סרבנות גט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטר חמישי בתבנית:nrg (תג) (דיון)
מ הסבת תבנית nrg1 לתבנית nrg (תג) (דיון)
שורה 110:
היתר לשאת אישה שנייה אינו פוטר את הבעל מלשאת במזונות אשתו, שכן ההיתר אינו מבטל את הנישואין הראשונים{{הערה|{{דעת|הרב י. ד. הגר|daat/psk/psk.asp?id{{=}}80|היתר נישואין במחלת נפש}}}}. ועל כן הוא מועיל פחות למסורב גט הסובל מהחובה לזון את אשתו על אף שקשר הנישואין מתקיים ביניהם בעל כורחו, מאשר למסורב גט המתקשה ליצור קשר זוגי חדש עקב קשר נישואין מעגן. כמו כן, לא תמיד היתר כזה מספק מסורב גט{{הערה|{{ynet|רבקה לוביץ'|שחררו את מסורב הגט|3494274|15 בינואר 2008}}}}, שכן מעמדו כנשוי עשוי להרתיע בנות זוג פוטנציאליות. בתי המשפט למשפחה בישראל קבעו כי ההיתר לשאת אישה שנייה אמנם מסיר את המניעה להינשא, אך אינו מסיר את יתר הנזקים, ובהם פגיעה בחופש הבחירה והזכות להשתחרר מקשר כפוי (תמ"ש 21162/07, תמ"ש 18561/07).
היתר לשאת אישה שנייה עשוי להפוך את משוואת הכוחות, ולהפוך סרבנית גט לעגונה. היתר לשאת אישה שנייה ניתן על כן לאחר השלשת גט והפקדת הכתובה של המבקש. נמתחה ביקורת ציבורית על שימוש לא זהיר בהיתר{{הערה|{{nrg1nrg|רבקה לוביץ|יופקעו הנישואין|055/103|2 בפברואר 2006|1|1}}}}.
 
על פי ההערכה, בימינו היתר כזה ניתן במקרים כ 4-5 פעמים בשנה{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=השקר של ארגוני הנשים נחשף|כתובת=http://www.yeshiva.org.il/forum/print.asp?id=102641}}}}.