פנחס לבון – הבדלי גרסאות

'''פנחס לוּבּיַאנִיקֶר''' ('''לוביאניקער''') נולד ב[[קופיצ'ינצה]] (Kopyczyńce) שב[[גליציה המזרחית]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] וכיום ב[[אוקראינה]]), לרב יוסף לוביאניקר, מחבר ספר ההלכות "חוט המשולש ברכי יוסף". למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת לבוב]]. נמנה עם מייסדיה של תנועת הנוער החלוצית "[[גורדוניה]]". בשנת [[1929]] [[העלייה החמישית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], הצטרף לקבוצת [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], שהקימה מחדש את הנקודה "חולדה", שנהרסה ב[[מאורעות תרפ"ט]], ומילא תפקידים שונים בהנהגת [[חבר הקבוצות]], זרם התיישבותי שהתאחד עם הזרם "[[גורדוניה]]". בין השנים [[1938]]–[[1939]] כיהן, בצוותא עם [[יצחק בן-אהרן]] כ[[מזכ"ל|מזכיר הכללי]] של [[מפא"י]].

 

 

לבון נבחר לכנסת הראשונה בשנת [[1949]] והיה [[חבר הכנסת]] עד [[1961]]. במקביל כיהן בשנים 1949–[[1950]] גם כ[[מזכ"ל ההסתדרות]] הכללית. בשנת [[1951]] צורף על ידי [[דוד בן-גוריון]] לממשלתו. בתחילה, בין השנים [[1951]]–[[1952]], היה שר החקלאות, ובשנים [[1952]]–[[1953]] כ[[שר בלי תיק]].