צבי חרמון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1–\2 |
|||
שורה 6:
בספטמבר 1952 מונה לנציב בתי הסוהר{{הערה|{{מעריב||נציב בתי הסוהר נכנס לתפקידו|1952/09/15|00308}}}}, תוך שהוא מתנה את הסכמתו לקבל את התפקיד בכך שהוא לא יהיה אחראי לביטחון בו, לטענתו, הוא אינו מבין{{הערה|שם=שטה1|{{מעריב||דו"ח שטה מאשים: הזנחה ורשלנות בכלא|1958/08/27|00100}}}}. לאחר שמונה לנציב בתי הסוהר חרמון שינה נהלים בשירות בתי הסוהר שהיו מושרשים מתקופת [[המנדט הבריטי]] והכניס לראשונה עובדים סוציאלים וגורמים חינוכיים. חרמון הנהיג חופשות לאסירים; הקים מחלקה פסיכיאטרית לאסירים הסובלים מ[[מחלת נפש|מחלות נפש]] ומרכז מיון אסירים ב[[כלא רמלה]]; וביטל את השימוש ב[[אלה (נשק)|אלה]] אצל הסוהרים. ב-1954 קבע תשלום לאסירים תמורת עבודתם{{הערה|{{מעריב||אסירים יקבלו שכר בעד עבודתם|1954/10/03|00603}}}}. הגישה הכללית הפכה להיות גישה שיקומית.
ב-[[1958]], בעקבות [[מרד אסירים]] ב[[בית סוהר שיטה|כלא שאטה]] קבעה ועדת חקירה בראשות [[יצחק בן אהרון]], שחרמון "לא עמד באחריות הכללית המוטלת עליו" וכי למרות ששר המשטרה התריע בפניו על המצב הביטחוני הירוד בבתי הסוהר לא פעל לתיקון הליקויים. הוועדה קבעה שלאור אי הסכמתו להיות אחראי לנושאי ביטחון לא היה מקום למנותו לנציב בתי הסוהר. עם זאת, ציינה הוועדה לחיוב את עבודתו בשטחים אחרים{{הערה|שם=שטה1}}. בעקבות זאת, באוקטובר 1958, מונה [[אריה ניר]] לנציב בתי הסוהר וחרמון הועבר לתפקיד המנהל המדעי המרכז למיון, הסתכלות ומחקר של בתי הסוהר, וכן ליועץ ל[[משרד המשטרה]] לענייני טיפול בעבריין ושיקומו, ללא שינוי בדרגתו. החלפת תפקידים זו הביאה לשינוי מהותי בגישת השירות לאסירים, ובמדיניות שירות בתי הסוהר וסדרי העדיפויות בו. גישתו הטיפולית-שיקומית של חרמון שבה והתממשה עם הקמתו של [[בית סוהר חרמון]] הקרוי על שמו{{הערה|{{
בשנת [[1959]] היה מראשוני חברי הסגל של המכון ל[[קרימינולוגיה]], שהוקם במסגרת הפקולטה למשפטים של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], ועמד בראש מחלקת העונשין.
| |||