צבא גאורגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון) |
מ הגהה |
||
שורה 2:
|צבע=#CC3333
|צבע טקסט=#ffffff
|תמונה=[[קובץ:Georgia. Main Military flag.svg|115px
|כיתוב=
|ראש הצבא=
שורה 17:
[[קובץ:GeorgianArmy.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מצעד של הצבא הגאורגי בעיראק]]
'''הכוחות המזוינים של גאורגיה''' (ב[[גאורגית]]: '''საქართველოს შეიარაღებული ძალები''') כוללים כ-21,500 חיילים ב[[צבא קבע|צבא הקבע]]. מתוכם 3,747 קצינים, 10,860 נגדים, 6,113 חיילים סדירים, 784 אזרחים עובדי הצבא{{הערה|1= דצמבר 2006}}
החילות הצבאיים כוללים את כוחות היבשה (כולל המשמר הלאומי), כוחות חיל האוויר וכוחות הנ"מ, כוחות חיל הים, וכוחות פנימיים.
ב-[[23 במרץ]] [[1994]] הייתה [[גאורגיה]] מהמדינות הראשונות מבין מדינות [[ברית המועצות]] שהצטרפו לפרויקט של [[נאט"ו]] שנקרא "[[שותפות לשלום]]" (PfP). מבין החברות גאורגיה הייתה המדינה הראשונה שהייתה יכולה לקחת על עצמה ולחתום על המסמך המיוחד (מאי 2004) וב-[[29 באוקטובר]] [[2004]] [[המועצה הצפון אטלנטית]] (הגוף הפוליטי הבכיר ביותר של נאטו) אישרה תוכנית פעולה
על פי תוכנית הפעולה, [[ארצות הברית]] תמכה ברכבת הגאורגית ותוכנית ההצטיידות (GTEP) של גאורגיה, ושוגרה באפריל [[2002]]. למרות שהתוכנית הסתיימה באופן רשמי ב-2004, גאורגיה המשיכה ליהנות מהעזרה הצבאית הקריטית מנאט"ו, במיוחד מארצות הברית ו[[טורקיה]]. הממשלה הגאורגית הצהירה על רפורמה של הכוחות המזוינים של גאורגיה במטרה להתאים לסטנדרטים של נאט"ו. הממשלה תכננה להקטין את גודל
== היסטוריה ==
ב[[גאורגיה הסובייטית|תקופת השלטון הסובייטי בגאורגיה]] פוזרו בסיסי התעשייה הצבאית בכל רחבי [[ברית המועצות]]. כמות הבסיסים בגאורגיה הייתה נמוכה יחסית. אחד מהבסיסים האלה היה מפעל קטן לכלי טיס ב[[טביליסי]]. לאחר הכרזת העמאות הגאורגית, בשנת [[1991]], הפך הבסיסי הזה לחיל האוויר הגאורגי. רוב כלי הנשק הושגו, כפי הנראה, באופן בלתי חוקי, מהיחידות החמושות של הצבא הסובייטי שפעלו בגאורגיה ובקווקז לאחר [[1990]].
שורה 31 ⟵ 30:
עקב אילוצי תקציב ובעצת יועצים מהמערב, קיצצה גאורגיה, עד לסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]], את גודל הצבא, בשאיפה ליצור צבא קטן ונייד שיוכל לעמוד בסטנדרטים של [[נאט"ו]]. ההפיכה הצבאית והדחתו של [[זוויאד גמסחורדיה]] מנשיאות גאורגיה, שהובילה ל[[מלחמת האזרחים הגאורגית|מלחמת אזרחים בגאורגיה]] דילדלה את הצבא הגאורגי, ועד לשנת [[2000]] היה הצבא הגאורגי מהעלובים שבין צבאות מדינות ברית המועצות לשעבר. ממשלת גאורגיה, בראשות [[אדוארד שוורדנדזה|שוורדנדזה]] החליטה לחלק את הכוחות המזוינים של גאורגיה בין מוסדות השלטון, מתוך כוונה, כפי הנראה, להקטין את הסיכון להתפתחות תסיסה צבאית עתידית. מספר השוטרים הגאורגיים וכוחות ביטחון הפנים היו גדולים באופן לא פרופורציונלי לגודל האוכלוסייה, והם היו מצוידים טוב יותר מהצבא הגאורגי. הגאורגים טענו בפני נאט"ו כי בכוונתם ליצור צבא קטן ונייד, אולם למעשה לא טיפלו אפילו בבעיות הבסיס. האנדרלמוסיה הייתה גדולה, גיוס החיילים בשנת [[2000]] היה למעשה רבע מגודל הצבא המיועד, וחיילים רבים נשלחו לביתם לצורך "חופשה", ולאיש, למעשה, לא היה ברור מה כמות החיילים העומדת לרשות גאורגיה במקרה של משבר.
כדי להגיע למוכנות ויעילות מרבית בתנאי התקציב שהוקצה למשרד הביטחון הגאורגי היה הכרח להקטין את גודל הצבא מכ-38,400 חיילים בשנת 2000 לכדי 20,000 חיילים באמצע [[2001]] ועד לשנת [[2004]] הגיע מספרם לכדי 12,000 - 13,000 איש. הצמצום הושג בראש ובראשונה מצמצום בכוחות הסיוע שאינם קרביים כמו מתקני הרפואה והספורט שהיו בשימוש הבלעדי של הצבא וכן ביטול מקהלת הצבא הגאורגי ותזמורת כלי הנשיפה של צבא גאורגיה. הקיצוץ לא כלל קיצוץ בחיל האוויר הגאורגי למרות עלותו היקרה.
בתחילת [[2002]], השיקה ארצות הברית תוכנית דו-שנתית בעלות של 64 מיליון דולר, [[תוכנית אימון וציוד הצבא הגאורגי]] (Georgia Train and Equip Program, GTEP), וסייעה בהקמת שלושה גדודי חי"ר רגילים ועוד גדוד ממונע שיעמדו בסטנדרטים של נאט"ו. בשנת [[2004]], בעקבות הסיום המוצלח של התוכנית, הושקה תוכנית נוספת במטרה להכשיר 4,000 חיילים נוספים.
בסתיו [[2004]] החלה גאורגיה בתוכנית שאפתנית של הכשרת 15,000 - 20,000 חיילי מילואים. עד אוקטובר של אותה שנה נוצרו שלושה גדודי מילואים שעברו אימון אינטנסיבי במשך מספר שבועות כאשר התוכנית הייתה לאמן 15 גדודים עד לסוף שנת [[2005]]. בדצמבר [[2004]] נכנס [[איראקלי אוכרואשווילי]] לתפקיד שר ההגנה של גאורגיה והצהיר כי ייתכן שיהיה צורך להגדיל את מספר חיילי צבא גאורגיה מעבר לארבע הבריגדות (חטיבות) הקיימות.
בדו"ח שפירסמה, ציינה המועצה המייעצת לביטחון לאומי של גאורגיה, בשנת [[2005]], טענה כי הרמה האופטימלית של הצבא הגאורגי הוא 13 - 15 אלף חיילים. מבנה של ארבע בריגדות יחד עם כוח מילואים מוגדל הכולל 25% - 30% חיילי מילואים נוספים ב[[תוכנית הפעולה לשותפות יחידנית]] {{הערה|'''[[תוכנית הפעולה לשותפות יחידנית]]''' (Individual Partnership Action Plans) - תוכנית שהושקה על ידי [[נאט"ו]] ב[[פראג]] בנובמבר [[2002]] עבור מדינות שהביעו את רצונן להעמיק את שיתוף הפעולה עם נאט"ו. מבין החברות הביעו [[גאורגיה]] ו[[בוסניה הרצגובינה]] את רצונן להצטרף לנאט"ו, לעומתן הצהירו [[ארמניה]] ו[[קזחסטן]] כי אינן מעוניינות להצטרף לנאט"ו.}} על פי הסכם עם [[נאט"ו]].
== הצבא הרוסי בגאורגיה ==
{{
נוכחות הצבא הרוסי מהווה אתגר מרכזי להנהגה הגאורגית. תוך כדי הפרה של הבטחה שניתנה בשנת [[1999]] ב[[איסטנבול]] בוועידת [[הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה]] (OSCE), רוסיה ממשיכה לשמר את הבסיסים הסובייטים מהעידן ה[[סובייטי]], הבסיס ב[[בתומי]], וב[[אחלכלכי]]. זה מהווה וממשיך להוות מקור למתיחות גדולה עם גאורגיה, שמאיימת לחסום את הגישה לבסיסים. השיחות לגבי הנסיגה הרוסית עדיין נמשכות. אף על פי כן, מסוף שנת [[2005]], בפרק זמן העולה על 18 חודשים, חלק גדול מהכלי הנשק הכבדים, הועברו מהבסיסים הגאורגים לבסיס 102 הרוסי ב[[גיומרי]], [[ארמניה]].
[[כוח שמירת השלום הרוסי בגאורגיה|כוחות שמירה על השקט]] של [[חבר המדינות]] - יחידות רוסיות, התפרסו במחוז [[אבחזיה]] של גאורגיה, יחד עם קבוצת משקיפים צבאיים של ה[[או"ם]], כמו כן גדודים של כוחות שמירה על השקט רוסיות התפרסו גם ב[[דרום אוסטיה]].
שורה 49 ⟵ 48:
== חילות הצבא הגאורגי ==
=== חיל היבשה ===
חיל היבשה הגאורגי <small>(על פי הערכת ה-[[CIA]])</small>, מנה בשנת 2002 8,620 חיילים המפעילים בין היתר 90 טנקים. בכללם נמנים גם 1,578 חיילי המשמר הלאומי.
=== חיל הים הגאורגי ===
חיל הים הגאורגי <small>(על פי הערכת ה-CIA)</small>, מנה בשנת 2002 1,830 חיילים המפעילים 11 כלי שיט.
=== חיל האוויר הגאורגי ===
{{
חיל האוויר הגאורגי <small>(על פי הערכת ה-CIA)</small>, מנה בשנת 2002 1,250 חיילים המפעילים שבעה מטוסי קרב ושלושה מסוקי קרב.
=== יחידות נוספות ===
המשמר הלאומי ששייך לחיל היבשה, משמר הגבול הגאורגי ויחידות חוץ-צבאיות המונות 11,700 חיילים.
=== דגלי הצבא הגאורגי ===
תמונה:Army Flag of Georgia.png|דגל חיל היבשה הגאורגי▼
תמונה:Naval Ensign of Georgia.svg|דגל חיל הים הגאורגי ▼
תמונה:Flag of the Georgian Air Force.svg|דגל חיל האוויר הגאורגי▼
תמונה:Georgia. Flag of National Guard.gif|דגל [[המשמר הלאומי הגאורגי]] ▼
תמונה:ge_cos.gif|דגל המטה הכללי▼
תמונה:ge_bfo.gif|דגל משמר הגבול הגאורגי▼
<gallery>
תמונה:Geodefence.gif|דגל משרד ההגנה של גאורגיה▼
</gallery>
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* דוד דרצ'יאשווילי, [http://osgf.ge/ccds/Doc/Articles_001_Darchiashvili_David_001_Eng.pdf מדיניות ההגנה של גאורגיה והרפורמה הצבאית], 2005
*{{ynet|שמוליק חדד|השגריר לשעבר: "הגאורגים ראו בצה"ל מודל"|3580210|10 באוגוסט 2008}}
* [http://www.nationsencyclopedia.com/Europe/Georgia-ARMED-FORCES.html
* [http://www.mod.gov.ge/ האתר הרישמי של צבא גאורגיה]
* צבא גאורגיה באתר [http://www.globalsecurity.org/military/world/georgia/mod.htm GlobalSecurity.org]
*{{ynet|ורה ידידיה|גאורגיה רוצה מערך מילואים כמו של ישראל|3343149|22 בדצמבר 2006}}
שורה 91 ⟵ 82:
* [http://www.geoarmy.info/ הלוחם הגאורגי]
* {{הארץ|יוסי מלמן|גאורגיה מבקשת שותפות אסטרטגית עם ישראל|1.1559115}}
* [http://www.globalsecurity.org/military/world/georgia/army.htm צבא גאורגיה], [[GlobalSecurity.org]]
== הערות שוליים ==
| |||