עמוס קינן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להוצאת כתר |
|||
שורה 69:
בשנת [[1984]] יצא לאור "[[הדרך לעין חרוד]]", ספרו המצליח ביותר, [[דיסטופיה]] העוסקת במדינת ישראל הנשלטת על ידי [[חונטה צבאית]] רצחנית ובה פעיל מחתרת מנסה למצוא את דרכו אל [[עין חרוד]] החופשית. הספר הוסרט בהפקה בינלאומית בשנת [[1990]], ועובד להצגה שזכתה לציון לשבח ב[[פסטיבל עכו לתיאטרון אחר]] בשנת [[2004]]. בספרו "שואה 2" הוא חוזה תחזית פסימית לגבי עתידה של מדינת ישראל. ספריו "אל ארצך, אל מולדתך" ו"שושנת יריחו" הם ספרי עיון הלוקחים את הקורא למסע אישי בנופי ארץ ישראל, כפי שרואה אותה קינן, בראייתו הייחודית, שיש בה מן האידאולוגיה [[הכנענים|הכנענית]]. כן הוציא לאור, בשנת [[1999]], ספר שירה בשם "קץ עידן הזוחלים".
על כתיבתו של קינן כתב [[רוביק רוזנטל]]: "בהיסטוריה של השפה העברית-ישראלית יש לעמוס קינן, שנפטר השבוע, מקום מיוחד. קינן כתב "שפה רזה", כלומר, פשוטה, ישירה, המקשיבה ללשון הדיבור, במשפטים קצרים וקצביים. כבר בשנות החמישים, כאשר חלק מבני דורו, סופרי דור תש"ח, נהו אחרי השפה המשנאית של עגנון."{{הערה|1={{
===קינן כמחזאי, מתרגם ופזמונאי===
שורה 167:
* {{עכבר העיר|מיה סלע|עמוס קינן, מאהב המולדת|1050,209,38863|6 באוגוסט 2009}}
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|לא יהיה כמותו|3758456|6 באוגוסט 2009}}
* {{
* {{הארץ|[[יעקב שביט]]|לא להוכיח שום דבר, למעט את אהבתי אל אדמת ארץ ישראל|1.1275757|14 באוגוסט 2009}}
* {{NFC|עמנואל בר-קדמא|עמוס קינן - אמן של ניגודים והשלמות|003-D-40083-00|6 באוגוסט 2009}}
| |||