גן הדובדבנים – הבדלי גרסאות

* '''רנייבסקיה, ליובוב אנדרייבנה (לובה)''' – בעלת האחוזה. רנייבסקייה היא הציר המרכזי המניע את המחזה. דמות סמכותית ופופולרית, המייצגת את גאוותה של האצולה הישנה, שנפלה ממרום מעמדה ועומדת מול בזמניםזמנים קשים. היא מפגינה רגשות אהבה מעורבים בנוגע לביתה הישן, וצער על מות בנה, אלמנטים הטוענים אותה ברגשות עמוקים, שמונעים ממנה מלהתפתח ל[[גרוטסקה]] אריסטוקרטית.

* '''סימיונוב-פישצ'יק, בוריס בוריסוביץ'''' – שכן בעל אחוזה. עוד אחד מבני האריסטוקרטיה הישנה, שאחוזתהשאחוזתו נתונה בקשיים. הוא מרבה לדבר על יוזמות עסקיות חדשות שעשויות להציל אותו, או מפציר ברנייבסקייה שתלווה לו כסף. דמותו מייצגת את ה[[אירוניה]] במצבה של האריסטוקרטיה: חרף מצוקתו הכלכלית, הוא מתואר במחזה כמי שנהנה מבטלה בחברתם של הגאייבים.

* '''וריה''' – בתה המאומצת של ליובוב, בת 24. וריה היא אחת הדמויות האניגמטיות במחזה ומעלה שאלות רבות: מדוע רנייבסקייה מאמצתאימצה אותה? האם היא הבת הבלתי-חוקית של בעלה המנוח? האם היא בתו הממזרה של גאייב, אחיה? וריה אדוקה בדתה, חמורת סבר ואף שתלטנית כלפי הסובבים אותה. היא מנהלת מערכת יחסים מסובכת עם לופכין, אליו היא קשורה רומנטית, הגם שאינה נענית לו.

* '''גאייב, לאוניד אנדרייץ' (לוניה)''' – אחיה של רנייבסקייה. אחת הדמויות ה[[קומדיה|קומיות]] ביותר במחזה ופטפטן בלתי נלאה. מכור למשחק ה[[ביליארד]] (אליו הוא פונה בעיתות של מבוכה). הוא סמל לחייה המנוונים של האריסטוקרטיה, השקועה ב[[תרבות הפנאי]], מה שהופך אותה לחסרת אונים אל מול פני השינוי. גאייב עושה מאמצים להציל את משפחתו ואחוזתו, אולם, לבסוף, כאופייני לאריסטוקרט, חסר את הדחף המניע לממש זאת.

* '''לופכין, יירמוליי אלכסייץ'''' – איכר שהתעשר. לופכין הוא הדמות העשירה ביותר במחזה, אך מגיע ממעמד חברתי נמוך. ניגוד זה מאפיין את דמותו: הוא נהנה לחיות ברמת חיים גבוהה, אולם באותה עת הוא חדור רגשות אשמה בשל ה[[מעמד]] החברתי הנמוך ממנו הגיע והוא משקיע את מיטב זמנו וכוחותיו בעסקים. תכופות נהוג לאפיין אותו כדמות שאינה נוחה לבריות, בשל נטיותנטיותיו החמדניות. לבסוף הוא בוגד במשפחת גאייב, אולם אין דבר במחזה המעיד על כך: הוא מנסה בכל כוחותיו לסייע למשפחת גאייב, אך לשווא. לופכין מייצג את [[המעמד הבינוני]] העולה ברוסיה, אחד מהאיומיםהאיומים הרביםהעיקריים הרובצים לפתחה שלעל האריסטוקרטיה.

* '''יפיחודוב, סימיון פאנטלייץ'''' – [[מנהל חשבונות]]. מנהל החשבונות של אחוזתה של משפחת גאייב. הוא ביש מזל ומגושם מאוד. הוא סבורמחזר שהואאחרי מאוהב בדונישהדונישה, ומבקש את ידה.

* '''דונישה''' – משרתת צעירה. בדומה ללופכין, היא מהווה דוגמה אחרת ל[[ניעות חברתית]] ברוסיה של התקופה. בת [[איכר]]ים שמועסקת כחדרנית של משפחת גאייב. דונישה אוהבת תשומת לב, בעלת נטייה ל[[מלודרמה|מלודרמטיות]] ומתלבשת כליידי, כדי להתרברב. במובניםבמובן מסוימיםמסויים היא מייצגתמשקפת את אזלת כוחהידה של האריסטוקרטיה, מכיווןכיוון שלחדרנית ממעמד נמוך איןלא באופןהיה רגיל אתבעבר החופש להתלבש כמו ליידי ולפלרטט עם המשרתים. היאדונישה מאוהבת ביאשה.

* '''יאשה''' – משרת של רנייבסקייה. הדמות היחידה במחזה שאינה מסבירת פנים. יאשה מייצג את הדור הרוסי החדש והמנוכר, שמתעב את דרכי העלםהעולם הישנות והשקולות וסולל את הדרך למהפכה האלימה. הוא איש צעיר, גס רוח וחסר התחשבות שמשתמש בבושם זול. יאשה, כמו דונישה ושרלוטה, הוא הטוב ביותר שמשפחת גאייב יכולה להרשות לעצמה להעסיק. הוא מתחרה עם יפיחודוב על ליבה של דונישה, ומשתעשע בה.

* '''מנהל התחנה''' ו'''פקיד הדואר''' – שניהם עובדי ציבור הנוכחים במסיבה של משפחת גאייב במערכה השלישית. אםלשניהם כי שניהם בעלייש תפקידים קטנים במערכה (פקיד הדואר מנסה לדקלם שיר, ומנהל התחנה מפלרטט עם דונישה), שניהםוגם משמשיםדמויותיהם בעיקרמשקפות כסמליםאת לגינויירידתו האריסטוקרטיהשל הרוסיתמעמד האריסטוקרטיה ב[[המאה ה-19| מאה ה-19]] – פירס מעיר שבעוד, שבעבר רקדו בנשפיםבנשפי האחוזה אצלם [[גנרל]]ים, [[ברון|ברונים]], [[אדמירל]]ים, הריואילו שהיוםבהווה אלוהאורחים החשובים הם פקיד הדואר ומנהל התחנה, ואפילו הם לא באו בחשק רב.