פמיניזם פוסט-קולוניאלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Ldorfman העביר את הדף משתמש:Mirkyuv/פמיניזם פוסט-קולוניאלי לשם פמיניזם פוסט-קולוניאלי בלי להשאיר הפניה: מיזוג גרסאות עם הערך אשר קיים כבר במר... |
השלמת מיזוג גרסאות |
||
שורה 1:
[[פמיניזם]] [[פוסטקולוניאליזם|פוסט-קולוניאלי]] הוא ענף בחשיבה הפמיניסטית שהתפתח בתגובה לפמיניזם הקלאסי, שהתמקד בעיקר בחוויותיהן של נשים בתרבויות מערביות. פמיניזם פוסט-קולוניאלי יוצא מתוך מיקומן השולי של נשים [[לימודי מוכפפות|מוכפפות]] ברחבי העולם, ומבקש להביא בחשבון את ה[[דיכוי]] על בסיס [[גזע (אדם)|גזע]], [[מעמד חברתי|מעמד]] ו[[לאומיות]] אל תוך השיח הפמיניסטי המרכזי.<ref>פנינה מוצפי-האלר (2007). לקרוא את בל הוקס בישראל: פמיניזם רדיקלי, חשיבה ביקורתית ואחוות האחיות החדשה. בתוך:ינאי ניצה, אלאור תמר, לובין אורלי ונווה חנה (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית: מבוא ללימודי מיגדר, כרכים
▲[[פמיניזם]] [[פוסטקולוניאליזם|פוסט-קולוניאלי]] הוא ענף בחשיבה הפמיניסטית שהתפתח בתגובה לפמיניזם הקלאסי, שהתמקד בעיקר בחוויותיהן של נשים בתרבויות מערביות. פמיניזם פוסט-קולוניאלי יוצא מתוך מיקומן השולי של נשים [[לימודי מוכפפות|מוכפפות]] ברחבי העולם, ומבקש להביא בחשבון את ה[[דיכוי]] על בסיס [[גזע (אדם)|גזע]], [[מעמד חברתי|מעמד]] ו[[לאומיות]] אל תוך השיח הפמיניסטי המרכזי.<ref>פנינה מוצפי-האלר (2007). לקרוא את בל הוקס בישראל: פמיניזם רדיקלי, חשיבה ביקורתית ואחוות האחיות החדשה. בתוך:ינאי ניצה, אלאור תמר, לובין אורלי ונווה חנה (עורכות). דרכים לחשיבה פמיניסטית: מבוא ללימודי מיגדר, כרכים 1-3. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה. עמ' 581-618.</ref> פמיניזם פוסט-קולוניאלי רואה ב[[גזענות]] ובהשפעות הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות ארוכות הטווח של ה[[קולוניאליזם]] גורמים בעלי השפעה מכרעת על נשים לא-מערביות ולא-לבנות בעולם פוסט-קולוניאלי. זרם זה התחיל כביקורת על תאוריות פמיניסטיות במדינות מפותחות ששמה דגש על הנטיות האוניברסליות של הרעיונות הפמיניסטיים המרכזיים, וטוענת שנשים שחיות במדינות לא-מערביות מוצגות בצורה שגויה. פמיניזם פוסט-קולוניאלי גורס כי שימוש במונח "[[אישה]]" כקבוצה אוניברסלית, כופה על נשים להיות מוגדרות רק על סמך ה[[מגדר]] שלהן ולא על-ידי [[זהות|קטגוריות זהות]] נוספות כמו מעמד כלכלי, גזע, [[אתניות]] או [[העדפה מינית]]<ref name=":4">"Meeting at the edge of fear: theory on a world scale". ''Feminist Theory''. 16 (1)</ref>. פמיניסטיות פוסט-קולוניאליות פועלות לשילוב רעיונות של הוגות ושל תנועות פמיניסטיות שמקורן ב[[העולם השלישי|עולם השלישי]] לתוך הזרם המרכזי בפמיניזם, הלא הוא המערבי. הפמיניזם של העולם השלישי צמח מהרעיון שפמיניזם במדינות עולם שלישי לא מיובא [[העולם המערבי|מהעולם הראשון]], אלא מקורו באידאולוגיות פנימיות ובגורמים סוציו-תרבותיים ייחודיים לו.
== תאוריה ==
שורה 12 ⟵ 11:
[[הנרייט דהאן כלב|דהאן-כלב]], במאמרה "פמיניזם מזרחי, פוסט-קולוניאליזם וגלובליזציה", מתייחסת לאמירותיהן של מוהנטי (1988, 1991) ואלכסנדר (1991) כי פמיניזם פוסט-קולוניאלי הוא תופעה טרנסלאומית המשנה לחלוטין את מבנה הפוסט-קולוניאליזם ואת מבנה הפמיניזם, ואינו בשום אופן ענף שלהן. בנוסף לכך, הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי משנה את [[מוסר|הקודים המוסריים]] המיניים עליהם הוא מושתת, ומתוך כך גם את פרקטיקות המשטור כלפי נשים. יש צורך, אם-כן, בחשיבה שאינה פרי הוגות מערביות בלבד כדי להבין באופן מורכב את מצב הנשים בעולם הפוסט-קולוניאלי<ref name=":0">דהאן-כלב, הנרייט. (2006). "פמיניזם מזרחי, פוסט-קולוניאליזם וגלובליזציה", תרבות דמוקרטית, 10, 135-161.</ref>
[[קובץ:Copy of IMAG0027.JPG|ממוזער|הנרייט דהאן-כלב
דהאן-כלב מציגה מספר נקודות המסכמות את עיקרי התאוריה של הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי, בהתבסס על מאמריהן של [[גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק|ספיבק]] (1995) ומוהנטי (1995):
* מטרת הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי לאמץ את תפיסת הפוסט-קולוניאליזם כעיסוק בתופעה ההיסטורית של הקולוניאליזם, המקושרת ישירות לכלכלה, לפוליטיקה ולהיסטוריה, תוך חיבורו לשאלות מגדריות
שורה 18 ⟵ 17:
* דיכוי נשים באמצעות קישור הלאומיות לאמהות מתבצע באמצעות המדינה, המנטרת את הפריון והילודה
* הקולוניאליזם אפשר את קיומה של "[[שליחות מתרבתת]]", כחלק מיצירת מגמות גלובליות שנבעו מתפיסה ערכית אוניברסלית. השליחות המתרבתת התבטאה בעידן הקולוניאלי במלחמות ובמאבקים פיזיים, ובעידן הפוסט-קולוניאלי היא מתבטאת בתחומים כלכליים וחברתיים. תהליכי [[גלובליזציה]] מאפשרים שליטה בנשים באמצעות עבודה, שהופכת אמצעי לדיכוי ולא לשחרור נשים.
* הפמיניזם חוטא ל[[אוניברסליות
== הקשר לפמיניזם המערבי ==
הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי החל כביקורת על כישלון הפמיניזם המערבי להתמודד עם המורכבות של סוגיות פמיניסטיות פוסט-קולוניאליות המיוצגות בתנועות פמיניסטיות בעולם השלישי. הפמיניסטיות המערביות והפמיניסטיות שמחוץ למערב שונות זו מזו בהיבטים כמו גזע ודת, שאינם מוכרים לפמיניזם המערבי. הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליות מבקשות לשלב את מאבקן של הנשים בדרום העולם לתוך התנועה הפמיניסטית המערבית.
פמיניסטיות פוסט-קולוניאליות אינן מסכימות שנשים הן קבוצה אוניברסלית ודוחות את הרעיון של אחווה גלובלית אחת. לכן, בחינת מה שקושר נשים יחד נחוצה כדי להבין את מטרותיהן של התנועות הפמיניסטיות ואת הדמיון וההבדלים במאבקי נשים בעולם.
זהו מהלך משמעותי משום ששיח פמיניסטי הוא שיח [[ביקורתיות|ביקורתי]], ולכן אינו פטור מעיסוק ביחסי הכוח הפנימיים שבו. תקוותן של הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליות היא שהתנועה הפמיניסטית הרחבה יותר תשלב את מערכי התאוריות המשמעותיים הללו, שמטרתם להגיע אל נקודת מבט תרבותית שמעבר לעולם המערבי, על
[[קובץ:Audre lorde.jpg|ממוזער|אודרי לורד
[[אודרי לורד]] (Audre Lorde), משוררת ופעילה [[פמיניזם שחור|פמיניסטית שחורה]], נשאה נאום שכותרתו היא "כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון", במסגרת כנס אקדמי פמיניסטי בשנת [[1979]]. היה זה ראשיתו של הפמיניזם האקדמי באמריקה, ונשים לבנות היוו את הרוב המכריע של הקולות הנשמעים. לורד הוזמנה על תקן האישה השחורה, בדיון ספציפי אחד, אולם לשאר הדיונים לא הייתה נציגות שחורה, נציגות לסבית או נציגות של נשות העולם השלישי. לורד טוענת כי
== גישה כלפי השליטה הקולוניאלית והפוסט-קולוניאלית ==
התנועות הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליות מתבוננות בהיסטוריה המגדרית של הקולוניאליזם ובאופן בו היא ממשיכה להשפיע על מעמד הנשים
מבחינת הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי, נשים נמצאו במלכוד הן בתקופה הקולוניאלית והן בתקופה הפוסט-קולוניאלית. הקולוניאליזם היה פעיל הומניטרי למען שחרור הנשים מהמשטר המקומי, אך למעשה יצר החלפה של אדון ישן באדון חדש, והן מצאו עצמן כפופות בעידן הפוסט-קולוניאלי לפעילות לאומית בתפקיד בינוי האומה, שהתבסס על תפקודיהן המיניים. על-אף זאת, חשוב לציין כי הקולוניאליזם איפשר את המעבר מהספרה הפרטית ל[[הספרה הציבורית|ציבורית]] ותרם רבות למאבק הפמיניסטי.<ref name=":0" />
שורה 37 ⟵ 36:
== גזע ודת ==
לפמיניזם הפוסט-קולוניאלי יש קשרים חזקים עם תנועות ילידיות ועם תאוריה פוסט-קולוניאלית רחבה. הוא גם קשור בהדיקות לפמיניזם השחור, שכן גם פמיניסטיות שחורות וגם פמיניסטיות פוסט-קולוניאליות טוענות שהפמיניזם המערבי המרכזי אינו מצליח להעמיק כראוי בענייני גזע ובאפליה גזעית, ואף חוטא בגזענות חמורה בעצמו. במאמרה של [[בל הוקס]] היא מדגישה את האופן בו פמיניסטיות לבנות מערביות נמנעו מלהתמודד עם הגישות [[סקסיזם|הסקסיסטיות]] והגזעניות שלהן כלפי נשים שונות מהן ולא אתגרו זו את זו בחקירת ההשפעה של זכויות היתר להן זכו על יחסיהן עם נשים מחוץ לקבוצת המעמד והגזע שלהן.<ref>הוקס, ב' (1984). "אחיות: סולידריות פוליטית בין נשים", הקדמה: שרון הלוי. תרגום: דפנה עמית ודלית באום, בתוך ד' באום ואחרות (עורכות), '''ללמוד פמיניזם: מקראה''', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמ' 223-243.</ref> לגזענות יש תפקיד מרכזי בדיון על פמיניזם פוסט-קולוניאלי. פמיניסטיות פוסט-קולוניאליות מבקשות להתמודד עם הגזענות
הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי מנסה להימנע משיח מכליל על נשים כאוכלוסייה הומוגנית ללא הבדלי גזע, מעמד, גיל והעדפה-מינית. מושג הלובן או העדרו הוא נושא מפתח בתנועה הפמיניסטית הפוסט-קולוניאלית. הדבר נובע בעיקר מהיחסים שבין הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי לבין תנועות פמיניסטיות אחרות המבוססות על גזענות, בעיקר פמיניזם שחור ופמיניזם מקומי. בתרבות המערב, הגזענות נתפסת כמאפיין ממוסד של החברה. הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליות רוצות לאלץ את התאוריה הפמיניסטית להתייחס לאופן שבו אנשים יכולים להכיר בפרקטיקות
[[ורה סי מאקי]] (Vera C. Mackie) מתארת את ההיסטוריה של הזכויות הפמיניסטיות [[אקטיביזם|והאקטיביזם]] הנשי ב[[יפן
[[צ'יל בולבק]] (Chilla Bulbeck) דנה על האופן בו הפמיניזם שואף להילחם על שוויון בין המינים באמצעות [[שכר|שכר שווה]], [[שוויון הזדמנויות]], [[זכויות]] [[רבייה]] ו[[חינוך]]. היא ממשיכה וכותבת על האופן בו זכויות אלה חלות על נשים בדרום העולם גם כן, אבל בהתאם למדינה בהן הן חיות ולתרבות ממנה הן באות.
מערך אמונות שגוי מוביל את הפמיניזם המערבי לתפיסה מסוימת של הנשים בדרום העולם, ובפרט לאמונה שהן לא יודעות מה טוב עבורן. המסגרת הפוסט-קולוניאלית מנסה לשפוך אור על הנשים האלה כסוכנות [[מוסר
== פמיניזם פוסט-קולוניאלי ופמיניזם בעולם השלישי ==
הגות מהעולם השלישי והגות פוסט-קולוניאלית יכולות לשמש לעתים קרובות באופן דומה. עם זאת, ניתן לזהות הבדלים בין שתיהן, [[א. ננסי נאפולי]] (Nancy A. Naples) מדגישה הבדלים אלה: "מדינות העולם השלישי", מוגדרות כך על
הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי מאופיין ב[[אקטיביזם]] פוליטי שמבקש לאתגר מבנים ויחסים של כוח ולערער תפיסות והלכי מחשבה גזעניים או [[אתנוצנטריות|אירופוצנטריים]] על [[גבר
בתקופה שקדמה לקבלת העצמאות בקולוניות, פעלו נשים וגברים יחד תוך חתירה להשגת ריבונות ולהגשמת המטרות המשותפות להם כחלק מתנועות המתנגדות לקולוניאליזם. לאחר העצמאות, כאשר המאבק המשותף נגד הקולוניאליזם דעך, החלו לעלות מתחים עקרוניים בין התנועות השונות – חילוקי הדעות שהושהו בתקופת השלטון הקולוניאלי עלו לפני השטח בתקופת השלטון הפוסט-קולוניאלי. התוצאות של השגת ריבונות ועצמאות בשטחים שבעבר נשלטו על ידי האימפריות האירופיות היו חיוביות גם עבור הנשים הפמיניסטיות, אבל הן לא הסתפקו בהן. כאשר הושגה העצמאות החלה תקופה חדשה של פוסט-קולוניאליות ושל שלטון פוסט-קולוניאלי שבמבט פמיניסטי, דרשה עדיין עבודה רבה, שינויים, התאמות והמשך מאבק. אם כן, מאבק הנשים טרם נגמר והיה עליהן כעת להילחם נגד המרחב הפטריארכלי, שלא היה תלוי בהן כבימי קדם. הכוח השלטוני, המוסדות והתשתיות המדינתיים לא עברו מידי השלטונות הקולוניאליים אל העם, אלא דווקא נמסרו לאליטות מקומיות או שאליטות מאוחרות דאגו לנכס לעצמן את השליטה ולבססה. אליטות אלו ירשו את השיטה הקולוניאלית של המשטרה, הצבא, המשפט, הממשל ושל סוכנויות פיתוח. כל אלה, למעשה, הציבו את הנשים שקיבלו עצמאות וריבונות לאומית במדינותיהן בפני מאבק נוסף לשחרורן מן [[פטריארכיה|הפטריארכיה]] הפוסט-קולוניאלית ב[[מדינה עצמאית|מדינה העצמאית]], שלה דפוסים קולוניאליים רבים שהוטבעו מחדש באמצעות [[אליטה|האליטות]] המקומיות השליטות.<ref name=":3" />
== קולוניזציה כפולה ==
קולוניזציה כפולה היא מונח המתייחס למעמד האישה בעולם הפוסט-קולוניאלי. תאורטיקניות פוסט-קולוניאליות ופמיניסטיות קובעות כי נשים מדוכאות הן על
הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליסטיות עדיין עוסקות בזיהוי וחשיפת ההשפעות הספציפיות של הקולוניזציה הכפולה על סופרות, וכיצד קולוניזציה כפולה מיוצגת ומוזכרת בספרות. עם זאת, קיים דיון מתמשך בין תאורטיקניות, אם ההיבט הפטריארכלי או ההיבט הקולוניאלי דוחק יותר ואיזה נושא יש לטפל בו באופן אינטנסיבי יותר ולהשקיע בו את המאמצים להתמודדות.<ref>''Post-Colonial Studies The Key Concepts''. Routledge. 2000. pp. 66–67. <nowiki>ISBN 0-203-93347-8</nowiki>.</ref>
המושג "קולוניזציה כפולה" בולט במיוחד בהתייחסות לכתיבת נשים קולוניאלית ופוסט-קולוניאלית. הוא הוצג לראשונה ב[[1986|שנת 1986]] על ידי [[קירסטן הולסט פיטרסן]] (Kirsten Holst Petersen) ו[[אנה רות'רפורד]] (Anna Rutherford), באנתולוגיה שלהן, "קולוניזציה כפולה: כתיבה קולוניאלית ופוסט-קולוניאלית", העוסקת בשאלת הנראות הנשית ומאבקי הסופרות בעולם של גברים.<ref>Holst
יתר על כן, בעת המאבק נגד הפטריארכיה ונגד השלכות הקולוניאליזם, הפמיניסטיות הפוסט-קולוניאליות צריכות לנהל מסע למען זכותן להתקיים לצד הפמיניסטיות המערביות ולהיות מוכרות לא רק על המין שלהן אלא גם על הרקע האתני, התרבותי וההיסטורי הייחודי שלהן, שונה מזה של הפמיניסטיות המערביות.<ref>
סופרות המזוהות בדרך כלל עם נושא הקולוניזציה הכפולה והביקורת על הפמיניזם המערבי הן למשל מוהנטי, ו[[היזל ו. קארבי]] (Hazel V. Carby). "אישה לבנה מקשיבה", מאמר שחיברה קארבי, מותח ביקורת חריפה על פמיניסטיות מערביות. במאמר מאשימה קארבי את הפמיניסטיות המערביות בשיפוטיות, דעות קדומות ובדיכוי נשים שחורות במקום לתמוך בהן ולעודד אותן. בהקשר זה היא מדברת גם על "דיכוי משולש": "העובדה שהנשים השחורות כפופות לדיכוי סימולטני של הפטריארכיה, המעמד וה"גזע", היא הסיבה העיקרית לכך שלא נעשה שימוש שווה בעמדותיהן ובניסיונן ושאלה לא רק נדחקו לשוליים, אלא גם היו בלתי נראים".<ref>Carby, Hazel V. Mirza, Heidi Safia, ed. ''Black British Feminism''. London and New York: Routledge. p. 46.</ref>
שורה 73 ⟵ 72:
== פמיניזם פוסט-קולוניאלי בישראל ==
=== [[פמיניזם מזרחי]] ===
הפמיניזם [[מזרחים|המזרחי]] שואב השראה מ[[פמיניזם שחור|הפמיניזם השחור]] ב[[ארצות הברית]], שגרס כי הפמיניזם הלבן והתנועות [[פמיניזם ליברלי|הפמיניסטיות הליברליות]] לקו ב[[גזענות]] ו[[אי-שוויון|בחוסר שוויון]] המאפיינים את הזירה הציבורית במערב. התנועה הפמיניסטית המזרחית היא היחידה בישראל שחברותיה מייצגות את כל [[מגזר ציבורי|מגזרי החברה]].<ref name=":1">לביא, סמדר. "פמיניזם מזרחי ושאלת פלסטין",תרגום: עמי אשר. בתוך, כתב העת סדק, גל' 5, יולי 2010, עמ' 119-134.</ref> טענתן היא [[יהדות אשכנז|שהאשכנזיות]] מתנשאות כלפי כל פמיניזם שאינו מערבי ובישראל מדובר בדחיקתן של פמיניסטיות מזרחיות, [[אתיופיה|אתיופיות]], [[פלסטינים|פלסטיניות]], [[רוסיה|רוסיות]] ואחרות, שאינן מחזיקות בתפיסה [[ליברליזם|הליברלית]]-מערבית או שאינן מתאימות לקו [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] הציוני המודרני. השילוב בין האידאולוגיה [[פמיניזם ליברלי|הפמיניסטית-ליברלית]] יחד עם הציונות יצר מערכת דיכוי חזקה כלפי המזרחיות בפרט וכלפי נשים מקבוצות שונות בכלל. במאבקן החליטו המזרחיות לפעול נגד מערכת הדיכוי המתוארת כשהיא פועלת על כל קבוצה המוגדרת כ"אחרת".<ref name=":0" />
שורה 81 ⟵ 79:
בישראל, השיח הפמיניסטי הדומיננטי היה השיח האשכנזי. פמיניסטיות ישראליות-אשכנזיות מנהלות בדרך כלל אורח חיים מודרני בעל זיקה לאתוס הציוני ולשמאל המתון, שבתפיסתו הכלכלית מחזיק בעקרונות קפיטליסטיים. השיח הפמיניסטי בישראל התפתח ועוצב דרך הפריזמה האשכנזית תוך גילוי משמעותי של דחיית טענות העולות מפי נשים מזרחיות, שנקודת מבטן היא תוצר של שוליות כפויה בחברה.
בתחילת פעולתו בישראל,
מערכת היחסים בין הפמיניסטיות האשכנזיות והמזרחיות החלה לצוף בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. בשנת 1991,
בשנת
התחושות הקשות שחשו המזרחיות עלו להתמודדות ונחשפו בגלוי בכנס הפמיניסטי שהתקיים בגבעת חביבה בשנת 1995. זאת לאחר מתח רב שהצטבר ושנבע מתחושה של התנשאות והשתקה שחוו המזרחיות מצד האשכנזיות. הפמיניסטיות המזרחיות טענו כי לא הייתה זו הדרה גלויה מצד האשכנזיות, אלא עמדה פמיניסטית ביקורתית-שיפוטית של האשכנזיות כלפי המקום שמביאות המזרחיות. האשכנזיות ביקרו את סגנון החיים המסורתי שמנהלות מזרחיות רבות, אותו האשכנזיות מאפיינות כפטריארכלי. ביקורת זו מתאימה לביקורות של נשים לבנות במערב כלפי נשים בעולם השלישי. הפמיניסטיות המזרחיות, שרבות מהן אכן החזיקו באורח חיים מסורתי, מצאו עצמן לכודות בין המסורת לבין המתירנות של הפמיניזם הליברלי-אשכנזי. המזרחיות למעשה הושתקו והודרו פעמיים: גם בשם הפטריארכיה וגם בשם הפמיניזם הליברלי-אשכנזי, שביקר אותן על אורח חייהן שנתפס כאנטי-פמיניסטי.
בעוד האשכנזיות התרכזו במאבקים דוגמת סוגיית
=== פמיניזם פלסטיני ===
נשים [[פלסטינים|פלסטיניות]] בישראל לא רואות את עצמן שייכות לקבוצת הזהות האוניברסלית "אישה" רק מהיותן נשים, ואינן מזדהות עם בעיותיהן ותפיסת עולמן של נשים אחרות ברחבי העולם, וספציפית של נשים אחרות בישראל. נשים אלו מושפעות מהכיבוש ו[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|מהסכסוך הפלסטיני-ישראלי]], [[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|מהריסת כפרים ובתים]] המשפיעה על תפקידיהן הנשיים, ממעמדן בתוך המשפחה [[קהילה|והקהילה]] ומנגישותן ל[[שירותי בריאות]] [[רווחה|ורווחה]], [[השכלה]] ו[[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], ומרווחתן הנפשית. נשים פלסטיניות מושפעות לא רק מהמרחב הקונפליקטואלי אלא גם מהקשרו הפטריארכלי, בסוגיות כמו [[רצח נשים]], [[פוליגמיה]], [[אלימות במשפחה]] ו[[כבוד המשפחה]], ולעתים אף משילוב של השניים. ההסתכלות על מצב הנשים הפלסטיניות מנקודת מבטן לא מאפשר הצגה שטוחה ואחידה של חוויית הדיכוי, אלא דורש בחינה מורכבת גם של מרכיבים כמו שיוך מעמדי [[חמולה|וחמולתי]].
מבחינת [[מוסדות]] [[ישראל|מדינת ישראל]], היחס לסוגיות הייחודיות לנשים פלסטיניות נובע מתפיסת החברה הפלסטינית כ"[[מסורת
מבחינת הביקורת של הפמיניזם הפלסטיני על הפמיניזם הישראלי המרכזי בארץ ישראל מאז [[הקמת המדינה]], היא דומה מאוד לזו של ה[[פמיניזם מזרחי|פמיניזם המזרחי]], המדגיש את ה[[הדרה חברתית|הדרה]] של השונות מהפמיניזם הישראלי המרכזי.
שורה 101 ⟵ 99:
"אנחנו נמצאות בשתי סירות, שונות מהותית. אנחנו, הפמיניסטיות הפלסטיניות, לא צריכות נשים שיטיפו לנו מוסר, שיגידו לנו איך כדאי לנו לנהל את המאבק שלנו – ממש כמו שאתן לא תהיו מוכנות לקבל גברים שיגידו לכן איך לנהל את המאבק שלכן. אנחנו יודעות היטב איך לנהל את עצמנו, איך לדרוש ולקבל את הזכויות שלנו, מה להגיד ומתי! אנחנו יודעות שהמסע שלנו קשה וארוך מאד. הוא כולל התנגדות לכיבוש, התנגדות לפטריארכיה, והתנגדות לנשים שחושבות שיגאלו אותנו מהדיכוי בעוד הן עצמן לוקחות חלק בדיכוי שלנו, אך אין להן האומץ להכיר בכך".<ref>{{Cite web|url=http://politicallycorret.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9C%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99/|title=אנחנו לא באותה סירה. מכתב לפמיניסטיות ישראליות|date=30.9.17|website=פוליטיקלי קוראת|last=זינאתי|first=איה|archive-url=|archive-date=|dead-url=|access-date=}}</ref>
== ראו גם ==
* [[פמיניזם שחור]]
* [[פוסטקולוניאליזם|פוסט-קולוניאליזם]]
* [[פמיניזם בישראל]]
* [[לימודי מוכפפות]]
== לקריאה נוספת ==
* רוברט יאנג, פוסט קולוניאליזם: מבוא, הוצאת רסלינג, 2008.
== קישורים חיצוניים ==
* [http://politicallycorret.co.il/%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%94-%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9C%D7%A4%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%99/ "אנחנו לא באותה סירה: מכתב לפמיניסטיות הישראליות"], באתר פוליטיקלי קוראת
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2017 09]]
|