הבדלים בין גרסאות בדף "טרקלין שאגאל"

הוסר בית אחד ,  לפני שנתיים
מ
הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
מ (הסרת פרמטר חמישי בתבנית:nrg (תג) (דיון))
מ (הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון))
כבר בשנת [[1960]] פנה [[יושב ראש הכנסת]] [[קדיש לוז]] אל ה[[אמן (אמנות)|אמן]] מארק שאגאל, ושאלו אם יהיה מעוניין לעטר את טרקלין [[משכן הכנסת]] המתוכנן ב[[גבעת רם]]. התוכנית המקורית עסקה בחלונות [[ויטראז']], בדומה ל[[חלונות שאגאל]] שעיצב האמן ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של [[בית החולים הדסה עין כרם]], או ב[[ציור קיר|ציורי קיר]]. לבסוף התקבלה הצעתו של שאגאל לעטר את הטרקלין ב[[גובלן|גובלנים]]. שאגאל הציע את נושאי הגובלנים ובחר את ציפוי תקרת הטרקלין, העשויה בדמות 100,000 [[קוביה|קוביות]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]], והובטח לו שעיצוב הטרקלין ייעשה בהסכמתו המלאה{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/About/Building/Pages/KatedraArticle6.aspx הטרקלין]}}. שאגאל אף קבע ב-[[1964]] שרצפת הטרקלין תרוצף באבן ולא ב[[שטיח]] מקיר לקיר, כפי שנעשה באולם המליאה ובמבואות, והוא זה שהציע לשלב בה את שנים עשר הפסיפסים המייצגים את [[שבטי ישראל]], ואשר בהם שולבו מוטיבים מבתי כנסת ב[[ארץ ישראל]] מה[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. לבסוף, בשנת [[1965]], החליט שאגאל על הוספת פסיפס הקיר בטרקלין.
 
בשנת [[2006]] נשלחו ה[[גובלן|גובלנים]] לניקוי ושימור בבית מלאכה ב[[פריז]] שבו יוצרו, בעלות של כ-100,000 [[ש"ח]]{{הערה|שם=ליבוביץ|{{NFC|רונן ליבוביץ|מבצע שאגאל יצא לדרך|001-D-109714-00|4 בספטמבר 2006}}}}. לאחר חזרת השטיחים לארץ ותלייתם על הקיר, נראה בבירור שהם מקומטים. לאחר בדיקה התברר שפעולת הניקוי לא גרמה לקמטים אלא חשפה את תהליך הקימוט הטבעי של הבד, שנגרם, בין היתר, משיטת התלייה{{הערה|{{nrg1nrg|אריק בנדר|במהלך הפגרה: הכנסת תעבור "מתיחת פנים"|350/927|28 במרץ 2012|1|2}}}} בשנת [[2012]]. לאחר התלבטות והתייעצות עם מומחים, החליטו בכנסת לשנות את שיטת התלייה של הגובלנים, והדבר פתר את בעיית הקימוט. ערכם של הגובלנים מוערך בסכום של 24 מיליון ש"ח{{הערה|שם=ליבוביץ|}}.
 
==הטרקלין==
1,303,537

עריכות