הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת היהודים"

נוספו 1,058 בתים ,  לפני 3 שנים
יוספוס הכיר את [[ספר מקבים א|ספר מקבים א']], שעמד בפניו בעת שכתב את ספריו. ספר חשוב נוסף שהיווה לו מקור הוא רשימותיו של [[ניקולאוס איש דמשק]], מזכירו של המלך [[הורדוס]]. ניקולאוס מדווח על התקופה של אחרית ימי החשמונאים וכל תקופתו של הורדוס. יוספוס חי ב[[תקופת הנציבות]] השנייה (66-44 לספירה). גם כאן סביר שנעזר בכרוניקות שונות שלא הגיעו לידינו, אך המקור החשוב והבולט לספר, שמיחד אותו כספר היסטורי מרתק במיוחד, היא עדות יוסף עצמו. בדבר המרד היה שותף מרכזי ופעיל הן בהכנת הגליל למלחמה והן בפרשת הקרב על [[יודפת (יישוב עתיק)|יודפת]], שאותה היה יכול למסור בפרטי פרטים משום שהיה מפקד היהודים בקרב. לאחר נפילתו בשבי הוא מפסיק לשחק תפקיד משמעותי בעלילה אך עדיין היה עד ממקור ראשון לרוב ההתרחשויות.
בעת שהותו במחנה הרומאים בזמן [[המצור על ירושלים (70)|המצור על ירושלים]], ניהל לדבריו תיעוד מסודר של האירועים וראיין עריקים מן העיר.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#ט|מאמר ראשון, פרק ט]], סעיף 49.}}
 
יוספוס מדגיש שקרא את ספרי הזיכרונות של הקיסרים. ספרי הזיכרונות הללו הם הקומנטרים הקיסריים (ההיפוֹמְנֶמָטָה). ייתכן ומדובר בספר זיכרונות שכתב אספסיאנוס, אולם סביר יותר שמדובר בדוחו"ת-שדה של המפקדים הצבאיים. הקומנטרים הללו נזכרים בחיבוריו 3 פעמים. למרות שב"מלחמת היהודים" אין הוא מזכיר אותם כלל, אין ספק שהם היו לנגד עיניו בעת כתיבתו. ייתכן והסיבה לכך הייתה רצונו להדגיש את מעמדו כמחבר שהוא עד ראייה ולא קומפילאטור בלבד המסתמך על עדותם של אחרים.{{הערה|מגן ברושי, מהימנותו של יוסף בן מתתיהו: נתוני ריאליה במלחמת היהודים ומקורותיהם, בתוך: '''יוסף בן מתתיהו: היסטוריון של ארץ-ישראל''', עמ' 25-23.}}
 
==מניעים לכתיבת הספר==