשיבה. במסגרת זו פותחה מערכת למידה ששמה דגש על הבנה ויצירתיות במטרה להכין תלמידים להתמודד עם הצורך לרכוש ידע בכוחות עצמם ולהתאימו לשינויים המהירים הנובעים מצמיחה מהירה של עולמות ידע. את ה"אופק הפדגוגי" הטמיעה תמיר גם בבחינות הבגרות שיכללו פחות שאלות שינון, ויותר שאלות חשיבה. באוגוסט [[2008]] החליטה תמיר על יישום תעודת בגרות חברתית על עשייה למען קהילה, בנוסף לתעודת הבגרות המקובלת ולהפוך את התעודה לתנאי ללימודים אקדמיים, זאת במטרה לעודד פעילות חברתית-ערכית בבתי-הספר מעבר לתוכנית "[[מחויבות אישית]]"{{הערה|{{ynet|יהלי מורן זליקוביץ'|תוכנית: תעודת בגרות על מעורבות חברתית|3625478|19 בנובמבר 2008}}}}.
בתקופת כהונתה הוכפלו לימודי האזרחות, מיחידת לימוד אחת לשתיים, ויחידת לימוד מעשית-התנדבותית, במטרה להתקרב אל הדור הטכנולוגי ולהילחם בציונים הנמוכים בבחינות הבגרות בתחום לימוד זה{{הערה|{{
בתקופת תמיר הוכרזה תוכנית לאומית לבניית 8,000 כיתות לימוד בגנים ובבתי ספר (חלקן הגדול במגזר הערבי){{הערה|1=
[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2007/Pages/des1410.aspx החלטת הממשלה מס' 1410]}} ומחשוב מערכת החינוך. יצאה לדרך בניית 1,000 כיתות חכמות, בעיקר באזורי הפריפריה והושקה תוכנית "מחשב לכל מורה" יחד עם "קרן אתנה" ו"הסתדרות המורים"{{מקור}}.
עבור [[תנועות הנוער]], תקופת כהונה של תמיר התאפיינה בצמיחה משמעותית במספר החניכים ובתקציבי הפעילויות{{הערה|1=מיכל חביב [http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=518&ArticleID=4489&Page=9 משרד החינוך: תקציב תנועות הנוער ב-2009 - הגבוה מאז הקמתן] 14 בספטמבר 2008}}, כאשר שיא הפעילות בשנתית מתרכז ב"שבוע תנועות הנוער", אשר בו כל בתי הספר בארץ נקראים לארח את תנועות הנוער ולאפשר להם חשיפה בפני התלמידים. בשונה מקודמיה תמיר הכירה בארגון [[נוער גאה]] כתנועת נוער ותקצבה אותו בהתאם{{הערה|{{
====שביתות====
שורה 83:
תמיר היא אם לשתיים. הייתה נשואה בעבר ל[[יובל נריה]] ואחריו ללוני רפאלי (שהיה סגן מפקד סיירת מטכ"ל אהוד ברק). לאחר מכן, בן זוגה היה עו"ד רוני פיינשטיין שנפטר בשנת 2012{{הערה|{{הארץ|גיא לשם|התשובה של יולי תמיר למשבר בהשכלה הגבוהה|1.1441547|12 בספטמבר 2007}}}}.
היא מתגוררת בשכונת [[נווה אביבים]] שב[[תל אביב]]{{הערה|{{
חולדאי "תל אביב 1" למועצת העירייה.
| |||