אמצעי ראיית לילה – הבדלי גרסאות

אמר"ל מסוג "מגבר אור כוכבים" (מא"כ) מתבסס על מערכת [[אופטיקה|אופטית]] דומה למשקפת. במערכת יש [[עדשה]] ראשית ([[עצמית]]), שאוספת אור מהשטח וממקדת אותו לתמונה על גבי שפופרת שמגבירה את האור. עדשה נוספת (ה[[עינית (ציוד אופטי)|עינית]]) מעבירה את התמונה אל עין הצופה. במידה והמפתחשהמפתח האופטי של המערכת גדול יותר מזה של עין האדם, הדבר תורם אף הוא להגברת התמונה.

לאטמוספירה בליעה חזקה בחלקים גדולים של הספקטרום התת-אדום עקב נוכחותם של [[אדי מים]] באוויר, אך ישנם שני תחומים שבהם הבליעה היא מעטה ולכן הם עדיפים לתצפית. תחומים אלו נקראים "חלונות אטמוספיריים" והגדרתםוהם המקובלתנמצאים היאבתחום אורכי -הגל שבין 5-3 לבין 5 [[מיקרון]], ובין 12-8 לבין 12 מיקרון. רוב אמצעי התצפית התרמיים פועלים באחד התחומים האלה.

על מנתכדי שהאמצעי התרמי יוכל לקלוט את הקרינה ולהציג תמונה המבוססת על הבדלי הטמפרטורה שבין הגופים השונים דרוש גלאי מתאים. כפי שישנם [[גלאי]]ם ש"רגישים" לקרינה בתחום האור הנראה (למשל גלאי ה-[[CCD]] ב[[מצלמה|מצלמות]] המבוססים על [[צורן]]), ישנם גלאים אחרים הרגישים לקרינה בתחום התת-אדום, ובהם נעשה שימוש באמר"לים תרמיים (המבוססים על [[אינדיום]]-[[אנטימון|אנטימוניד]], InSb או [[כספית]]-[[קדמיום]]-[[טלור]]יד, HgCdTe). עד [[שנות התשעים]] של המאה ה-20 לא הייתה יכולת לבנות מערכים של גלאים כאלה, ולכן אמצעי התצפית התרמיים כללו אז רק גלאי יחיד, שקורר לטמפרטורות [[קריוגניקה|קריוגניות]], בדרך כלל על ידי התפשטות [[גז]]. התמונה נוצרה על ידי מערכת אופטו-מכנית של מראות ומנועים מהירים שסרקו את פני השטח בקצב גבוה. מערכת אלקטרונית בנתה אות וידאו מהאות במוצא הגלאי, בשילוב תזמון עם מערכת הסריקה המכנית. מערכות אלה הן יקרות מאוד ומסורבלות. במשך שנות התשעים פותחו מערכי גלאים ששימוש בהם מאפשר להיפטר מהסריקה המכנית, והם מקוררים לטמפרטורות נמוכות פחות על ידי [[קירור תרמואלקטרי|מקררים תרמואלקטריים]]. ישנם גם אמרלאמר"יםלים תרמיים לא מקוררים, שהם ניידים וקלים יותר שכן אינם זקוקים למערכת קירור, אך ביצועיהם נחותים בדרך כלל [http://www.drs.com/products/index.cfm?gID=21&productID=385].