חוקי האיחוד של 1707 – הבדלי גרסאות

חוק האיחוד כלל 25 סעיפים, מהם 15 עסקו באיחוד הכלכלי בין המדינות. הפרלמנט הסקוטי הצביע על כל סעיף וסעיף בנפרד. הסעיף הראשון עסק באיחוד עצמו בין הממלכות. סעיף זה, בהצבעה שנערכה ב-[[4 בנובמבר]] [[1706]] זכה לרוב של 116 למול 83. החוק כולו אושר ב-[[16 בינואר]] [[1707]] ברוב של 110 למול 69. על מנת למנוע התנגדות של [[כנסיית סקוטלנד]] לאיחוד, הועבר חוק נפרד המבטיח את היות הכנסייה [[פרסביטריאניזם|כנסייה פרסביטרית]]. בחוק האיחוד נקבע כי סקוטלנד תשלח נציגים ל[[בית הנבחרים הבריטי]] וכי הלורדים של סקוטלנד ישלחו נציגים ל[[בית הלורדים]] הבריטי (בשיטה הסקוטית שקדמה לאיחוד, היה בסקוטלנד בית נבחרים אחד, ולא היה [[בית עליון]]). סעיפי החוק איחדו את המכסים בין המדינות ואת המטבע, וכן קבעו כי מלך קתולי לא יוכל למלוך על הממלכות. תיקון לחוק שנחקק זמן קצר לאחר מכן איחד את מערכת המשפט, והורה על מינוי שופטים לבתי משפט שלום בכל מחוזות סקוטלנד.