פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 19 בתים, לפני שנה
מ
הגהה
 
ישנם כמה סוגי קובאנות:
* קובאנה 'מפתלה': הבצק רך אורירי, ומעובד עם הרבה שמן או חמאה. רבים מוסיפים לקובאנה זו [[סוכר]] או [[דבש]]. קובנה זו נאכלת בסעודה חלבית. לעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]].
* קובאנה רגילה : הבצק יותר קשה עם פחות שמן ו[[טעם|וטעמהטעמה]] נייטרלי למדי, נהוג לאוכלה בסעודות בשריות. יש הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
* קובנית : בשונה מהקודמות, קובנית נאפית בתבנית חד פעמית פתוחה בתנור. ולכן מתקבל טעם שונה לחלוטין (מזכיר לחמניה[[לחמנייה]]).
 
== בהלכה ==
על פי ההלכה קובאנהכובאנה נחשבת כ[[פת הבאה בכיסנין]], משום שמעורב בבצק הרבה שמן. אולם חלק מפוסקי [[יהדות תימן]] סבורים שקובאנהשכובאנה דינה כ"מעשה קדירה" שתמיד יש לברך עליה "[[בורא מיני מזונות]]" אפילו אם קבע עליה סעודתו, {{הערה|כן דעת הרבנים [[שלום שמן]] ו[[אברהם אלנדאף]]. הובאו דבריהם להלכה בספרו של הרב [[יצחק רצאבי]], פסקי מהרי"ץ ברכות עמוד צג-צז.}} ואפילוואף אם לא מורגשמורגשים בבצק מתיקות או שמן, לדעתםמשום מכיוןשעשיית שאופן עשיית הקובאנההכובאנה היא בכלי סגור ([[סיר קובאנהכובאנה]]) אי אפשר להחשיב את הקובאנההכובאנה כאפויה, אלא כמבושלת בלחלוחית של עצמה, ובצק מבושל נחשב כ"מעשה קדירה" שאין דינו כפת הבאה בכיסנין{{הערה|ולכן תמיד יש לברך ברכת בורא מיני מזונות}}. כנגדם דעתו של הרב [[יוסף קאפח]] ועוד, שדינה כדין פת הבאה בכיסנין{{הערה|בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה "[[המוציא]]".}}. לדעתם קובאנהכובאנה לא נחשבת לבצק מבושל, אף שהוא בכלי סגור, אלא כבצק שעבר תהליך אפיהאפייה רגילה. לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במכסה פתוח (וכמו כן קובנית) דינה כפת הבאה בכסניןבכיסנין.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ynet|[[ארז קומרובסקי]]|מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה|4937490|22 במרץ 2017}}