הבדלים בין גרסאות בדף "מסילת עכו-כרמיאל"

מ (←‏תוואי: ניסוח)
(←‏בניית המסילה: לשון עבר)
התוואי תוכנן באזור חקלאי, ונדרשו עבורו [[הפקעת מקרקעין|הפקעות מקרקעין]] בהיקף של כ־2,000 דונם, שרובם היו בבעלות פרטית, וחלקם הגדול היה בבעלות [[יורש|יורשים]] רבים. במסגרת ההפקעות הועתקו כ־2,500 עצי [[זית אירופאי|זית]] משטח התוואי.
 
העבודה על התוואי חולקה למספר מקטעים, וכוללתוכללה בנוסף לעבודות הקמת המסילה העתקת תשתיות [[חשמל]] ו[[מים]], הקמת [[גשר]]י רכבת מעל [[נחל חלזון]], [[נחל נעמן]], [[כביש 70]] ו[[כביש 784]], הקמת גשר ל[[כביש 4]] מעל תוואי הרכבת באזור נחל חלזון וגשר לדרך הכניסה ל[[פארק תעשיות בר-לב]], הטיית [[כביש 85]] באזור אחיהוד, בניית תחנות [[תחנת הרכבת אחיהוד|אחיהוד]] ו[[תחנת הרכבת כרמיאל|כרמיאל]], חניונים ודרכי גישה לתחנות הרכבת, ומרכזי [[שליטה ובקרה]]. עבודות אלו מבוצעותבוצעו על ידי החברות [[טר ארמה]], [[דניה סיבוס]], [[אולייניק]] ונוספות.
 
החלק הקשה והמסובך ביותר לביצוע היה [[מנהרות גילון]], בהן נדרשה עבודת חפירה של כ־4.6 ק"מ, [[דיפון]], ועבודות תשתיות רחבות לצורך הקמת מסילה תוך הקפדה על בטיחות. הכריה בוצעה בשיטת [[NATM]] שעיקרה ביצוע חפירה תוך שימוש בכלים כבדים ובפיצוצים מבוקרים. עבודות הכרייה בוצעו על ידי ‫‪Gilon Tunnel Builders‬‬, [[שותפות]] מיוחדת שהוקמה בין [[דניה סיבוס]] ו־[[CCECC]] הסינית. עבודות התשתית להקמת המסילה בתוך המנהרה בוצעו על ידי [[שיכון ובינוי]] הישראלית וחברות זרות, וכללו הקמת מסילת רכבת כבדה על מצע [[בטון]] (Slab Track), סוג בניית מסילה שבוצע בישראל לראשונה במנהרות אלו. המנהרות כוללות צמד מנהרות מקבילות המתאימות למסילה בודדת כל אחת, כאשר ביניהם מחברות 18 מנהרות חילוץ, לפינוי הנוסעים בעת שריפה במנהרה אחת אל המנהרה השנייה.