חופש אקדמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לחופש הביטוי |
מ הוספת קישור לסרט דוקומנטרי |
||
שורה 2:
==ההיגיון בחופש אקדמי==
התומכים בחופש אקדמי מאמינים כי החופש לחקור המוקנה לתלמידים ולחברי [[סגל אקדמי]], הוא מרכיב מהותי להגשמת מטרות האקדמיה. קהילות אקדמיות הן מטרה תכופה לניסיונות כפיה הודות ליכולתן לעצב ולשלוט בזרימת [[מידע]]. כאשר אנשי אקדמיה מנסים ללמד או להפיץ ברבים אידאלים או עובדות שאינן נוחות לקבוצות פוליטיות מסוימות או לרשויות השלטון, הם עלולים למצוא עצמם מטרה לניסיונות להשחיר פניהם, לפטרם ממשרתם, לשלילת חירותם, או אפילו לאיומים על חייהם. כך למשל ה[[סוציולוג]] המצרי [[סעד אדין איברהים]], פרופסור ב[[האוניברסיטה האמריקאית בקהיר|אוניברסיטה האמריקאית בקהיר]], נעצר בשנת 2000 במצרים ונכלא למשך למעלה משנה, בשעה שהיה מעורב ביצירת [[סרט דוקומנטרי]] על אי-סדרים במערכת הבחירות במצרים{{הערה|1=http://www.ssrc.org/publications/items/items_5.1-2/defending_dangerous_minds.pdf}}.
גורלו של המחקר בתחום ה[[ביולוגיה]] ב[[ברית המועצות]] מדגים מדוע ל[[חברה]] חייב להיות עניין בהגנה על חופש אקדמי. ביולוג סובייטי בשם [[טרופים ליסנקו]] דחה את התגליות המדעיות המערביות בתחום הביולוגיה והציע גישה חדשה, שאיננה מדעית, לביולוגיה (אשר כונתה בשם [[ליסנקואיזם]]) ואשר התבססה על עקרונות [[מטריאליזם דיאלקטי]]. רעיונותיו של ליסנקו, אשר הועילו ל[[תעמולה]] הסובייטית, זכו לאהדת השלטון והוא הפך למנהלה של האקדמיה הסובייטית למדעי ה[[חקלאות]]. ליסנקו יזם וניהל טיהורים בקרב מדענים אשר לדעתו בטאו "רעיונות מזיקים", דבר שהוביל לכליאתם, הגלייתם ומותם של מאות מדענים סובייטים. רעיונותיו של ליסנקו יושמו בקואופרטיבים חקלאיים בברית המועצות וב[[סין]]. על פי הערכות, הירידה ביבולים, בין השאר כתוצאה מיישום רעיונות אלה, הובילה ל[[רעב המוני]] ולמותם כ-30 מיליון איש בסין לבדה{{הערה|1= Jasper Becker Hungry Ghosts: Mao's Secret Famine }}.
| |||