כיבוי ביום טוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
 
== דוגמאות וגדרי ההיתר ==
מותר להניח בשר חי על גחלים, למרות שנוטף מהבשר נוזל שמכבה בתחילה מקצת מהגחלים (<ref>{{תלמוד בבלי|שבת |קלד, |ב}}; שו"ע{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקז, |ד)}}.</ref>. וכן מותר לפזר מיני בשמים על הגחלים, כדי לתת ריח טוב בפירות להטעימם לאכילה, למרות שבתחילה הבשמים מכבים מקצת מהגחלים (ביצה<ref>{{תלמוד בבלי|ביצה|כג, |א}}; שו"ע{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיא, |ד)}}.</ref>. וכן מותר להחליש את הלהבה שתחת הקדירה כאשר היא חזקה מדי ועומדת לשרוף את התבשיל. אמנם, כאשר יש שם להבה חלשה, יניח עליה את הקדירה, ולא יכבה בחינם.
 
== גדרי ההיתר (הרחבה) ==
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]<ref>{{תלמוד בבלי|ביצה|כב|א}}</ref> , נחלקו [[חכמים]] ו[[רבי יהודה|ר' יהודה]] אם מותר לכבות גזע שעומד לשרוף בית או קדירה, והגמרא פוסקת כשיטת חכמים שאסור לכבות. וקשה, מדוע אסרו לכבות את האש שתחת הקדירה, הרי זה צורך אוכל נפש?
 
יש אומרים<ref>[[רב שרירא גאון]], [[רי"ד]], [[ראבי"ה]], [[מרדכי בן הלל|מרדכי]], [[שלמה לוריא|ים של שלמה]], ועוד רבים.</ref>שלחכמים האיסור הוא לכבות אש לצורך הצלת הבית, אבל לצורך הצלת הקדירה גם לשיטתם מותר.
 
ויש אומרים<ref>[[תוספות]] ו[[רמב"ן]]. וכן ביארו את ה[[רי"ף]], ה[[רמב"ם]] ו{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}, בערך השולחן ובספר שתי הלחם.</ref> שאסור לכבות כדי להציל קדירה ריקנית, אבל לצורך התבשיל מותר לכבות. 
 
ויש אומרים שרק כאשר הכיבוי נעשה תוך כדי בישול, כמו בהנחת בשר על גחלים, הוא מותר. אבל כאשר הכיבוי נועד להציל את התבשיל מנזק, אינו נחשב כמלאכה לצורך אוכל נפש ואסור<ref>[[רא"ה]], וכן ביארו כמה [[אחרונים]] ו{{משנה ברורה|תקיד|ד}}, את ה[[רי"ף]], [[רמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]].</ref>.
 
להלכה, כיבוי שנועד להציל את התבשיל משריפה מותר, שכך דעת רוב ה[[ראשונים]], וכן ביארו כמה [[אחרונים]] בדעת [[רי"ף]] ו[[רמב"ם]] ו[[שולחן ערוך]]. וגם לאוסרים האיסור [[מדרבנן]] כי אינו מתכוון לעשות גחלים<ref> עיין [[פניני הלכה]] שבת ט, ו.</ref>.
 
== הערות שוליים ==
<references />