|
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירוסלב]] לציפורה ולרב ישראל בונם שרייבר, בילדותו למד עם הרב [[שלום ברנדר]], אף הוא בן העיר ירוסלב, שלימים נעשה ראש ישיבת בעלז בירושלים. בהיותו בן 11 הגיע עם הוריו ואחיו הצעיר ל[[אוזבקיסטן הסובייטית]], שם נפטרו הוריו בזה אחר זה (ד' וז' באדר ה'תש"ב), והוא נאלץ לקוברם במו ידיו. שלושה שבועות אחריהם נפטרה גם הסבתא והילדים נותרו לבדם. [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] בשנת [[1943]] עם אחיו הקטן במסגרת עליית [[ילדי טהראן]]. כבר בילדותו ידע בעל-פה את חלק "[[יורה דעה]]" שב[[שולחן ערוך]], והרב משה חיים אקון דיווח לבקשת הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ה"[[חזון איש]]", כי הילדים שרייבר הם בני משפחתו ולקח אותם תחת חזקתו. מיד לאחר שעזב את הקיבוץ הועבר לידי הרב [[יחזקאל סרנא]] והתגורר בפנימיית [[ישיבת חברון]], וזמן מה לאחר מכן עבר להתגורר בביתו של "הרב מבריסק", רבי [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]]. עם הקמת [[ישיבת פוניבז']] והמוסדות הנלווים אליה בבני ברק, עברו האחים שרייבר ללמוד ב"בתי אבות" של ישיבת פוניבז', ואחר כך בישיבה עצמה; פיניע שרייבר היה מבאי ביתו ומתלמידיו של החזון איש, ובישיבה זכה לקרבתו של "הרב מפוניבז'", רבי [[יוסף שלמה כהנמן]]. את חגיגת [[בר מצווה|בר-המצוה]] שלו חגגו בביתו של החזון איש.
נישא בהמלצת החזון איש לרייזל בת אברהם יצחק רוטשטיין, ראש ומנהל [[בית היתומים דיסקין]] ב[[ירושלים]], חמיו היסס לקחת חתן בלי משפחה, והחזון איש ריצה את הכלה ושיכנע אותה לגשת ל[[שידוך]], טקס ה[[אירוסים]] נחגג בביתו של החזון איש. בעת נישואיו הכריז הרב מפוניבז' כי ימנה אותו להיות רבה של הקריה החרדית שתכנן להקים ב[[אשדוד]]. לאחר נישואיו גרו בני הזוג שרייבר במשך שש שנים בבני ברק בחדר שכור בדירה אחת עם הרב [[חיים קניבסקי]] ורעייתו [[בת שבע קניבסקי|בת שבע]]. כשנבנו בתי הנציבים של ישיבת פוניבז' ב[[רחוב חזון איש (בני ברק)|רחוב חזון איש]] בבני ברק, העניק הרב מפוניבז' דירה לרב שרייבר הצעיר, ובני הזוג עברו להתגורר בה. לימים כאשר הוקמה "קריית פוניבז'" באשדוד לאחר פטירתו של הרב מפוניבז', כיהן בה הרב שרייבר כרב עד פטירתו.
|
