חרב – הבדלי גרסאות

'''חרב''' היא [[כלי נשק]] [[נשק קר|קר]] שנועד לדקירה ולשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מ[[להב]] ארוך ו[[ניצב (ידית החרב)|ניצב]] בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי [[מתכת]], כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם [[עץ (חומר גלם)|עץ]] מצופה ב[[עור (חומר גלם)|עור]], עורות [[דג]]ים, בד עבה, שרוכים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה ב[[תרבות|תרבויות]] שונות, כמו גם טכניקות ה[[סיף]] וה[[לחימה]] הנפוצות. על-מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "[[נדן]]", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה.

ה[[להב]] הוא אחד מן הכלים הקדומים ביותר שהמציא האדם; אך להבים ארוכים מספיק כדי להיחשב חרבות נוצרו רק ב[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]], עם תחילת [[נפחות|מלאכת עיבוד המתכת]].[[קובץ:Sword-Svärd - Livrustkammaren - 65280.jpg|ממוזער|250px|חרב אירופאית מ[[ימי הביניים]].]]

חרבות היו בשימוש אצל בני האדם החל מ[[תקופת הברונזה]], כשלראשונה הומצאה הטכנולוגיה ליצירת להבים חדים וארוכים. החרבות הראשונות היו עשויות מ[[ברונזה]] או [[נחושת]]. הלהב היה קשה, אך מאוד שביר, והחרבות נעשו בטכניקה שכללה [[יציקה|יציקת]] הנחושת הנוזלית לתוך תבנית, קירור, ואז ליטוש וחידוד בעזרת אבני ליטוש ו"פצירות". רק כשהאדם למד ליצורלעבד את מתכת ה[[ברזל]] נהפכו החרבות לכלי נשק חשוב. במהרה, למדו ה[[נפח (מקצוע)|נפח]]ים שעם הוספת כמות מתאימה של [[פחם]] (למעשה ה[[פחמן]] שנמצא בפחם) ניתן לייצר [[סגסוגת]] יעילה בהרבה: [[פלדה]].

החרב הייתה בשימוש גם בזמן [[העת העתיקה]], אז הייתה נטייה לשימוש בחרבות קצרות שנועדו בעיקר לדקירה. המפורסמת שבהן הייתה ה[[גלאדיוס]] הרומית שנהפכה לנשק הסטנדרטי של ה[[לגיון|לגיונר]]. הגלאדיוס שימשה בעיקר לדקירה אך יכלה גם לשסף. עם הירידה באיכות הצבא הרומי והמשמעת של לוחמיו, נזנחה הגלאדיוס לטובת ה[[ספאתה]] - חרב ארוכה יותר שהייתה בשימוש הברברים באותה תקופה. גם אחרי נפילת האימפריה הרומית נמשך השימוש בחרבות, אם כי איכותן הירודה יחסית (חרבות ה[[ויקינגים]] היו כבדות ולא מאוזנות, למרות שויקינגים רבים נשאו לצידם חרב קצרה ושמה [[wikipedia:Seax|seax]]: וישנם האומרים שהיה זה סכין או פגיון ארוך.) אפשרה ל[[גרזן|גרזני המלחמה]] לשלוט בשדה הקרב.

תקופת השיא של השימוש בחרבות היה ב[[ימי הביניים]] ב[[אירופה]], [[המזרח התיכון]] ויפן. באותה תקופה, חרשות החרבות הייתה בשיאה ונפחים ייצרו חרבות מאיכות גבוהה ביותר (בייחוד ביפן, [[דמשק]] ו[[ספרד]]). החרבות באו במגוון גדלים ועיצובים: החל מחרבות כבדות באורך של יותר ממטר וחצי שנועדו לחדור דרך [[שריון גוף|שריון לוחות]] (התפתחויות רבות בייצור שריון גוף כרמו לכך שרוב החרבות לא היו שימושיות לחדירה של השריון.) וכלה בחרבות דקות וקלות שנועדו בעיקר לנוי ופחות לקרב.

מאז היווצרותן היו החרבות כלי נשק יקר ויוקרתי במיוחד. הכנת חרבות מובחרות נמשכה לעתים יותר מ[[שנה]] ומחירן עלה לעתים על זה של כפר שלם. בניגוד לכלים אחרים כגון [[גרזן]], [[פטיש קרב]], [[חץ וקשת|קשת]] או [[כידון]] - החרב שימשה רק ל[[מלחמה]] ולכן נחשבה לכלי נשק יפה ואצילי שרק בני המעמד הגבוה (מעמד ה[[אצולה]], [[אביר]]ים ו[[סמוראי]]ם) יכלו להרשות לעצמם אותו. ביפן הפאודלית וב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]] ו[[הרנסאנס]] החרב שימשה גם כ[[סמל מעמד]], שימוש שנמשך עד [[המאה ה-19]], גם אחרי שהחרב איבדה את מקומה בשדה הקרב לטובת ה[[רובה|רובים]] וה[[תותח]]ים.

==סוגי חרבות ופרטים עליהן==

* '''[[חרבwikipedia:Knightly_sword|arming ארוכהsword]]''' (או חרב רחבה) - חרב חזקה וכבדה ליד אחת, עם להב באורך של בערך מטר. החרב הארוכה נועדה בעיקר לחתוך, אך גם יכלה לדקור. זו הייתה החרב העיקרית של האבירים ב[[ימי הביניים]].

* '''[[חרב צ'רקסית|חרב צ'רקסית (שאשקה)]]''' - החרב מעוגלתמעוקלת קצת, בעלת להב קפיצי וידית מקרן אייל, הומצא בצפון הרי הקווקז על ידי מתיישבים מהשבטים הצ'רקסים בשלהי [[המאה ה-12]] וה-[[המאה ה-13|13]].

* '''[[רפייר]]''' - חרב דקה וארוכה שנועדה בעיקר לסיוף ולדקירה. הייתה נפוצה ביותר ב[[רנסאנס]] ועד [[המאה ה-17]], אז הוחלפה ב'''[[חרב קטנהwikipedia:Small_sword|חרב הקטנההקצרה]]''', הדומה בתכונותיה אך קצרה וקלה יותר. בחרבות אלו נלחמו בני [[אצולה]] ב[[דו-קרב]] של כבוד באותה תקופה.

* '''[[סיף#סוגי הנשק|חרב סיף]]''' - חרב המשמשת בתחרויות [[סיף במשחקים האולימפיים|סיף אולימפיות]] אולמיפיות. יש 3 סוגי חרבות סיף: חרב, דקר ורומח.

החרב שימשה כאמצעי העיקרי ל[[דו-קרב]] עד המצאת ה[[אקדח]]ים בעלי [[מצת חלמיש (כלי ירייה)|בריח צור]] (flintlock), ובסרטי קולנוע רבים מתוארים דו-קרבות בין הגיבור לנבל כאשר הנשק בהם שניהם משתמשים הוא חרב כלשהי. אחת החרבות הבדיוניות הידועות והפופולריות ביותר היא [[חרב אור|חרב האור]] מסרטי [[מלחמת הכוכבים]]: זוהי חרב עתידנית בה הלהב מורכב מקרןמשלהבת אור אנרגטית(או ענן פלזמה) שיכולה לחתוך דרך כל חומר. חרב-האור היא נשקם של אבירי ה[[ג'דיי]] וה[[סית']] ובידיםובידיהם מיומנותהמיומנות היא קטלנית ביותר.