כיבוי ביום טוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
יש אומרים שחכמים חולקים על רבי יהודה רק לגבי כיבוי למניעת התעשנות הבית, כי זה לא צורך אוכל נפש, אך כיבוי האש שתחת הסיר מותר<ref>[[רב שרירא גאון]], [[רי"ד]], [[ראבי"ה]], [[המרדכי|מרדכי]], [[מהרש"ל|יש"ש]], ועוד.</ref>. ויש אומרים שגם בזה חכמים חולקים, אך מדובר בקדירה ריקה שאין בהצלתה מחריכה צורך אוכל נפש ביום טוב<ref>[[בעלי התוספות]] ו[[רמב"ן]], וכך בארו 'ערך השולחן' ו'שתי הלחם' את דעת [[הרי"ף]], [[רמב"ם|הרמב"ם]] וה[[שולחן ערוך]].</ref>.
ויש אומרים שגם אש שתחת קדירה עם מאכל אסור לכבות, כי רק כיבוי שקורה כתוצאה מהבישול, כמו בבשר חי המנטף או בשמים המכבים את האש תוך כדי הקטרתם, הותר ביום טוב. אך כיבוי שנועד לעצור את פעולת הבישול כדי שלא יישרף המאכל - לא הותר ביום טוב<ref>[[רא"ה]]. וכן באר ה{{משנה ברורה|תקיד|ד}} ועוד אחרונים את דברי הרי"ף, הרמב"ם והשולחן ערוך.</ref>. ולפי שיטה זו אסור לכבות אש או להנמיך להבה שתחת תבשיל העומד להישרף. אמנם גם לשיטתם האיסור הוא מדברי חכמים הואיל ואין הכוונה ליצור גחלים באמצעות הכיבוי.
==== כיבוי אש כאשר אפשר להעביר את התבשיל לאש נמוכה ====
גם לשיטות המתירות לעיל כיבוי אש לצורך הצלת התבשיל משריפה ביום טוב, ההיתר מותנה בכך שאין אפשרות להציל את התבשיל בדרך אחרת שאינה כרוכה בכיבוי. אך כאשר ישנה להבה חלשה שאפשר להעביר אליה את התבשיל ובכך למנוע את הצורך בכיבוי האש הגבוהה<ref>כמובן שמדובר באופן שאין חשש שהאש החשופה תגרום לשריפה.</ref> חובה לעשות כן, ואסור לכבות את האש שתחת התבשיל<ref>[[רא"ש]]. [[רמ"א]] על {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקיד|א}}</ref>.
במקרה שאין אש חלשה בקרבת מקום, יש אומרים שעדיף להדליק אש חדשה-חלשה ולהעביר אליה את התבשיל, ולא לכבות את הקיימת<ref>מגן אברהם אורח חיים תקי"ד, ג'. {{משנה ברורה|תקיד|ו}}</ref>. ויש אומרים שעדיף להחליש את הקיימת<ref>אגרות משה אורח חיים ד', ג'. יביע אומר א', ל"א, י"ב. פניני הלכה מועדים ה', ב', 2.</ref>.
| |||