הטבת נזקי גוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לטובת הנאה |
מ הוספת קישור לחוק הביטוח הלאומי |
||
שורה 87:
המצב מעט שונה כשעוסקים '''ב[[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], התשנ"ד–1994'''. החוק מבטיח טיפול רפואי לכל תושב באמצעות [[קופת חולים]], ובמקביל מעניק לקופת-החולים זכות שיפוי מאת המזיק. באופן זה נשללת זכותו של הניזוק לפיצוי מהמזיק בגין הוצאותיו הרפואיות (לבד מאלה שאינן מכוסות על ידי החוק). הסדר זה מתיישב באופן הגיוני עם הסימטריה הנדרשת ביחסי מזיק-ניזוק-מיטיב, וכפי שנקבע בעניין אלחדד נ' סהר נקבע גם בעניין מוניס נ' עמאר: "''המקבל שירותים רפואיים בלא תשלום, בקופות החולים, מכוח החוק, אינו זכאי לתבוע מן המזיק פיצויים, בגין טיפולים רפואיים אלה, ואילו המיטיבה, קופת-החולים, נותנת השירותים הרפואיים, זכאית לחזור על המזיק בגין אותו טיפול רפואי''".
'''[[חוק הביטוח הלאומי]], התשנ"ה-1995''', הוא המיוחד מבין חוקי ה[[ביטוח]] וה[[גמלה|גמלאות]]. [[המוסד לביטוח לאומי]] מעניק מגוון רחב של גמלאות על מגוון סוגי נזקים ובהם: תמיכה לנפגעי עבודה, תשלום גמלאות לנכים, קיצבת תלויים ועוד. החוק חל בסיטאציות רבות בהן נגרם נזק גוף, כש[[המוסד לביטוח לאומי]] משמש כמיטיב. כתוצאה מכך, ניכרת השפעתו על הפיצויים הנזיקיים, ובמקרים רבים הגמלאות המוענקות מכוחו של החוק מעלות את שאלת ההטבה על-יד צד שלישי.
ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי מהפיצויים להם זכאי הניזוק מהמזיק, מעוגן ב-§328 לחוק הביטוח הלאומי. ההלכה שפירשה הוראה זו הסתמכה גם על העקרון של מניעת פיצויי כפל מהניזוק. המקבילה לסעיף זה, נמצאת ב-§82 ל[[פקודת הנזיקין]], הקובע את ניכוי גימלת הביטוח הלאומי מסכום הפיצויים. בשל הנתונים המיוחדים הנלקחים בחשבון בעת קביעת שיעור גמלאות הביטוח הלאומי (למשל, דרגת נכות פיזיולוגית), בפועל, יוצא שניכוי ה[[גמלה|גמלאות]] מן הפיצויים עשוי להותיר את הניזוק עם סכום זעום ביותר מהפיצויים, ואף ללא פיצוי נזיקי כלל.
| |||