הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה עולים"

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הוספת קישור למחנות העקורים
מ (הסרת תו כיווניות)
מ (הוספת קישור למחנות העקורים)
בשל ארעיות המחנות לא התפתחה מערכת חינוך משמעותית במחנות העולים, יחד עם זאת הוקמו בכמה מן המחנות גנים ובתי ספר. המורים והגננות נשלחו על ידי [[משרד החינוך]]. הצורך בהקמת מוסדות חינוך עלה ככל שהתארך משך הזמן שבו נותרו העולים במחנות. ילדים רבים במחנות נשלחו למוסדות של [[עליית הנוער]], ארגון ויצ"ו קלט גם הוא נערים ונערות מהמחנות, בעיקר יוצאי אירופה, אם כי הורים רבים התנגדו לשלוח את ילדיהם מפאת אובדן ההכנסה של ילדיהם, כיוון שהילדים סייעו בפרנסת המשפחה. בכל מחנה עולים היה מבנה שנועד להיות מעין בית תרבות. היו בו מעט עיתונים ופחות מזה ספרים. המורים שלימדו את הילדים העבירו לעתים שיעורי ערב למבוגרים בבתי התרבות. על פי רוב לא התפתחה שום התארגנות תרבותית מתוך המחנה. תושבי המחנות היו מנותקים כמעט לחלוטין מהחברה הישראלית. הדבר נבע ממיקום המחנות, מקשיי השפה של העולים, ומתחושת העליונות של הוותיקים על העולים. מעטים העולים שקראו עיתונים או האזינו ל[[רדיו]].
העקרון שנקבע במחנותב[[מחנות העקורים]] בגרמניה אומץ גם בישראל במחנות העולים:
* כל צרכיו של העולה על הממסד, לרבות שרותי [[חינוך]] ו[[בריאות]].
* המגורים במחנה הם זמניים.