מלחמת היהודים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מבנה הספר: מגילה לכל ספר
←‏פתיח: תארוך החיבור: הסיבות ל-75 ו-79
שורה 35:
'''מלחמת היהודים''', מתורגם גם כ'''מלחמות היהודים''' (ב[[לטינית]]: '''Bellum Judaicum''', ב[[יוונית]]: '''Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς''', "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ה[[היסטוריון]] ה[[יהודי]] [[יוסף בן מתתיהו|יוספוס פלביוס]] (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]] בין השנים [[66]]–[[73]] לספירה, ובגורמים שהובילו אליו.
 
יוספוס חיבר את הספר לראשונה (סמוך לשנת [[73]]) ב"לשון אבותיו" (ככל הנראה [[ארמית]]. הנוסח המקורי [[חיבור אבוד|אבד]] ולא הגיע לידינו) על מנת לספר ליהודים היושבים במזרח "מעבר לנהר פרת" ולבני עמים אחרים באזור, את קורות מלחמת היהודים ברומאים, וזאת על-מנת להרתיע אותם מפני יציאה למלחמה ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. ביןלאחר שנת [[75]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', הערות ובאורים (מאת המתרגם י"נ שמחוני) לספר ז', פרק 5, ז'.}} לשנת [[79]] לספירה,מכן תרגם יוספוס את הספר ליוונית בגרסה שנועדה בעיקר לנוכרים. הוא כתב את הספר בזמן שישב ברומא וקיבל לשם כך עזרה מאנשים אחדים בלשון היוונית.{{הערה|שם=נגד אפיון, ראשון, ט|יוסף בן מתתיהו, '''נגד אפיון''', [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#ט|מאמר ראשון, פרק ט]].}} כתיבתו נייטרלית בעיקרה אך צצים בה מדי פעם דברי אבל וקינה על מר גורלו של העם היהודי וחורבן המקדש. עם זאת, רבים טוענים שליוסף ישנה נטייה ליפות את המציאות לטובתם של הרומאים. יש הקושרים זאת לכך שהספר עמד לבקרת הקיסר [[אספסיאנוס]].
את המהדורה היוונית כתב לא לפני שנת [[75]], אז נבנה המקדש לאלילת השלום, שיוספוס מספר על השלמת בנייתו,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים''', הערות ובאורים (מאת המתרגם י"נ שמחוני) לספר ז', פרק 5, פסקה ז'.}} ולא אחרי שנת [[79]] לספירה, שנת מותו של הקיסר [[אספסיאנוס]], מכיוון שב"[[נגד אפיון]]"{{הערה|שם=נגד אפיון, ראשון, ט}} יוספוס מספר שהגיש לו חלקים מ"מלחמת היהודים" כדי לזכות באישורו לדברים שכתב.{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''מלחמת היהודים ברומאים''', מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 29, 35.}}
 
כתיבתו של יוספוס נייטרלית בעיקרה אך צצים בה מדי פעם דברי אבל וקינה על מר גורלו של העם היהודי וחורבן המקדש. עם זאת, רבים טוענים שליוסף ישנה נטייה ליפות את המציאות לטובתם של הרומאים. יש הקושרים זאת לכך שהספר עמד לבקרת הקיסר [[אספסיאנוס]].
הספר כמו יתר ספריו של יוספוס, בצורתו היוונית, שרד בזכות הכנסייה הנוצרית ולא שומר ב[[יהדות רבנית|מסורת הרבנית]]. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן [[ירושלים]] ו[[בית המקדש]] הוכחה לנכונות נבואתו של [[ישו]] על חורבן העיר, ולדוקטרינה הגורסת ש[[בחירת עם ישראל]] היא חזקת הכנסייה בלבד [[תאולוגיית החילופין|ושהיהודים שלא הצטרפו אליה איבדו את מעמדם]] כחלק מן העם.
 
הספר כמו יתר ספריו של יוספוס, הספר בצורתו היוונית, שרד בזכות הכנסייה הנוצרית ולא שומר ב[[יהדות רבנית|מסורת הרבנית]]. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן [[ירושלים]] ו[[בית המקדש]] הוכחה לנכונות נבואתו של [[ישו]] על חורבן העיר, ולדוקטרינה הגורסת ש[[בחירת עם ישראל]] היא חזקת הכנסייה בלבד [[תאולוגיית החילופין|ושהיהודים שלא הצטרפו אליה איבדו את מעמדם]] כחלק מן העם.
 
== מבנה הספר ==