היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות – הבדלי גרסאות

היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958] באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] בעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|{{מבט מל"מ|אפי מלצר וחיים בן עמי|דייב בקרמן - "הצלף מטקסס|94821660|37|36, מרץ 2004, עמוד 37}}.}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", הוצאת מעריב, [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg1nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011|1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד [[מטוס]] [[אל על]]{{הערה|1=יואב קווה, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4580675&postcount=41 הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט], [[הארץ]], {{כ}} 19.02.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו [[שוטר]]ים [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.

כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת{{הערה|{{nrg1nrg|עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר|התקדם בחיים|005/513|11 בנובמבר 2005|1|1}}.}}. השתתפותו של אדם מאובטח ב[[כנס]] מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.

* {{nrg1nrg|[[יואב לימור]]|יותר מדי מאובטחים, פחות מדי מאבטחים|208/269|9 בנובמבר 2001|archive|}}

* {{nrg1nrg|עמרי אסנהיים|קרמבו האמיתי|880/957|10 ביוני 2010|1|}}

* {{nrg1nrg|[[שלום ירושלמי]]|חומת מגן: סיפורו של מאבטח מנהיגי המדינה|301/599|5 בנובמבר 2011|1|2}}